24. אל: יקותיאל בהרב, ירושלים - לונדון, 9.4.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  24. אל: יקותיאל בהרב, ירושלים - לונדון, 9.4.1921


24

אל: יקותיאל בהרב, ירושלים

לונדון, 9.4.1921

מחלוף,

 

אלה תולדות ברקנהיים.[1]

אחרי נוסעכם הנחתי לו עוד כשבוע, עד שוך סערת קרונשטדט.[2] אח"כ טלפנתי פעמיים ולא הייתי מוצאו במשרד. החלטתי לכתוב. צירפתי את מכתבו של פיני. לא קיבלתי תשובה. המתנתי כעשרה ימים או יותר - ורק מפני "פחד פנחס"[3]  כתבתי שנית. אז סוף סוף זכיתי - וג"כ באיחור - לתשובה השלוחה בזה.[4] אני בטוח כי כעבור שבועיים, לכשישוב מגרמניה, לא יכתוב אלי להועיד לי זמן ומקום לפגישה. ועוד לא החלטתי אם עלי לכתוב לו שוב ולהזכיר על מציאותי. סוף סוף זה יצא נַבְיַזיוַלְסְיה [רוסית: לטורח]. נראה. את מכתבו החזר לי.

אין כל חדש, בהחלט. את המברק של ז'בו[5] ודאי קיבלתם כבר. פה אין כסף, פשוטו כמשמעו. וז'בו בטוח, שכבר חלבתם את ג'ימי.[6] ההבטחות של חיים וההמחאות שלו ל"קרן היסוד" וכו' - טְרים-טְרַוַוה [רוסית: לא-אכפתי], כמו תמיד.

מהזמן שנסע בן-גוריון[7] מנותק אני לגמרה מא"י וממכתבי ברל. ה"קונטרס" - זהו הקשר היחיד. מכם - אין איש כותב. סוף סוף יכולת לזרוק מילים אחדות כבואך. והן לדב כתבתי, סוף סוף.[8] ומאליהו אין תשובה על מכתבי הראשון הראשון.[9] וגם מהבית אין. מדוע אין שולחים לי את תמונת גאולה, שכ"כ אני מצפה לה? אומנם, אין אני כותב בזמן האחרון, אבל בכ"ז...

ג'. ברדלו כתב הנה, שפנחס חושב לצאת בקרוב לאמריקה, הפעם יחידי. הנכון? ומה בנוגע אלי? הלא תודיעו לי במוקדם? עלי לדעת זאת. אני חושב להיבחן אולי בסוף הקיץ את בחינת ה- intermediate [ביניים] בכלכלה. הנסיעה תשים זאת לאל. מובן, שלאחר שהבטחתי לפיני אעמוד בדיבורי. אך תבין שטוב שאדע חודש אחד קודם. אם צריך - תלגרף.

שלום,

 

                                                                                                      משה

 

הערות



[1] אלכסנדר ברקהיים (1932-1880). מהפכן יהודי רוסי. מהנדס. ישב בפריז. חבר מרכזי בקבוצת גולים מרוסיה, שעסקה בניסיונות סחר עם רוסיה. רבים מבני החבורה היו פעילים בלשכות "הבונים החופשיים". (שאלתיאל א, עמ' 39, ו-298-299). לבקשת בהרב, פנה אליו מ"ש בשם רוטנברג, שנמנה עם קבוצת ברקנהיים בתקופה שבין צאתו מרוסיה לצאתו לא"י, והמשיך "לקיים קשרים עם חבורת גולים זו כל ימי חייו" (שם). רוטנברג ביקש לצרף את ברקנהיים להנהלת מפעל החשמל והוא אכן שהה זמן-מה בארץ כעוזרו. על קשרי ב"כ עם ברקנהיים (ר' איגרות ב"כ 1, מכתב 128, עמ' 280; מכתב 128, עמ' 280; מכתב 130). על דעתו של מ"ש עליו ר' מכ' 103.

[2] המשבר הכלכלי ברוסיה שלאחר מלחמת האזרחים, וההתנגדות למימשל הבולשביקי הלא-דמוקרטי, שבראשו עמדו לנין וטרוצקי, הולידו התקוממויות של איכרים ופועלי תעשייה, ששיאן היה במרד מלחי אוניית המלחמה "קרונשטדט" בנמל פטרוגרד, שפרץ ב-23.21921 ודוכא כעבור 3 שבועות במרחץ דמים.

[3] לפי "פחד יצחק" (בראשית לא 42, 53).

[4] התשובה נכתבה ברוסית וזה לשונה: "למר צ'רטוק, בתשובה למכתבך אני מודיע לך, שלצערי אני נוסע לשבועיים לברלין. אני חושש שלא יהיה לי פנאי לעסוק בזה בכלל. בחוזרי מברלין אשמח להכירך ולשוחח איתך על פלסטינה. בכבוד רב, א' ברקנהיים".

[5] המברק לא אותר. סביר שז"ז' הבריק לרוטנברג כי אין סיכוי לקבל כספים בשביל ה"הגנה".

[6] ג' רוטשילד סירב נחרצות לתת כסף ל"הגנה", אולי בשל קשריו האמיצים עם אלכסנדר אהרונסון ואחרים, שהתנגדו ל"הגנה" אשר קמה במסגרת מפלגות הפועלים וההסתדרות.

[7] ב"ג יצא מלונדון לווינה ב-19.3.1921.

[8] כנראה מכתב 19.

[9] אפשר שהכוונה למכתב הכללי שנשלח לכנרת (מכתב 12).

 

העתקת קישור