40. אל: דוד בן-גוריון, וינה - לונדון, 1.6.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  40. אל: דוד בן-גוריון, וינה - לונדון, 1.6.1921


40

אל: דוד בן-גוריון, וינה

לונדון, 1 יוני [1921]

דוד יקר,

 

תמול שלחתי שני טשקים,[1] 50 פונט כ"א, על שם לוקר ורובשוב. לא הייתי בטוח אם אתה בווינה. קפלנסקי אמר לי, כי יכול להיות ששבת לפולניה.[2]

הבוקר קיבלתי את תלגרמתך. איני יודע, אם באת להדגיש את ה-wire או את ה-pounds.[3]

בנוגע לראשון אין להשיב, כבר נשלח. בנוגע לשני מילאתי. הטשקים נערכו בפונטים ולא בכתרים. בווינה צריך הבנק לחשב את הקורס הווינאי ולא את הלונדוני.

אני חשבתי שאאסוף הרבה יותר. אך העניין הלך בכבדות קצת. בסכום ה-100 השתתפו 9 אנשים. עוד כמספר הזה היו לנו שיחות ממושכות ומרגיזות שהעלו חרס. יש שסירבו לחלוטין ויש שאמרו לחכות עד בוא סוקולוב.[4] עניין מסוכן וכו' (ז"א עניין ה"הגנה" בא"י. על ענייני וינה[5] לא דובר, כמובן).

ז'בוט. כל הזמן מבטיח להשיג סכום הגון מהגדולים. אך עברו ימים ושבועות ולא עלה בידו. בראותי, כי הפונטים שלנו הם היחידים - תלגרפתי לא"י ושאלתי לאן לשלוח.

בינתיים, והדברים האלה אך ורק לך:

הגיד לי ז'בו, והשביעני כי לא אמסור לשום איש, כי לא"י נשלח סכום גדול מאוד להוצאות ה"הגנה". הכסף נשלח לוועד הצירים. יומיים אחרי זה קיבלתי תשובה מהחברים: "שלח הכסף לווינה. אם יש לך יותר מ-300 - שלח מאה לנו". איני יודע אם יצאה התלגרמה משם אחרי שנתקבל הכסף הלונדוני או אחרי שידעו על התקבלוֹ, או לפני זה. דרישתו הנמרצת של ז'בו לבלי פרסם את הדבר קשורה, כנראה, באיש שנתן את הכסף. לא ג'.ר. [ג'יימס רוטשילד].

אני ודוד הכהן - אנו עובדים יחד וחלקו בעבודה כמעט גדול משלי, כי הוא חצוף יותר, אם כי כנגד זה הוא "נישא על כנפי הרוח" יותר מדי וצריך לבולמו לפעמים - ממשיכים את האסיף. ואולי יעלה בידינו לצרף עוד 100. התחלה כבר ישנה. עתה, כמובן, לא נאחר לשלוח.[6]

אני בטוח, כי רבים עתה הצרכים ההכרחיים בווינה, אך אני מקווה ובוטח בך בייחוד, כי מהכסף הזה לא תוציא אף פרוטה אחת לשום תכלית אחרת.[7] הלא כן?

אני כותב לא"י ומציע להם - אם רק יש להם שליטה בכסף שנשלח - לשלוח משם לווינה, כי הסכום שנשלח גדול מאוד ביחס למידתנו.

סוף סוף איני יודע מדוע לא אמרתי לך את הסכום. הוא 10,000 לי"ש.

את החדשות מא"י אתם מקבלים בוודאי. רוצח אחד נדון ל-10 שנים. אפילו לא ל-15 כמו ז'בוטינסקי וכמו שני האנסים אשתקד. שניים זוכו.[8] הכול כשורה.

ב-Off .Col מתמרמרים על "היהודי הפחדן" סמואל, המנבל ברפיונו את שם אנגליה במזרח והאומר להגשים בא"י את הפוליטיקה של המפלגה הליברלית ביחס לאירלנדיה.[9]

מחר יעשה צ'רצ'יל Statement [הצהרה] בפרלמנט.[10] יהיה כולו טוב. אך מה מזה. עכשיו כמו בימי בולס - שלטון הציונות נגמר בטרייסט.[11]

שני פרטים:

א. לא נכונה הייתה האשמתי את וה"צ בנוגע לחולשה בשאלת הפסקת ההגירה ברגע הראשון.

ב. כנראה שהאינטליג'נס שלנו[12] תשוב לתחייה. ז'בוט נושא ונותן פה עם שניאורסון,[13] הנוסע השבוע לא"י, ומשתדל להשיג כספים עבור העניין.

אני מצרף בזה:

1. חלק ממכתב בהרב.[14] חלק שני אני צריך להעתיק לחוד, כי אותו לא הראיתי פה חוץ מלקפלנסקי; אשלחנו לרבקה היום או מחר.

2. "מכתב טרוצקי לסמואל".[15]

3. מהעיתונות הערבית.[16]

שלום לך,

 

משה

 

ה-Statement של .Ch נדחה לשבועיים.

את המעטפה פתחתי אני, בכדי להוסיף אלו מילים. אל תחשוש שהיא קרועה קצת.

עוד פעם, אל-נא תגיד ע"ד הכסף לאיש. פה גם לקפלנסקי לא אמרתי, כי במקום המעשה, בלונדון, אסור שייוודע הדבר.

 

הערות



[1] פרי מאמציהם של מ"ש ודוד הכהן.

[2] פולה רעיית ב"ג ושני ילדיה שהו בבית משפחת גרין בפולין. מכאן הסבירות, שב"ג נסע לשם (ר' קנאת  דוד ב, פרק 10).

[3] המברק לא אותר.

[4] סוקולוב טרם שב מא"י.

[5] רכש הנשק בווינה נשמר בסוד.

[6] ייתכן שהספק לאן לשלוח את הכסף, לא"י או לווינה, גרם לדחיית משלוחו.

[7] הצהרת מ"ש, שהוא בוטח שהכסף יוצא רק למטרתו המקורית, מעידה על חשש שאומנם התאמת. ר' מכתב 74.

[8] לאחר מאורעות 1921 הועמדו לדין מספר ערבים על חלקם בהם. מבין שלושה שהואשמו בהשתתפות ברצח יהודים אחד נדון לעשר שנות מאסר ושניים זוכו ואילו ז"ז' נידון ל-15 שנות מאסר, כפי שנידונו שני אנסים ערביים לפני כן.

[9] רוה"מ לויד ג'ורג', מנהיג המפלגה הליברלית, שעמה נמנע גם ה' סמואל, חתר להשכנת שלום באירלנד.

[10] על רקע מאורעות תרפ"א והפסקת העלייה בעקבותיהם נשאלו בפרלמנט שאלות בנוגע למדיניות ולכוונות הממשלה בא"י. שר המושבות צ'רצ'יל עמד להשיב עליהן ב-2 ביוני, אך עשה כן רק ב-14 בו. במברק ח"ו לצ'רצ'יל מסוף מאי נאמר: "הייתי מאוד מעוניין שיפורסם גילוי דעת בעל אופי מרגיע על מצב-העניינים בארץ-ישראל, שמעורר כאן חששות, וכן שהעלייה תחודש מייד, כי התחלת משימתי משתבשת כעת במידה רבה עקב הלך-רוח השורר בציבור לגבי שאלות אלו" (איגרות ח"ו 10, מכתב 187).

[11] טרייסט, נמל המוצא לעולים לא"י, סימלה, עם החלטת ה"ס להפסיק את העלייה, את יד המימשל הבריטי בא"י, שגברה על זו של ממשלת לונדון.

[12] שירות המודיעין שליד ועד הצירים.

[13] לוי יצחק שניאורסון. עלה לארץ מרוסיה ב-1904. הצטרף לניל"י ופעל כקצין קישור של רשת הריגול עם המודיעין הבריטי במצרים. הפליג מעתלית על ספינת מלחמה בריטית והגיע לקהיר, שם פעל עם אלכסנדר אהרונסון בשירות המודיעין של המפקדה הבריטית ליד גנרל וינדהם דידס (לימים המזכיר הראשי בממשלת א"י), שהיה אוהד הציונות. אחרי המלחמה עוטר באות "קצין מסדר האימפריה הבריטית" (O.B.E). לדרישת גנ' דידס קיבל על עצמו להקים שירות מודיעין ליד וה"צ, ששירת גם את השלטון הבריטי בא"י. שירות זה בוטל כעבור שנה וחצי ע"י מ. אוסישקין עם התמנותו לראש וה"צ. שניאורסון יצא ללונדון ואחרי מאורעות 1921 נשלח ביוזמת ז"ז', ליכטהיים וקובן ארצה, כדי לחדש את פעולת שירות המודיעין ליד וה"צ. השירות נסגר שוב כעבור חצי שנה עקב הרצון למנוע בעד כל השפעה מצד גורמי ניל"י (תדהר ב, עמ' 843-841).

[14] מכתב בהרב למ"ש, מ-8.5.1921 ומ-12.5.1921, סקרו בהרחבה את אירועי הפרעות והיו מקור נאמן יחיד למתרחש בארץ. משה העתיקם ושיגרם לווינה. המכתב מ-8.5 מובא בנספח 10.

[15] מסמך מזויף, שכתב כביכול ל' טרוצקי קומיסר המלחמה היהודי ברוסיה הסובייטית, אל הנציב העליון היהודי ה' סמואל ב-15.4.1921, ובו הודה לו על סיועו למפעל הציוני בא"י, החותר להקים שם משטר בולשביקי וביקש ממנו לסייע בהעלאת יהודים מרוסיה הסובייטית לא"י למטרה זו (את"ה, 4769), המכתב ראה אור בעיתון הביירותי "אל-מערצ'י" ב-8.5.1920. הועלתה סברה, שהמכתב נרקח בידי הבולשת הבריטית (שמואל דותן, אדומים, 1991, עמ' 69, 70).

[16] העתקים של סקירות עיתונים ערביים, שהכין מ"ש לז"ז' ול"קונטרס".

 

העתקת קישור