75. אל: אליהו גולומב, תל-אביב - וינה, 24.7.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  75. אל: אליהו גולומב, תל-אביב - וינה, 24.7.1921


75

אל: אליהו גולומב, תל-אביב

וינה, 24.7.1921

אליהו,

 

את תלגרמתך קיבלנו.[1] מבין אני היטב את תימהונך ואת התמרמרותך. אך האמן, כי רק ריחוק המקום אשם בדבר.

מפה כתבו לכם כל הזמן. במשך הזמן שאני פה, שבועיים, כתבו פעמיים: פעם אחת רבקה ופעם אני, ע"י בן-גוריון. את אלה, כמובן, לא קיבלת עד שלחך את התלגרמה.

משלוח הכלים הקטנים נתעכב מפני שתוכנית המשלוח בעזרת החלוצים נפסלה. אם טוב עשו או רע בזה שפסלו תוכנית זו - אין איש יכול להגיד. מצאו שיש חשש-סכנה והחלו לחפש דרך יותר בטוחה. עד אשר מצאו ועד אשר נעשו כל ההכנות - עבר זמן. אנו מקווים כי בעוד שבוע יצא סוף סוף לויט עם המשלות הראשון - כ-200.[2]

בנוגע לקנייה הגדולה נוספו הרבה פרטים מזמן נסיעת בן-גוריון. נשתנו פני הדברים ותוכניות חדשות צצו. אני שב מחרתיים לל. ומקווה אני, כי שם נחליט באיזו דרך ללכת, ואז רק ניגש להוצאה אל הפועל. אל תקווה כי הכול ייעשה במהרה. התוכניות משתרעות על ארצות שונות באירופה והרבה קרקע בתולה יש בזה בשבילנו. אחרי התלגרמה שלך מוכרח אני לאמור לך, כי עובדים אנו פה עבודה נמרצת, איננו נחים ואיננו מרפים את הקצב אף ליום. במשך השבועיים שהייתי פה, לא עסקתי ולא הגיתי בשום דבר אחר. ואיני צריך לאמור לך, כי פליישר שקוע כולו בעבודה וכן לויט.

ישנה אפשרית, כי שמואליק[3] יישאר בווינה (הוא שוהה עתה פה) ואז יוכל לעזור. זה חשוב מאוד.

למצב הכספי. מכאיב מאוד לכתוב על זה, אך לך אגיד את האמת. פה לא היה בעל-בית. הרבה כסף התמזמז להוצאות מיותרות ומה שהינו רע ביותר - להלוואות. כסף רב יצא לנסיעותיהם של בן-גוריון לאיטליה ופרוז'נסקי לרומניה. נסיעות אלה הכניסו לנו הבטחות, אשר לעת עתה נכזבו. והלוואות - הלוו למשרד "הברית", הלוו לחברי שונים, קרובים וגם לא קרובים.[4] עתה נשארו פה ממש בלי פרוטה. אך בכ"ז אל תשלח כסף מהארץ, שמור אותו. אם תשלח - לא תהיה התאמצות לגבות את החובות, לא יהיה לחץ על משרד "הברית" להשיב את חובותיו. להוצאות ההכרחיות פה אמציא אני מלונדון והשאר מוכרח להתכסות ע"' תשלום ההלוואות, ואולי עוד יתקבל בכ"ז דבר-מה מרומניה.

באיזו התאמצות נאסף הכסף בלונדון ובפולניה, באיזו התאמצות עלו בוודאי לכם הסכומים הראשונים - ואיזו קלות-ראש נהגו בכספים פה! וכמה חרדתי על זה. בכל מכתב ומכתב הייתי מתרה ומזהיר את בן-גוריון, את רבקה, את פרוז'נסקי, לבל יהינו לנגוע בכסף לצרכים אחרים. והיו עונים לי כנעלבים: מה זה, במה אני חושד, כלום אינם מבינים? והנה באתי ומצאתי את אשר יגורתי. את ה"קונטרס" באידיש הוציאו על חשבון ה"הגנה", לנסיעת בן-גוריון לא"י הלוו מכספי ה"הגנה", משרד "הברית" לקח לצרכיו מכספי ה"הגנה", וכו' וכו' - איני רוצה לנגוע בשמות פרטיים.[5]

אגב, מחלוף אמר לי בפירוש, כי פיני השאיר כסף בשביל נסיעת ב"ג והכסף צריך היה להישלח לווינה, כמדומני שבידי דב הופקד הדבר. מדוע לא שלחתם? אי-הדיוק במקום אחד גורר אחריו בלבול ודמורליזציה במקומות אחרים, ואנו יורדים ממש בעיני עצמנו. אכתוב לך מלונדון, ולע"ע שלום.

 

                                                                                                      משה

 

הערות



[1] המברק לא אותר.

[2] "עד נובמבר 1921 נשלחו מחו"ל בסה"כ 210 כלי נשק, כנראה אקדחים בלבד" (סת"ה ב-1, עמ' 130).

[3] שמואל הפטר (1963-1891). מראשוני "השומר". ממייסדי תל-יוסף. ב1921 פעל בפולין כשליח מפלגת אחה"ע וסייע בארגון העלייה לארץ וכן בארגון מפלגת פוע"צ (ימין). לאחר הקונגרס הציוני ה-י"ב עסק בווינה מטעם ה"הגנה" ברכישת נשק ושליחתו לארץ.

[4] "בבואו מפלונסק לווינה מצא ב"ג משלחת שהחלה במגבית גדולה ברחבי אירופה וב"ג שיקע עצמו תחילה בעניין זה, אשר 'בלע את כל חושי וזמני' [---] קופת ה'הגנה' התמלאה מהר יותר מקופת הברית העולמית. עובדה זו הולידה בראשו של ב"ג רעיון. מדוע לא תלווה ה"הגנה" כספים למשרד הברית בווינה [---] ב-10.6.1921 כתב ב"ג בכתב ידו שני נוסחים, בעברית וביידיש, להסכם שלפיו תעמיד קופת ה'הגנה' לרשות משרד הברית בווינה הלוואה של 50,000 כתר לשלושה חודשים, 'לשם הוצאת ה"קונטרס" ביודית'" (קנאת ב, 134, 135).

[5] קטע ממכתב רבקה לא"ג מ-25.7.1921 שופר אור נוסף על פרשה זו:

עלי להוסיף מילים אחדות על מכתבו של משה. לא לשם גְלוֹל את האשמה ממני על אחרים, כי אם אך לשם בירור. בוודאי תשתומם מאוד בשמעך כי נהגו אי-זהירות כה מכוערה ביחס לכספי ההג' בשעה שידוע לך, כי אני נחשבתי למנהלת החשבונות ולמזכירה. על זה עלי לענות לך, כי אף פעם לא הייתה פרוטה מהכספים האלה בידי, ושום רשימה לא רשמתי בפנקסי הכספים. אולי תזקוף לי את העובדה הזאת לאשמה העיקרית. אליהו, תדע כי אני בשום אופן אינני מסוגלה לשאת עלי אחריות של הנהלת כספים, מי כמוך עוד יודע זאת? אני הודעתי זאת בפירוש והייתי מנהלת חשבונות רק בדמיון. ולמעשה היה נודע לי כל דבר של הלוואה לאחר שנעשתה ואת פי לא שאלו. האסון היה בזה שהתערבו בענייני ההג' אנשים שלא היו די מסורים להם, ולא הבינו את הזהירות והדיוק ההכרחיים בזה - הם גם לא עסקו בהם. הוועדה הן לא עשתה שום דבר ולא ניהלה דבר, והפרי האחד שהביאה זוהי ההתערבות בענייני הכספים - לרעת העניינים. מצד שני, האנשים העוסקים, ואשר בידיהם היה הכסף, לא היו די תקיפים ולא ידעו להתעקש ברגעים חמורים. החליטו החלטה נמרצת להכניס את הכסף בבנק, אך למעשה לא הספיקו לעולם לעשות זאת... לו היה לכתחילה בעל בית לדבר, לא היה קורה דבר כזה, וגם העבודה הייתה נושאת יותר פרי.

 

העתקת קישור