93

אל: גאולה שרתוק, תל אביב

כ"ח אב, 1.9.1921

2 בבוקר, אֶגֶר - גבול גרמניה וטשכוסלובקיה

 

נחמוֹדוּשקה יקרה, אני שולח לך נשיקות ליום המחרת. תהיינה בעיניך כאילו הגיעו בזמנן. מקרלסבד, ואם לא אמצא שם, כי אז מלונדון, בשובי, אשלח לך את ויקטוריה של [קנוט] המסון ואת תמונת ד.[וריאן] גריי של א.[אוסקר] ווילד. זה לעומת זה.

אני נוסע לקרלסבד לשם עשרה עניינים לכל הפחות.

הראשון הוא להתראות עם רבקה ועם דב;

השני - לקונגרס;

השלישי - ענייני הכספים של הגן ["הגנה"];

הרביעי - כתבות ל"קונטרס" עפ"י הפצרת ברל;

החמישי - עניין אחר שאכתוב עליו לאליהו בתווים;[1] וכו' וכו'.

יש כל כך הרבה לכתוב, אך הגלויה קטנה, והשעה מאוחרת. הצטננתי ויש לי נזלת נוראה. אל השולחן יושבים דוקטורנטים וסטודנטים גרמנים ציונים, ומתווכחים בחום וברעש על ענייני א"י - והדברים יגעים.

שלום לך יקרה, נשיקות לאימא, ליהודה ולכל.

 

משה[2]

 

הערות