32

אל: רבקה, וינה

לונדון, יום ד' 11.5.1921

 

בהתנפלות שהייתה על חדרה נשרפו ע"י ערבים 6 בתים (ביניהם ביתם של הפיינברגים). הפצצות - כנראה מאווירונים^.[1]

כפר-סבא נעזבה.[2]

לא ברור אם שלושת הפתח-תקוואים[3] נפלו בפ"ת או ביפו (נפצעו ואח"כ מתו). מתוך זה מפקפקים אנו בכלל באמיתות הידיעה.

 

הטלגרמות האחרונות:

א. מוועד הצירים (בתשובה על שאלה):

ביפו אסורים 20 יהודים ו-40 שוטרים ערבים הנאשמים (מוסב על האחרונים) ברצח. רוב הפצועים נפצעו בראשם. פצעים רבים מכדורים. בארץ שקט.

ב. מהוגו ברגמן (כתב של י.ק.ב.):

הארץ שקטה תחת לחץ (חסרה מילה?). הממשלה אסרה הורדת חלוצים משתי אוניות שבאו זה עתה. ביירות ומצרים אינן מרשות לרדת. החלוצים שבו לטרייסט. ועד הצירים וועד הלאומי מחו. הובטחו, כי הפקודה קיימת רק לשבועיים. דעת הקהל דורשת מהיהדות כולה התאמצות עִלית להגביר העלייה. למשפט על המצב חשוב לדעת: העיתונים הערבים כתבו קרוב לפרעות: 'צריך להזכיר למשלם-המיסים הבריטי כי אי-אפשר להחזיק סדר בארץ בלי חיל-מצב 'בריטי'. באופן כזה משמשות הפרעות להוכחה.

תשובה לא קיבלתי עדיין.[4]

הייתה שיחה לאחדים מפה עם צ'רצ'יל. קיצור דבריו: הֶרג שלושים איש - דבר פעוט. אחרי התאשר המנדט[5] נהיה תקיפים יותר ביחס לערבים. המשיכו את עבודתכם. 4 מיליונים לשנה (התקציב הצבאי וכו' שהיה בסכנה לרגלי התעמולה החזקה באנגליה נגד בזבוז במושבות) בטוחים. ההגירה נעצרה רק באופן זמני. בקרוב ייגשו בארץ לסידור הגדודים המקומיים. השתדלו שיהיו מכם מתנדבים טובים.

על השאלה האם חושבת עוד הממשלה אחרי מאורעות יפו על גדודים מעורבים (ז"א גדוד יהודי וגדוד ערבי, ראי מכתב יהודה),[6] ענה: הן מוסדותיכם בא"י הסכימו לזה. ז'בו כבר תילגרף לנציב דרישה לבטל תוכנית זו, מאחר שהערבים הוכיחו במאורעות יפו פעם יתרה את אי-הכשרתם לשאת בתפקיד שמירת הביטחון.[7] עתה כתב לוועד הלאומי לדרוש אותו דבר ולהודיע לממשלה ששום יהודי לא יתנדב אם יהיה גם גדוד ערבי בארץ. וראי דברי אליהו במכתב יהודה.

"בחוגים" [של השלטון] פה לא התפעלו מכל העניין. מה להם איזה 30 יהודים, עם ברנר בכלל, בא"י, כשלעיניהם פה באירלנדיה נהרגים עשרות ומאות משני הצדדים מדי חודש בחודשו. אין סוף לדבר."

 

                                                                                                      משה

 

הערות