65

אל: אליהו גולומב, תל-אביב

וינה, 18.7.1921

אליהו,[1]

 

1. קודם כל עלי לברר את חליפת התלגרמות שהייתה בינינו מלונדון.[2] חייב הייתי לעשות זאת זה כבר, אך האמן לי כי חייתי בשבועיים האחרונים בל' ובשבוע של שהותי פה במרקחה כזאת, עד כי כמעט לא הייתה אפשרות פיזית לבירורים.

בהרב אמר לי, כי אתה ביקשת אותי לתלגרף לך, אם עפ"י דעת רבקה נחוץ בואך לאירופה. הוא האיץ בי לענות לך. בידי היה מכתבה של רבקה,[3] אשר ממנו ראיתי כי אנו תמימי דעים בדבר: חושבים אנו, כי בחו"ל נצטברו כבר די אנשים, אולי יותר מדי; כי עכ"פ מספיקים כוחותיהם בכדי לעשות את האפשר; כי בואך עכשיו יזיק לנו בארץ ובו בזמן יגרום לך רק מפח נפש. אתה מדבר מתוך הפשטה, ואפילו מתוך דמיון סתום על "הרכבות"[4] - וכשתבוא הנה ותראה באיזו ביצה וחלודה שקוע פה הכול, תדוכא מאוד.[5]

הסעיף השני בתלגרמה[6] היה על דבר פ'. [רוטנברג] אנו באנו לידי הכרה, כי הכרחי הוא שהעבודה באירופה, בייחוד בנידון התוכניות הגדולות, תעבור אל תחת ביקורתו ופקודתו. נסיעתו לאמ' נדחתה לע"ע, וחשבנו כי עד שייסע נספיק לפעול דבר-מה בקניות ובמשלוח. לידי הכרה זו באנו לא רק מתוך נחיצות הריכוז בעבודה, כי אם בעיקר מפני שהוא נעשה למרכז הכסף.[7]

כאן נסיגה הצדה. עניין ה-10,000[8] מכביד בעיקר על מצפוני. אני הוא שיכולתי להודיעכם תלגרפית על משלוח סכום זה בו ביום. לא עשיתי זאת מתוך זהירות. לא היה לי מושג כי פ. עומד לעזוב את הארץ, והייתי בטוח כי מכתבי ישיגו, ובמשך 10-12 יום הן לא יימוג הכסף. אך לפ' נודע הדבר רק פה. הוא בא בדרישה לפני האקזקוטיבה כי יעבירו מכסף זה חזרה ללונדון, לרשותו, 5,000 פונט, והודיע כי היא לוקח על עצמו את האחריות בעד הוצאת הכסף למטרה הדרושה והנהלת כל העניין. האקז' הסכימה, נשלחה תל' לא.[ידר] ונתקבלה תשובת הסכמה. פ. דרש רק את חצי הסכום, מפני שא"א היה לקבל יותר. האקז' טענה, כי הכסף נשלח לא רק לעסק שלנו, כי אם גם להוצאות חירום אחרות.

א.[ידר] בתשובתו הזכיר, כי כבר הוצא בארץ לקניות קרוב לאלפיים.[9] בו בזמן נתקבל מכתב מא., שבו כתב כי לא הסכים לרכז את כל העבודה בידי ישראל ש.[וחט]. דברים אלה נתנו לנו יסוד לחשש, כי א. נפל בידי הכנופיה, אשר, לפי דברי בהרב, כבר הונתה אתכם. ולכן שאלנוך בתל' על יחסיך עם וה"צ ואם עובדים בעסק גם אחרים.[10]

העובדה, כי א. הזכיר את ישראל נתפרשה ע"י פ' כי הוא המוציא והמביא בעניין לפני א. גם אנחנו הבינונו, כי א. נקט את שמו בתור בא כוח כל העבודה שלנו, בניגוד ל"עבודה הזרה".[11] דבר זה בצירוף לידיעה על בואו של ל.[ויט] לאירופה גרם לרוגז מצד פ. ועל יסוד זה הכנסנו בתל' שאלה בדבר ישראל.[12]

שוב נסיגה. פ. אמר לי פעמים אחדות כי בפירוש הבטחת לו לסלק את י.[שראל] מכל העניינים ולא קיימת וחזרת והבטחת. הבעתי ספק אם באמת "בפירוש הבטחת לסלק", או אמרת שתשתדל להרחיקו במשך הזמן. אך הוא באחת, שהבטחת אויסדריקליך און קאטעגאריש [יידיש: ברור ומוחלט]. אני התעקשתי בשלי, כי מבין אני שבאופן אורגני אי-אפשר לעשות את הניתוח באופן כ"כ "חותך". בהרב עומד לצדו של פ. וגם בינו לביני היה על יסוד זה ויכוח. ברר-נא לי ולרבקה את הדבר. מתשובתך התל'[גרפית] ראינו כי עומד אתה לקבל מא' 1,000 פונט. השווינו את תאריכי התל' שלך ושל א. לאקז' וראינו כי רק יום אחד מבדיל ביניהן. הרי שיכול היה לקרות, כי א' הבטיח לתת לך 1,000 פונט ובינתיים קיבל פקודה להחזיר 5,000 פונט ועל יסוד זה לא מילא את הבטחתו. אך פה מצאתי את מכתבך, שבו אתה מודיע, כי קיבלת 1,000. זה טוב מאוד, כמובן.

5,000 פונט צריכים היו לעבור מידי ז'בו לידי פ. כאן תפש ז'בו עמדה מגונה ומגוחכה.[13] פתאום נתגלה, כי הוא חושק להציב גם לו שם בעבודה. שיבתו של חיים וכניסתו לעבודה המדינית בל.[ונדון] מעתיקים את ז' מן המרכז והלאה, וע"כ שואף הוא למצוא לעצמו שדה-אקטיביות אחר.[14] הוא התאהב במכונה אמריקנית, בת אמצאה חדשה וחשובה. הכלי יקר מאוד, כמעט למעלה מאמצעינו וז' רצה אוּחְלוֹפַּט [רוסית: להוציא] את כל הסכום על קניית אלה. היה על יסוד זה ויכוח בין פ. לז'. האחרון הסכים לחצות את הסכום, אך פ. עמד על הכול והדבר עוד לא נגמר. אני בטוח, כי סוף סוף יעבור כל הסכום לידיו, ואם תיקָנינה אמריקניות אחדות - ייעשה הדבר עפ"י החלטתו של פיני ולא של ז'.

2. ענייני וינה.

בראשית העבודה הייתה וינה מרכז הפעולה ואנחנו בל.[ונדון] שימשנו רק סניף לאסיף הכסף. בווינה היו נעשות קניות קטנות, והתוכניות הגדולות היו בחיתוליהן. האפשרויות הכספיות היו מוגבלות, אופק לא היה. לדרישותיך התוכפות לשלוח מייד את גוורץ לו.[ינה] לא נשמענו לא רק משום שבעינינו לא ג. היה האיש, אשר יסכים וייטול על עצמו לשבת בו.[ינה] זמן בלתי מוגבל וליצור יש מאין, כ"א מפני שכל העניין היה רופף בעינינו, מחוסר כסף. האסיף האירופי יכול היה להכניס מאות, וכאן דרושים אלפים. ובאמת, המאות המעטות שנכנסו, ואלו שתיכנסנה, יוצאות ותוּצאנה לקניות הקטנות, להוצאות ההובלה, להוצאות האנשים, לנסיעות וכו'. והאלפים לא היו. בנוגע להן חיכינו לבירורים מכם, על גורל הסכום הגדול, ואח"כ התחלנו מחכים לבואו של פ.

כן, הפקודות מא"י היו סותרות. אתה כותב: ייסע מייד (גוורץ) ובהרב כותב (מירושלים) יכון לנסיעה לעת בוא פ. אליכם.

משבא פ. הרגשנו שאנו מרכז האיניציאטיבה והאמצעים. פ. גזר על האסיף שלנו, התווכחנו איתו, אך הוא בשלו, כי השכר יוצא בהפסד הפרסום. אך תחת זה הציל - כמעט או לגמרה - את חצי הסכום הגדול.

פ. ובהרב בעברם את איט.[ליה] הרו תוכנית - בקווים כוללים מאוד - של יצירת מרכז פעולה יחידי רק באיט. ושל סידור ההובלה בעזרת האיש יורד-הים,[15] אשר על המו"מ שהתנהל איתו אתה בוודאי יודע.

כשבאו הנה אמרנו להם: לאט לאט, ישנה ו.[ינה] בעולם ועלינו לשמוע תחילה מה בפיה. לזמן ההוא נתקבלו כבר ידיעות יותר ויותר ברורות מבשרי. הידיעות המסוימות ע"ד האפשרות לרכוש 1,000 גדולים הגיעו כבר אחרי שפ. היה בלונדון כשבוע. הוחלט לשלוח אותי לו. לברר מהות העניין. בינתיים, חשב פ., ייגש מחלוף לאיט. ויתהה שם האפשרות ואז יישקל הדבר בל. ויוחלט איפה ומה לעשות.

תוכנית זו הופרעה במקצת ע"י בואו של בשרי לל. בו. חשבו אז משום-מה, כי אני אסע לוועידת הא. ק.[ Committee Action, הוה"פ הציוני] לפראג וע"כ לא אוכל להימסר לחקירה בו. וגם לא אשוב במהרה לל. והעניין יידחה. בואו של בשרי לל. הייתה שגיאה גדולה, גרמה רק לאיבוד כסף וזמן, כי נסיעתי נדחתה ע"י כך לימים אחדים.

בשרי בא בדרישת כסף 3,500 פונט בשביל הקנייה הגדולה (הובלה ויתר ההוצאות בכלל), אך מתוך עצם דבריו צצו הרבה ספקות בנוגע לטיב הכלים (נעשים בהם שינויים מכניים) ובנוגע לביטחון ההובלה. פ. סירב בהחלט לתת כסף ואני נסעתי עם בשרי לו.

והנה אני שוהה פה זה כעשרה ימים. נכנסתי לעובי הקורה, כאשר רק יכולתי. ההצעה הראשונה שאיתה בא בשרי לל. נפלה לחלוטין. הצד הטכני גרוע. איך וכיצד - לא כדאי לפרט. אני רק רוצה שתדע, כי לא היה כל ויכוח ביני ובשרי. אנחנו עבדנו ועובדים פה מתוך הסכמה ואחדות גמורה. אך פשוט - למרות זה שבשרי "שומר" ואני רק הרחתי ריח צבא - בתיאוריה מבין אני יותר ויש לי יותר יכולת לבדוק. אין אני המומחה, אך יודע אני איזה שאלות להציג למומחה. בשרי נוכח בעצמו כי העניין מבוטל. אחת המגרעות - הקוטר, שהנהו קטן מדי - הייתה להפתעה לבשרי. הוא חשב כל הזמן על הקוטר הרגיל.

אילו זו הייתה התוכנית היחידה פה, כי אז הייתה קְרישְקָה [רוסית: קץ] לעבודה בו. לשם עסקים גדולים. אך בינתיים צצו פה הצעות חדשות, שלוש במספר. הן הרבה יותר טובות מן הראשונה במובן הטכני וגם מן הצד הכספי. אנחנו משקיעים הרבה מרץ וזמן בבירור פרטים שונים. מטרידה בעיקר שאלת ההובלה, אשר היא הגוזרת את כל שאלת הקנייה. גם בקשר עם זה ישנן הצעות שונות, וגם הן דורשות תשומת לב, חקירה ודרישה. אני מקווה ליצור פה איזה דבר שלם וממשי, ואז כשאשוב לל. תבוא ההחלטה ותתחיל ההוצאה לפועל. לא מן הנמנע הוא, כי לאחר ככלות הכול נמצא, כי אין מכאן דרך ונצטרך לפנות למקומות אחרים. זאת זיכרו היטב ואל-נא יהא מפח נפש אם באמת כזאת תהיה התוצאה.

יהיה-נא ברור לכם, כי אין כאן כל מחסור באנשים, וכי משלוח איש חדש מהארץ לא יקדם את העבודה אף במשהו.[16] כשניגש להוציא דבר-מה גדול לפועל - יוכל מחלוף לבוא, גם גוורץ יבוא לקריאתנו וימלא את אשר יוטל עליו אם רק תהיה התעודה [משימה] מסוימת, ויהיה מצב כזה שהוא יבוא ויעשה, ולא "ישמור רוח ויראה בעבים",[17] כי במצב זה לא ישב, בהעיק עליו עסקיו, ורק יזייף את תעודתו, כאשר עשה כבר בדברים ציבוריים אחרים. אם יהיה צורך - ובוודאי יהיה - במבין טוב לזמן מסירת הסחורה, יבוא גם דוד לזמן-מה. לא באנשים הדבר, כ"א בתנאים החיצוניים, בזהירות המעולה שאנו מוכרחים לנהוג בקנייה הגדולה.

3. מכונות.

גם בשאלה זו אנו חוקרים. אפשרות הרכישה פה ברורה. אך שאלת ההובלה הרבה יותר חמורה. בינתיים מצאנו וקנינו פה איטלקית קטנה, נחמדה מאוד וקלה לשימוש, שני קנים, המילוי במחסנים [מחסניות] ולא בסרטים (לא טַ-טַ-טַ-טַ, כי אם רְ-רְ-רְ-רְ),[18] 25 בכל מחסן (תמול הייתי מחוץ לעיר וניסיתי). אם נחליט לבחור במין הזה בכלל, נוכל להשיג פה עוד אחדות ולרכוש באיט', במקום התעשייה, את הכמות הדרושה.

4. כלים קטנים.

נצטברו פה כ-400 ויש עוד הזמנות ההולכות ומתמלאות. פ. רגז מאוד על אשר אלה שנקנו שייכים למינים שונים, ובאופן כזה ה"דמורליזציה" - מבטאו - שבאה בעבודה בארץ לרגלי ריבוי המינים ואי התאמת האותיות לספרים[19] במקומות שונים, נמשכת. דעתו הייתה כי צריך לעמוד על מין אחד, למכור את כל השאר ולקנות רק מהראשון. אך לא עמד בי כוח למלא פקדה זו. הסכמנו להקריב מין אחד, למכור כ-30 חתיכה שנקנו ממנו ולהשאיר 4 מינים: מ.[אוזר] גדול, שט[ייר], פַרַ[בלום], והכלים ממין בר'[אונינג] רגיל. הפר והאיטלקית הם תאומים, ניזונים שניהם מאותו החומר [תחמושת]. רוב הקנויים ואשר ייקנו הם שטַ.

על ביטול תוכנית הארגזים הכפולים אתה יודע. הקרחונים[20] ייגמרו בעוד שבוע, זוהי המצאה נפלאה לדעתי, אלא שעולה היא לנו ביוקר נורא, ועליכם להשתדל למכור את הקרחונים, אשר לא ייפָגמו כלל, ולהציל את הסכום המקסימאלי. הקרחון שנעשה לדוגמה לא נשלח לחוד למלון גורדון, כאשר כתבנו לכם; כל ה-21 יישלחו יחד ולויט ילווה. המשלוח יכיל 200 עם התוספת הדרושה.

למשלוח 200 הנותרים צריך למצוא המצאה אחרת. ישנן כבר תוכניות.

5. מה יהיה איתי בחודשים הקרובים איני יודע. אני שב השבוע לל. הנסיעה עלתה לי בדי קושי ובהרבה ספקות. באמת - אסור לי לצאת מל. אין שם עכשיו איש משלנו. כל החומר המתקבל מאחה"ע, מכתבי בלומנפלד[21] וכו' מונחים כאבן שאין לה הופכין אם לא אעשה אני דבר-מה. באותו זמן יש גם עניין המשלחת [והערבית]. נסעתי ע"מ לשוב בטרם תבוא, אך נתעכבתי יותר מכפי שחשבתי. פה קיבלתי תל' מהבחורים בל. כי בוא המשלחת נדחה.

מדוע נסעתי אני ולא אחר? - על זה עמד בייחוד פיני. לחקירה מתאים אני, להוצאה לפועל - מחלוף. הוא צדק בזה. אני ג"כ חשבתי, כי הפעם מתאים אני יותר ממחלוף, כי בו ראיתי נטייה לבטל ענייני ו. ולרומם את תוכנית איט., ולא הוא היה האיש הבלתי-משוחד, אשר ישפוט מבחינה ישרה. ועתה חושש אני, כי מכיוון שהתחלתי פה, אצטרך לגמור, ז"א לשוב הנה ע"מ להוציא לפועל במקרה שנסכים לעשות את הקנייה, כי אותי כבר מכירים כאן ולא טוב שיסתובבו אנשים רבים. אותי חושבים לערבי, אני עושה את כל רשימתי לפני אחרים בערבית, וגם במבטאי הגרמני אין טעם של אידיש (את פליישר חושבים ליהודי המסַרסר). כנגד זה, אין אני סומך על עצמי בענייני ביזנס ורציתי מאוד מאוד שמחלוף או גוורץ, או אולי שניהם יחד, יטפלו בדבר. נחליט על זה בל.

ומה להלן?

רוט. חושב לע"ע להשאיר את מחלוף באירופה לשם ענייני הקניות ולקחת רק אותי לאמ. לי אין חשק לנסוע. הטעמים ימסור לך בן-גוריון. מלבד זה, לא ברור לי מתי תהיה הנסיעה. אני חושב שאחרי הקונגרס ולא לפניו. ז"א שתהיה נסיעה לחורף. זה הורס לגמרה את שנת הלימוד - אפילו שנת לימוד סטיכית, לא סיסטמתית - וחותר תחת פרנסתי בלונדון לכשאשוב. מילא, השם ירחם.

6. פרטים אחדים.

אני חושב, כי אם נצטרך ל-1,000 לי"ש הנמצאים בידך, נתלגרף לך מל. ואז תשלחם.

פה קיבל מולדבי מכתב מגיבנמן, כי הוא עומד לצאת בתור בן לווייתו של ישראל לחו"ל. האומנם נכון הדבר והאומנם בקשר עם העניינים? כתוב מייד גם ללונדון, גם לרבקה.

שלום לך ולכל.

 

משה

 

הערות