105

אל: ברל כצנלסון, וינה

לונדון, ג' תשרי פ"ב, 5.10.1921

ברל,

 

על דבריך המאירים והמסבירים כתמיד - תודה.[1] אכתוב הפעם בקיצור:

1) לא ידעתי כי מורשי הלייבור שנסעו מצרימה יבקרו את א"י. אידר אמר כי לא יבקרו, וכי הם שבים כבר לאנגליה.[2] הוא נוסע הערב לא"י. אני שולח לבן-גוריון את העתקות התעודות שלנו. הסכלתי מאוד בזה שלא שלחתין קודם. יצא העניין מדעתי.

2) על ב"ג "החדש"[3] תמהתי מאוד וכתבתי לו מכתב-כיבושים. אך הצעתו בנוגע להסתדרות - למרות היסודות האוטופיים שבה - הרנינה אותי מאוד. אני חושב שאת החלק האחד - איחוד המשקים וריכוז הנהלתם - עלינו להגשים בעתיד הקרוב; את ההשוואה האישית צריך יהיה לדחות לע"ע. לדבר הראשון - תנאי הכרחי אנשים, והאיש - ברקנהיים. לא לפיני ולא לבנק, כ"א למוסד אשר ירכז בו את כלכלת המשקים הקואופרטיביים שבארץ. בתור כזה תהיה לו יד גם בבנק וגם במפעלי פיני. ברוח זו כתבתי לב"ג והצעתי להתכונן לפי זה לבואו של ברקנהיים. הוא פה, לע"ע. כששלחתי לו את הספרים הוספתי, כי נכון אני לשרתו בכל הנוגע לא"י במשך הזמן שעוד ישהה בלונדון. לא נענה.

3) לגורל "הברית" אני חושש וחושש. גם אני מאמין כמוך ב"נצח ישראל" של "אחדות העבודה" ובפעולה הניצחת של חינוכה לעתיד. אך זה לעתיד, ולע"ע עלול משבר בברית להרבות את המבוכה ולסכל את שארית הפעולה בחו"ל. אך אני מקווה כי יצאתם באיזה אופן שהוא מן המצר.[4]

4) בפוע"צ פה – רע. תמו לגווע. ממש אין פוע"צ באנגליה, לא בלונדון ולא בפרָזות. עורק אחד עוד פועם ומתחדש דווקא בזמן האחרון. זוהי העבודה התרבותית, כביכול, המצטמצמת לפי שעה בהחזקת ביה"ס העברי בבֶּטְנַל-גרין, ובהרחבתו. בוועדה עובדים במרץ שוורץ, איזרסקי, צ'רניַקַוֹב (בחור מבית ספרנו, רוסי, סוצ', פוע"צ "אפוי מחדש", פטפטן ולא מעניין ביותר, אך בעל מרץ ומסור מאוד לעבודה), דְרין (המוהיקני האחרון) ועוד. אני מן הצד. הנסיעות לחו"ל הִתִיקוני מן העבודה. איני מצטער, כמובן. הם עורכים נשפים, אוספים קצת כסף. מתכוננים לערוך הרצאות. מתוך שזהו המרכז היחידי לפעולה כל שהיא, מקננת שם גם הדאגה לגורל "התנועה" בכלל. יושבים על המדוכה ודוגרים הצעות ותוכניות של "ריאורגניזציה". פומרנץ נחבא לגמרה. לחברים בווינה מותר לדעת, כי בואו של קפלנסקי לא יתקן את המצב.[5] אומנם, העֶמדה כלפי חוץ לא תישאר פנויה כאשר הינה כיום, וגם זה בלבד חשוב מאוד, אך את המפלגה לא יבנה קפלנסקי. ובאין מפלגה לא תיכּון הצירות המדברת אל הל"פ לאורך ימים.

5) ואני בחלומי נרשמתי הפעם כסטודנט רגיל וכשר לביה"ס והתחלתי לומד בשקידה. פרטים על התקבל החלטה חשובה זו יספר לך דב. כתבתי לפיני "אויסדריקליך אוּן קטגוריש" כי לקַנוסה, ז"א לאמריקה, לא אלך.[6] לא חפצתי.

זה הכול, כמדומני. המשך לכתוב. אף אני. ולך שלום. שלום לרחל ולזלמן.

 

                                                                                                      משה

 

הערות