68

אל: יקותיאל בהרב ודוד הכהן, לונדון

וינה, 23.7.1921

 

ככל שתעמיק ביער

כן ירבו העצים

וגם:

מהר מסופר סיפור

אך לא מהר נעשה מעשה

[רוסית במקור]

 

ובקיצור - "חדשים לבקרים רבה אמונתך".[1]

ולא יותר, הפעם.

אבוא ביום הרביעי בערב, ישר מפה.

ופה לא היה לי ולא יהיה לי יום מנוחה, וגם בלונדון לא יהיה, כי מאמין אני שנעשה עסק.

קראתי היום ב-Times וב-Mail Daily, כי אורחת הישמעאלים יצאה לדרך ביום ג'. הרי שאבוא יום יומיים לפניהם.[2]

הִתְרָאוּ עם ז'בו בנוגע למאמר. אם האנגלים פסלו - צריך להדפיסו לכה"פ ב-Jewish Chronicle, ולמוֹל אולי לשם זה את עורלתו. יש בו חומר עובדתי מרוכז ודי חשוב, וחבל מאוד אם יידוֹנו הדברים בגניזה.

אני מתפלא, בכל זאת, על אשר מצאתם לנחוץ לדחות את נסיעת מחלוף. הלא בין אם אביא מפה דבר טוב ובין אם לא אביא, פיני לא יוותר על מחשבתו הראשונה וידרוש עוד אקספדיציה תיירית לשם,[3] וחבל-חבל על הזמן האבוד. אם פה, במקום שהקרקע היה מוכן פחות או יותר, תפש לימוד המצב - למרות כל התאמצותי הנמרצת - שבועיים במקום "יומיים-שלושה", מה יהיה שם?

שלום,

 

מ.

 

הערות