[1] ולטר איתן. המכתב לא אותר.

[2] רוסית: מזוודוֹנוֹת, כלומר מיטענים קלים, זוטות.

[3] עובד במרץ קדחתני, בעל הספק עצום, אינו נח לרגע.

[4] מאז ומתמיד פנו הכל אל מ"ש בשמו הפרטי. וכך התרשם העציר שרגא עוגן (אגולניק) ממ"ש באותם

ימים:

אנו גאים מאוד במשה. בעיני הוא נראה כדוגמה משמחת של מנהיג דמוקרטי באמת: פיקח, מוכשר, בעל כושר עבודה בלתי נלאה, אהוב על הכל וללא שמץ של עליונות או גאווה (עוגן, עמ' 252).

[5] "יש לי מצפון לא שקט על שאינני כותב למפלגה. הייתי רוצה להיות בטוח שמהלך מחשבותי נמסר והולך" - במכתב לג"ש מ-18.8.1946 בערב.

[6] כלומר ב"ג היושב בפריס.

[7] "ההשתלשלות" - התפתחות האירועים וההכרעות בשאלת המדיניות הציונית כלפי ממשלת בריטניה ונוכח תוכניותיה לפיתרון בעיית א"י, לרבות, ואולי אף בעיקר, ההכרעות בשאלת המאבק האלים (בלשון הזמן "המאבק המזוין"; "קו המאבק") אשר הוליך למשבר "השבת השחורה", ובימים אלה - בשאלת העמדה שעל הנה"ס לנקוט לגבי הצעת הבריטים (ב-3.8.1946), שנציגי הסוה"י ישתתפו בווש"ע לונדון על בסיס "תוכנית מוריסון-גריידי".

[8] במכתב לז"ש מ-29.8.1946 עמד מ"ש על הבעיה העקרונית של ההתמודדות בחילוקי הדעות בשאלת תנאי ההשתתפות בווש"ע: "עכ"פ, אם עמדת בן-אביגדור מנוגדת בתכלית, כפי שיש לשער, אין לגלות דעתי ברבים כדי לא להוציא המחלוקת חוצה באין אפשרות להידבר בפנים. סבך. סבך. סבך!".

[9] יונה כסה (קוסוי) (1985-1907). ממנהיגי "הפועל הצעיר" ומפא"י. מזכיר מפא"י בראשית שנות הארבעים ומזכיר "האיחוד העולמי". חבר קבוצת שילר. הקשר בינו ובן מ"ש עמד כל שנותיו של מ"ש (ר'  יומ"א).

[10] אליק שומרוני - מפעילי הקיבוץ המאוחד ומפעילי מפא"י וחבר מזכירותה. חבר אפיקים.

[11] ארתור לוריא (1978-1903) - משפטן, יליד דרום-אפריקה, מזכיר מדיני של הנה"ס בלונדון (1940-1933). במל"ע-2 ועד 1946 מזכיר ועד החירום של התנועה הציונית בארה"ב, לימים מבכירי משרד החוץ, שגריר בקנדה ובבריטניה.

[12] אליהו אילת (אפשטיין) (1989-1903). מזרחן, עובד המח' המדינית של הסוה"י. בתקופה זו נציג הסוכנות בוושינגטון. לימים שגריר ישראל בוושינגטון ובלונדון.

[13] ליאו-פנחס כהן (1961-1894). מזכיר מדיני במח' המדינית ולימים יועץ מדיני ומחלוצי משה"ח.

[14] טוביה ארזי (טננבוים) (1973-1913). עובד האגף הערבי במח' המדינית. בתקופה זו שהה בארה"ב, לשם נשלה לריפוי. ב-1940 עמד בראש רשת ריגול שפעלה ברחבי סוריה ולבנון מטעם הסוכנות בשיתוף עם הבריטים וכוחות "צרפת החופשית", נתפס בביירות ונפצע קשה ברגלו בנסותו להימלט מהמעצר. ביוני 1941 הצליח לברוח ארצה. לימים עובד משה"ח. אחי יהודה ארזי.

[15] מַרי סירקין (1899-1989) - סופרת ומשוררת. פעילה ציונית בארה"ב, בתו של המנהיג הציוני סוציאליסטי נחמן סירקין. מייסדת ועורכת כתב-העת "Frontier Jewish", ביטאון תנועת העבודה הציונית בארה"ב. שירה "דוד", שתורגם מאנגלית בידי מ"ש, כלול במחברת תרגומי שירה.

[16] מעובדות סוה"י בארה"ב.

[17] כנגד התביעה להתפטרות חברי הנה"ס, שהעלה במאמר הראשי ב"הארץ", 24.7.1946, כתב מ' מדזיני

באחרונה מאמרים ראשיים שמהם השתמעה הערכה כלפיהם:

הידיעות האחרונות מפריס ומלונדון לא היו בלתי-מעודדות. לדברי "רויטר" שוררת אופטימיות זהירה בחוגים בריטים, וגם בחוגי הסוכנות היהודית בפריס, ביחס לתוצאה מוצלחת של השיחות [הבלתי-רישמיות] הנוכחיות [בין נציגי הסוה"י וממשלת בריטניה]. פעולותיה של הסוכנות צריכות להתנהל ברוח הודעותיו והסברותיו של הדובר שלה, הדורש וחוזר ודורש שיוגברו, בכל האמצעים, סיכוייהם של כוחות השלום לנצח במירוץ המסוכן מול כוחות החורבן ("הארץ", 19.8.1946); היהודים לא יוכלו להשלים עם פיתרון שלא יהא אלא פשרה בריטית-ערבית ולא יביא בחשבון את זכות הקיום שלנו [...] היהודים הוכיחו בלונדון ובפריס, שגם לאחר המאורעות שמילאו את לבותינו מרירות רבה, מוכנים הם להשתתף בחיפוש מוצא הגון וישר. הם ערכו, כנראה, את הצעותיהם ברוח של פשרה ומתינות רבה (שם, 20.8.1946).

[18] ביטוי שנשתגר בפי מ"ש בעקבות פרסומת לבירה, שהתנוססה בתחנות הרכבת התחתית של לונדון בראשית שנות הארבעים, ובה נראה "טיפוס" אנגלי אומר: "Sometimes I sits and thinks. Sometimes I sits and drinks. And sometimes I just sits."

[19] העציר ד"ר ש' עוגן העיד:

נכנסנו אל הגידרה הפנימית [שם עומדים צריפי המנהיגים וצריפי בית החולים והמרפאה]. ה"גדולים" נטו לעצמם נוחות, יושבים בכיסאות מרגוע ולגופם מכנסיים קצרים, מקצתם בגופיה. משה שרתוק יושב בחדרו ועובד. למעשה הוא עובד תמיד, בכל השעות שאינו אוכל או יורד למחנה להרצות. כל היום ועד השעות המאוחרות בערב אפשר לראותו יושב ליד שולחן הכתיבה (עוגן, עמ' 251).

[20] ביום זה כתב מ"ש גם לבת יעל. המכתב מובא בעמ' 361.