117

אל: יקותיאל בהרב

לונדון, 20.11.1921.

מחלוֹף,

 

אילולא התרחש הנס למכתבך מיום 4.11 להגיע הנה שלשום,[1] הייתי פותח מכתבי זה, אשר למרות שתיקתך הנמרצת הנני מתכונן לכתבו כשבוע, בחרפות וגידופים. וגם לאחר שמכתבך לפני, וכבר העתקתיו לברל לאמריקה, ועומד אני לשלחו בזה הערב לרבקה - עוד אינך פטור מגערה. איני קובל על הצמצום. אך איך זה אינך "שומר אמונים" ואינך מזכיר את מכתבַי. עד היום איני יודע אם קיבלת ע"י אידר את המעטפה השמנה עם העתקי כל התעודות מהמלון. ואם קיבלת - מה עשית בהן ובידי מי הן נמצאות. כתוב זאת תכף. כמו כן אינך מזכיר, אם קיבלת את מכתבי אשר נשלח יחד עם מכתב לפ. בנוגע לסירובי לנסוע לאמריקה,[2] ומה הייתה דעת פ. עליו. גם זאת כתוב מייד.

בכל זאת, על עצם המכתב תודה רבה.

לפלא גם איך אינך מזכיר אף במילה אחת אם נוסע פ. ומתי, ולאן. כאן קיבל ברקנ' תל'[גרמה] ממנו, כי ביום 20 בנובמבר יהיה כאן. אך הבט אל התאריך של מכתבי ואל פ. היושב ודאי ממולך או בחדר הסמוך, ונוכחת כי אין פ. לומד מהניסיון וממשיך כדרכו מאז לקבוע תאריכים בלי יסוד מספיק. לע"ע נתעכב ברקנהיים מנסיעתו, וכפי שאני לָמֵד ממכתבו של ברדלו להוריו, לא יזוז [פ.] מא"י לפני סוף דצמבר. גם על זאת כתוב דברים ברורים, ולו גם קצרים. ואם תיסע איתו, כמובן.

החדשות אשר פה תדע ממכתבַי הקצרים לאליהו ולדב. מעטות הן מאוד ואחזור לך בקיצור:

א) דור שוב על עמדתו.

ב) יש מו"מ בין חיים והערבים, שום ממש עוד לא היה.

אני לע"ע מחוץ לכל העניין ואיני יודע אם ישתמשו בי בכלל. איני רודף, כמובן.

היום (יום א') הופיעה ב-Observer תל' משונה מרומא על אוניית מלחמה איטלקית שהפליגה מנאפולי ליפו, להגן על המושבה האיטלקית מפני הבלבולים. אין שום ידיעה אחרת, ובלית ברירה משתדל אני להיאזר בסבלנות ולחכות. מתנחם אני, שאם באמת קרה דבר, הרי מתלגרמה זו יש להסיק כי הערבים באו במצוק והזעיקו עזרה. גם דבריך על טיב הארגון ביפו דווקא מרגיעים.

כן, העיקר. בפרלמנט האנגלי (בבית התחתון), בתשובה על שאלת אחד מצוררינו, ג'וינסון-היקס, ענתה הממשלה כי אומנם כן, נחתמה הסכמה עם המהנדס פ' רוטנברג בדבר מתן קונצסיה להנ"ל לניצול מי הירדן וכו', באם ימלא רוט' הנ"ל אחרי תנאים ידועים. הדבר נעשה בלי הודעה פומבית מוקדמת, מפני היות הממשלה בטוחה כי שום איש אחר לא יהיה ביכולתו לערוך תוכנית כזו ולהוציאה לפועל. בתשובה נזכר גם שהדבר נעשה בהסכמת ההסת' הצ'.

רציתי לתלגרף מייד לפ', אך בו ביום נודע לי מרוזה גינצבורג על התל' שקיבל ברקנהיים מפ'. לפי החשבון יצא, כי יכול להיות שפ' כבר איננו [בא"י], או שיפליג בעוד יום. וע"כ נמנעתי מלתלגרף ולכתוב. נודע לי, כי פ' לא יבוא כ"כ בקרוב רק ממכתבך וממכתב ברדלו, אשר הגיעו שלשום. בינתיים בטוח אני, כי נודע לכם הדבר.

את נוסח השאלה והתשובה תמצא בPalestine[3] המתקבל ודאי בוועד הצירים.

ושלום לך,

 

משה

 

שלום לפ.

 

הערות