99ב. אל: עדה, כנרת, מרבקה - וינה, 19.9.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  99ב. אל: עדה, כנרת, מרבקה - וינה, 19.9.1921


99ב

אל: עדה, כנרת, מרבקה

וינה, 19.9.1921

 

[---] דב בא ימים אחדים לפני הקונגרס. תחילה לא חשבתי כי אסע, אך בבוא דב נשתנתה ההחלטה. נסעתי איתו. וגם משה בא. ופה קרה דבר, אשר מוכרחה אני לתארו לך, כדי שלא תאשימינו.

משה כתב לך בדרך לקרלסבד, כי נוסע הוא למען השיא אותנו. ובאמת רק לשם זה הוא בא. לי לא היה שום דבר נגד זה - בעצם - ובייחוד בגלל משה, אשר בא במטרה זו. אך הדבר לא היה כן. צריכה את להבין את מצבו של דב, אשר נסע בתור ציר לק. להביא ישועה לעבודות הציבוריות. אומנם ברור היה לו למן הרגע הראשון, כי יישאר איתי, אך להתחיל את מעשיו באירופה במעשה כזה של פרסום - אפילו רק לעצמנו ולמעטים - בשעה שטרם הוברר לשם איזו עבודה יישאר (הן צריך שיהיה דבר מה שיצדיק לפחות במעט את הישארותו פה, ולא רק באופן חיצוני), בטרם הודיע לחבריו בעבודה את דבר הישארותו - זאת לא יכול. הן תוכלי להבין מה קשה לדב. ולמה החיפזון? מכיוון שכבר בא? אך למשה, מכיוון שהתרגל לרעיונו, קשה היה מאוד להיפרד ממנו. הוא היה אומלל מאוד ולבי כאב עליו עד אין קץ. אך הן לא יכולתי להכריח את דב לעשות כרצונו של משה, בשעה שזה לא התאים להלך רוחו.

גם לדבר עם משה כהוגן לא עלה בידי. בקרלסבד נודע, כי רוטנברג עם בהרב נוסעים לא"י - זה מקל בהרבה את מצבו של דב:

ראשית - לעב"צ יהיו דואגים בארץ;

שנית, היות ור. נסע, מוכרח להיות פה איש שיעסוק בענייני ההג. וזאת ייקח בוודאי דב על עצמו.

הוא נסע ללונדון יחד עם משה ואני שבתי לווינה.

מצב רוחו של משה רע מאוד. אני הכזבתי את תקוותיו. הוא כתב לך, לצפורה, הכין את עצמו, ולסוף - לא כלום. וכמה שהצטערתי עליו לא יכולתי לעשות אחרת, כי הן היה עלי להתחשב בהלך-רוחו של דב במקרה זה יותר מאשר בהלך-רוחו של משה. גם דב ידע היטב את צערו של משה ובכ"ז לא יכול להתנהג אחרת.

עדוצ'קה, הן תביני כמה חשובה בשבילי נוכחותו של משה ברגע כזה. אני מבקשת אותך להאמין לי, שאם ויתרתי על זה, הרי לא מתוך קלות דעת עשיתי זאת. אין בכוחי להאריך ולכתוב יותר. האמיני לי, אל תאשימיני. די לי בזה שמשה כ"כ סובל ומתרגז.

כתבי למשה. הוא יהיה מאושר בקבלו מכתב ממך. מצב רוחו לא טוב כעת. הוא ירד ממסילת הלימוד ועתה רוצה לשוב ודרושה לו התאמצות רבה לזה. ועתה גרמתי לו אני הרבה צער. נחמי אותו. אני מחכה למכתבך בכיליון-לב.

 

רבקה

 

העתקת קישור