55. אל: רבקה, וינה - ברייטון, 23.6.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  55. אל: רבקה, וינה - ברייטון, 23.6.1921
כותרת משנה  גלויה


55

אל: רבקה, וינה (גלויה)

ברייטון, [1921].23.6

רבצ'קה,

 

שלום לך מחופו הדרומי של האי. באתי הנה לוועידה של מפלגת העבודה. יש הרבה לכתוב, אך ודאי לא אעשה זאת, כי בלונדון מחכות לי "נוראות".

נאמתי פה באנגלית (הנאום - חיבורו של קפלנסקי) בדי הצלחה.[1] אחד מהמוּרשים [הצירים] תמך.[2] ההחלטה[3] עברה פה אחד ואפילו במחיאות כף.

שלום,

 

                                                                                                      משה

 

בוועידה כאלף ציר, באי כוח מיליונים.

 

הערות



[1] נוסח הנאום בתרגום מ"ש לעברית מובא בנספח 11, עמ' 448.

[2] על הנאום דווח ב"קונטרס" פ"ח, 3.8.1921:

"מפלגת הפועלים האנגלית בוועידתה בברייטון קיבלה פה אחד את החלטתה, שהכניסה מפלגת "פועלי ציון" על דבר א"י ע"י בא-כוחה החבר משה שרטוק. כהסבר להצעה זו נשא הח' משה שרטוק נאום רב-התוכן ורב-הרגש. בין יתר דבריו אמר:

שערי כל הארצות הולכים וננעלים לפנינו. א"י אינה מוכשרה עדיין לקלוט מייד את מאות האלף והמיליונים העומדים להגר, אך התחלה מוכרחה להיעשות. עצם התקווה, כי הדור השני או השלישי, לפחות, יראו עם עברי חופשי ובריא בא"י, משכך את הסבל והייאוש של המוני ישראל ומוסיף אומץ לעמוד בפני הפורענויות. עם כבישתה של א"י תחת השלטון הבריטי הוטלה אחריות קשה וחמורה על תנועת העבודה הבריטית. אחת מחובותיה הבין-לאומיות של התנועה הזאת הנה עתה לעמוד על המשמר, לבל תהיה א"י למרכז חדש של ניצול קולוניאלי בלבד, כי אם תיהפך למרכז של עבודה ולמקום התחייה הלאומית והחברתית למיליוני היהודים חסרי בית.

ניל מקלין, אחד מחברי הלייבור פרטי וחבר בפרלמנט, תמך בנאום נלהב בהצעה הא"יית, הוכיח את הזכות להגדרה עצמית יהודית ובירר, כי חובה מיוחדת מוטלת על הפועלים האנגלים לעזור לעם המפוזר לשוב הביתה. את נאומו נעל בדברים האלה: 'תנועת העבודה האנגלית אומרת אליכם, חברים בני-ישראל, תחי עבודתכם הגדולה צְלֵחה!'"

[3] נוסח ההחלטה בשאלת א"י שהציעו אנשי פוע"צ. מובא בנספח 11, עמוד 451.

 

העתקת קישור