88

אל: ברל כצנלסון, קרלסבד

לונדון, יום ב' אחה"צ [29.8.1921]

ברל,

 

התנגדותו של פיני לנסיעתי,[1] שהייתה בעיני רק כ"עב קטנה ככף יד איש",[2] הקדירה עתה את שָמַי לגמרה. ממברקי לדב[3] בוודאי הבנת כבר את המצב.

עניינו של פיני טובע.[4] הוא כבר אינו מכחד זאת. כטובע, הוא נאחז בקש. ואני מוכרח לעזור לו להיאחז. כזה הוא המצב. לכשאני לעצמי - איני מאמין בהצלחה. אך חובתי להשתתף בניסיון. זוהי עבודת הצלה.

פיני הזמין הנה מפריס את הסוחר הירושלמי יצחק כהן. הלה הינו אדם די משלנו במובן הכללי, ובו בזמן מעורב עם הערבים. הוא התראה כבר איתם והכשירם למו"מ. יצא אפילו כך, שלא פיני הפותח כי אם הם. מחר בערב תהיה הפגישה הראשונה.[5] פיני אומר לי, שבה יתברר לאן נושבת הרוח ולפי זה נדע אם אוכל לנסוע או עלי להישאר. אך אני חושב שמשיחה זו עוד לא יוברר לנו דבר. הרושם יהיה סתום ואפשר יהיה לדרשו לכמה פנים כנהוג במו"מ איתם, הרי שיהיה שוב יסוד לדרוש ממני לחכות, העבֵר יום אחר יום. הערבים לא יתחייבו ולא יקבעו דורבנות, אך גם לא ידחו, וכי מה אכפת להם? ישתדלו להאריך את הדבר עד שוב חבריהם מג'נבה (שלושה הם שנסעו) ולא היה לדבר סוף.[6]

כל התוכנית מופרכת. איזה עניין יכול להיות לערבים להסכים לקונצסיה [הזיכיון]? ע"י שוחד קשה להשיג הסכמת חֶבר אנשים שאינם אינטימיים בינם לבין עצמם. ויש בהם כאלה, אשר בשום אופן לא יילָכדו. ואם תושג הסכמתו של הזקן ראשם,[7] או עוד אחד בצירוף לו, היעיזו לתיתה בכתב? ואם יעיזו - התועיל?

פיני אומר שהוא בטוח, שאם רק נשיג את הסכמתם יעשה ה-C.O מייד את כל הדרוש. אשרי הבטוח! בעצמו אינו חושש כבר להביע ספק בחד-פרצופיותו של יַנג.[8] ב-Post .Morn נתפרסמה "כתבה מא"י" ע"ד עניין הירקון, פלסתרית מאוד, ולא מן הנמנע הוא כי נערכה ב-.O.C.

אך כאמור, החובה לנסות הכול. ואם נשארתי, עשיתי זאת לא עפ"י גזרת פיני כ"א עפ"י צווי רגש החובה והאחריות שלי. אך קשה קשה היה להדביר את התשוקה לנסוע. ועכשיו קשה להבליג על הצער והרוגז.

ואם כי מחלוף ודוד מנחמים אותי כי עוד אסע, אני מרגיש שלא אסע. עכ"פ חייב אני לכתוב לך את אשר צריך הייתי לספר לך.

עניין חשוב מאוד מאוד. עבודתו של דוד בקשר עם הישמעאלים הביאה סוף סוף את פריה.[9] בערב נוסעך [לקרלסבד] נתקבלה מעטפה מן הבחור המלצר ומתוכה נשפכה אל השולחן ערימה של קרעי ניירות כתובים. הקרעים היו טרופים עד כי ברגע הראשון הייתי אובד עצות. אך לאט לאט התחלתי (דוד לא היה בבית) למיין, קודם לפי הלשונות (אנגלית וערבית), אח"כ לפי הכתבים ומיני הנייר, אח"כ - לצרף צירופים. אחרי עבודה נמרצת ומפרכת של חמש שעות רצופות (בשלוש האחרונות השתתף דוד), עלה בידינו לנצל את רוב החומר וללכדו לדברים שלמים. רק קרעים מעטים נשארו, שלא יכולנו לצרפם מרוב החסר. גם בין הגיליונות שנצטרפו רבים חסרים קטעים בודדים, אך גם היש חשוב לאין ערוך.

ואלה הם הניירות:

א. מכתב המלאך ג'[10] על בְּלַנְק רשמי של מוסד בלונדון בעצם ידו ובחתימתו, כולל עצות פוליטיות, הדרכות, זירוּזים וכו'. שלם בתכלית השלמות.

ב. נוסח התשובה ל-.Chur [צ'רצ'יל], על הצעתו להיוועד עם חיים.[11] טיוטה. כתוב ע"י ג' הנ"ל. זהות הכתב - מחוץ לכל שאלה. מרוח הכתוב ברור, כי לא דבריהם הם אלה, אשר ג' נתבקש רק לכתבם אנגלית, כי אם הוא המחבר והשׂם בפיהם. חסרים קרעים אחדים.

ג. קטע מאיזה תזכיר שהוגש, כפי הנראה, ל-.,C.O כתוב ע"י הנ"ל. חתירות גסות תחת הנציב, המזכיר האזרחי וכל המשטר הקיים. תשבוחות לאדמיניסטרציה הצבאית. דרושים רק פקידים בריטיים אחדים, לעצה ולהדרכה, ונציב - לענייני חוץ. אם כך יהיה, תקום האחדות עם סוריה מאליה. בפנים - מדינה ערבית אחת, כלפי חוץ - בא כוח אנגליה בירושלים וב"כ צרפת בביירות. החיכוכים עם סוריה, הבאים עתה בעקב הפוליטיקה הציונית, יחלפו אז. לא שלם.

ד. מכתב ארוך ומפורט של מזכיר המשלחת לעסקן ערבי באמריקה, התומך בתנועה הפלשתינאית בכסף. הרבה הגזמות והתפארות, בכדי להלהיבו למשלוח עוד כספים. גם דרישת כסף בפירוש. המון פרטים על אשר עשו ועל אשר הם מתעתדים לעשות, מעין דו"ח עם תוכניות לעתיד. שלם לגמרה. גם המען המדויק של זה שבאמריקה ישנו.

ה. קטעים מטיוטת התזכיר שהגישו ל-.C.O בראשית בואם הנה - בערבית. לא שלמים.

ו. מכתב המזכיר למערכת שבועון לונדוני אחד. לא חשוב ביותר. שלם.

ז. קרעים מפרוטוקול ישיבת המשלחת לפני נסיעת שלושת חבריה לג'נבה. להכעיס - מרובה הפרוץ על העומד. נזכר שמו של יַנג, ובשום אופן א"א להעלות בקשר עם מה.[12]

ע"י ס. גינצבורג שלחנו לחיים העתקות מא' ו-ד' (שם נזכר, כי נוסעים הם לג'נבה, לכנסייה הערבית ולמושב חבר הלאומים, חמושים כתבי המלצה לחשובי החֶבֶר). דוד כתב לו, כי את המקורות אביא אנוכי, ביום ד', כאשר חשבנו אז.[13]

אחרי ששלחנו, עורר בהרב את שאלת השימוש בניירות. דעתו - לא למסור לח', כ"א לשלוח לא"י ולפרסם ב"קונטרס". פיני מתנגד בכל תוקף לפרסום. "תרנגולת המטילה ביצי זהב אין שוחטים אותה למרק". את ה"מציאה" מחשיב הוא מאוד.

חשבנו, כי לכשאבוא לקרלס. (עניין תעודות אלו היה למניע נוסף לנסיעה), ניוועץ תחילה בינינו מה לעשות, ולפי זה אדבר עם חיים.

תחשוב על הדבר. לא הייתי רוצה, כי תמהר לשתף בזה אחרים, אפילו מאנשינו.

לע"ע אני מחכה לבירור מצבי, אם יתברר כי איני נוסע לחלוטין, אשלח את העתקות יתר התעודות לחיים, ואז אשלח העתקות גם לכם. את המקורות נשהה פה, עד שוב הכול מהקונגרס.

לעיל שכחתי להוסיף, כי העובדה, שבפעם אחת נפל פתאום לידינו אוצר בלום כזה מתבארת בזה, שלפני הנסיעה לג'נבה [של המשלחת הערבית] סידר המזכיר את ניירותיו, ו"השמיד" את כל המיותר. אילו היה הבחור מציץ באותו לילה בחלון .Rd Buckley 36! דוד מאושר, כמובן, וכן ראוי לו.

 

משה

 

הערות