104

אל: יקותיאל בהרב, תל-אביב

לונדון, ג' תשרי פ"ב, 5.10.1921

יקותיאל,

 

מפני נסיעתך החטופה שכחתי לגמרה למסור לך העתקות מן הניירות של המשל.[חַת הערבית] בשביל החברים בארץ. אני עושה זאת בזה. תראה לבן-גוריון, לאליהו וליצחק [טבנקין]. בן-צבי יודע על העניין. תספר להם על העניין בכלל. אם נכון שמוּרשֵי הלייבור שנסעו מצרימה[1] באו או יבואו לא"י - ואם לא מאוחר עדיין - יְעַץ לבן-גוריון להשתמש בחומר מבלי הראותו, כמובן, אך לצטט אפשר. לצטט צריך בייחוד את הסימנים ג' מסעיף 3 וד' וה' מסעיף 4. הסעיפים ד' וה' מבליטים את הפרצוף. ה' - הוא עניין ישן. ד' - חדש. עכ"פ, בעיתונות לא נזכר קודם לכן. מצד אחד תוקפים הם את הנציב על אשר חידש חוקים ודורשים לנהוג רק לפי חוקי תורכיה, ובו-בזמן מאשימים הם אותו על הוציאו לפועל חוק תורכי - החרמת המחלול.[2] פה בולטת השאיפה של בני אדם היושבים על אדמת שממה, בעצמם אינם נהנים ממנה ולאחרים אינם נותנים לגשת. התרגום - על אחריותי.

אנא, אל תדחה. ואם אינך יכול להתראות - שלח להם. איני יודע, אם יודע אידר על הדבר.

 

התעודות:

1. תרגום מערבית. התזכיר שהוגש לווזרה בבואם ללונדון.

2. אנגלית. תשובה ל-W. Ch. על ההצעה להיוועד עם ח"ו,[3] כתוב בידי ג.[4]

3. אנגלית. חלק מאיזה תזכיר. לא ברור אם נשלח לממשלה או זהו חומר לאיזה מאמר, או תזכיר לאיזה מוסד אחר. כתוב ע"י ג.

4. מכתב המזכיר לאמריקה.

 

איני שולח את מכתבו של ג. אליהם (הקצר, ואשר חשיבותו העיקרית היא בזה שיש שם חתימה מפורשת וע"י זה יש אפשרות להוכיח, כי גם שני הניירות האחרים כתובים על ידו - עפ"י זהות הכתב). מהמכתב רואים כי ג. עומד על גבם, מזרז ודוחף לפעולות, מורה את הדרך ואינו נותן להם לישון.

אנא, תישמרנה ההעתקות ותיגנזנה.

אם תשלח ליפו, שלח ליהודה והטל עליו את שמירת שלמותם של הניירות. הוא ימלא.

חדשות אין. התחלתי ללמוד.

שלום,

 

                                                                                                      משה

 

הערות