23 אל: יקותיאל בהרב, ירושלים

לונדון, 23.3.1921

מחלוף אהוב נפשי,

נסעת ולא נודע גם כי באת. "ולא ידע ב... וכו'"[1] "היינו כחולמים"[2] ועוד פסוקים כהנה. הגלויה האחרונה מגבול הלווציה ואיטליה הרגיעה. שבה נפשך המסוערת למנוחתה. אני מתאר לעצמי כמה מתרגז אתה על כל נסיעתך בכלל. לשם מי ולשם מה? הלא רק לגרות את התיאבון וללא השביע אף במשהו מהנעשה. הִנָחֵם כי באת חזרה בשלום.

[29.3.21]

היום שלישי. ביום השישי בערב נתקבלו שתי מעטפות מאֻחראוֹת [באחריות] עבורך. הכרתי כתבו של דב. החלטתי לפתוח וטוב עשיתי. וזה אשר נעשה בכתבים שמצאתי:

א. החשוב שבכולם הייתה פתקה של דב (מוחזרת בזה) בדבר ענייני ה"הגנה". לי היה כל העניין הפתעה מפוצצת. לא אמרת לנו פה אף מילה אחת ע"ד הבטחתו של חיים[3] וע"ד הצורך לעַקֵב את הדבר פה.[4] שמענו מפיך רק על המו"מ של פיני עם ג'[ימי] שהעלה חרס ותו לא.[5] זה הקשה קצת, משום שדב סמך עליך וכתב בלשון סתומה. בכ"ז הבנתי, כי ההבטחה אינה אלא כסף. כמו כן הבנתי, כי חיים הבטיח זְרְיַה [רוסית: לשווא] כדרכו תמיד, כי פה לא עשה כלום, כי כסף אין לו, כי הוא מבוהל ומרוגז עכשיו באופן נורא (עניין הנסיעה שלו לאמריקה - סבך של מעצורים ואינטריגות מכל הצדדים).[6] אעפ"כ צריך היה "לגשת" אליו. כפי הנראה מן השמים סייעו ועלה בידי להתראות איתו היום. לראיון הקדמתי מכתב,[7] שבו דרשתי [מווייצמן] בלשון די נמרצת כי יתראה איתי ועכ"פ יניח תשובה ברורה בטרם ייסע (והוא נוסע מחר). ובכן אלה דבריו: "רוט.[נברג] הבטיח לי להשיג פה את הסכומים הדרושים. לפני נסיעתו אמר לי, כי לא בידו הדבר. אני הייתי כ"כ טרוד בענייני הנסיעה עד אשר לא עשיתי דבר עד קבלי את מכתבך. כספים גדולים אין כל אפשרות להשיג עכשיו. אך את הסכום שהבטחתי להוז בשביל סידור אינסטרוקציה [הדרכה] (500 או 1,000 פונט, איני זוכר) חושב אני שתוכל הנהלת קרן היסוד לתת, הן בתוכניתם נכנס סעיף של שמירה והגנה. דיברתי כבר עם ז'בוטינסקי ואני מקווה כי יסדרו את הדבר. יעבירו את הכסף לסוקולוב ע"מ למסור שם למי שצריך" [8]

"ובכן, אני אדבר פה עם ז'בוטינסקי?"

"כן, בוודאי. אלא שבינינו אומַר לך, כי ז'בו מתיירא קצת, שמא יזיק הדבר לתוכניות הגדולות שלו בדבר מיליציה וכו'".

(? [סימן שאלה] - על פני).

"כמובן, איני חושב שיתנגד".

"אם הוא יתנגד - מי בהנהלת 'קרן היסוד' יהיה בעד?"

"כן, כן, אני חושב להיפך, כי זוהי הדרך הכי טובה לסידור ההגנה העברית בארץ..."

מילא, הלאה לא מעניין. ובכן, חיים "מסכים" לכל העניין, אך כסף אין לו. מחר מחרתיים אדבר עם ז'בו. ביטחון אין לי. אם יצא דבר מעשי ויישלח איזה סכום - אטלגרף, למען תפגעו בסוקולוב. עוד איני יודע איזה שם למסור להם פה. ז'בו יסכים, כמובן, לשמו של דב, אך חבריו בהנהלה ידרשו שם יותר אבטוריטֶטי. אולי אקוב את פנחס. אם לא יצא דבר מעשי, לא אטלגרף כמובן. ז"א שאם מכתבי זה תהיה הידיעה הראשונה שתקבלו בנידון זה וידעתם, כי...

כל זה, כמובן, תשובה לדב יותר מאשר לך.

ב. מיתר הכתבים - את פרטי-כל השיחה עם הנציב, את המכתב שהוגש לנציב,[9] את השיחה עם פרנק[10] ואת מכתבו של דב שבו סקירה קצרה על העבודות החדשות - שלחתי לבן-גוריון לווינה, דרך רבקה. אתה תוכל לקרוא את ההעתקים וכאן צריך להשתמש בכל אינפורמציה כמובן, רק כלפי פנים, בייחוד חשוב למשרד הברית לדעת, את יחסיכם עם פרנק, אם הם חושבים עוד על איזו פעולה בקשר עם יק"א.

ג. את יתר הכתבים קבל בזה.

That's all. אצלנו אין כל חדש. הכל כשהיה, לונדון לעולם רועשת

ואת המדרגות ב-St. Park Kilburn לא תיקנו עדיין... ודרכי .St Russel אבלות.[11] גְוֶורץ רוחץ בחמאה ואני ודוד מרביצים שיעורים. דוד מתכונן לבחינה ואני קורא עוד יותר עיתונים מקודם וכל העולם יוצא במחול בראשי המסכן. אני רק מתפלא - איך נאצר שם הכול, חי נפשי שפעם יתפקע.

לכם שלחתי את הספר של רוֹס prevention of malaria)) ואת ספרו של קֵינס לאחר שהוחלף ברעהו הטוב ממנו. את הספר שמבקש אחי פנחס[12] אבקש ואם אמצא - נשלח גם הוא.

החשבון הוא

מלריה	-.1.4 לי"ש
משלוח	-.1
קינס	8.6
משלוח	8
בריילספורד	5.2 כמדומני
סה"כ	1.19.4 לי"ש

משני הפונטים נשארו אפוא 8 פנסים - ע"ח שימוש הנעלים.

ושלום ושלום ושלום. כתבו!

לפנחס שלום ו-עַרְד אִחְתִרַאם [ערבית: כבוד וייקר]

משה

בזה הרגע נתקבלה גלויתך מ"וינה".[13] מחלוף אל יצטער!.

הערות

[1] לפי "ולא ידע בשכבה ובקומה" (בראשית יט 33).

[2] תהילים קכו 1.

[3] הכוונה להבטחת ח"ו לד"ה להשיג סכום כסף להדרכת פועלי הכביש בשימוש בנשק. נראה שח"ו וד"ה נפגשו בעת ביקורו של ח"ו במגדל ב-24.1.1921, במחנה פועלי הכביש חברי גדוד העבודה (ר' איגרות ח"ו 10, מכ' 115 עמ' 163).

[4] לעקוב, לוודא שח"ו ישגר את הכסף.

[5] נראה, שפ"ר ניסה לשכנע את ג'ימי לשאת בחלק מהוצאות ה"הגנה".

[6] על מחלוקת ח"ו-ברנדייס ר' מכתב 21 הע' 9. ח"ו היה מוטרד גם מהדו"ח שהגישו סימון ודה-לימה ומהתפטרותם מההנהלה הציונית, מהעמדות שנקט ג'ימי וכן גם מז"ז', שזמן קצר אחרי שמינהו לחבר ההנה"צ הודיע על התפטרותו ונימקה בכך שח"ו לא פעל בדרך הראויה להשגת הסכמת הבריטים לכינון כוח צבאי יהודי בא"י במסגרת הצבא הבריטי (איגרות ז"ז' מכתב 200 עמ' 190, 191; איגרות ח"ו 10, מכ' 144 עמ' 191), וכן ערער ז"ז' (וכמוהו חברים נוספים בהנהלה על כלילת ל' שטיין במשלחת לארה"ב כעוזר אישי של ח"ו. בנוסף, לפני צאתו לדרך הוברר לח"ו כי [אלברט] איינשטיין, שאותו שכנע בקושי להצטרף למסע - לא יתקבל ברוח טובה בארה"ב (איגרות ח"ו 10, מכתב 145 עמ' 192).

[7] המכתב לא אותר.

[8] נחום סוקולוב (1936-1859). מוותיקי ובכירי התנועה הציונית. מ-1916 פעל בלונדון לימין ח"ו במאבק להשגת הצהרת בלפור. במרס 1921 יצא לא"י לדרישת ח"ו כדי לפגוש שם את ו' צ'רצ'יל, שר המושבות החדש.

[9] כנראה תזכיר נשיאות הוועד הלאומי מ-2.2.1921 (ספר התעודות, עמ' 40, 39).

[10] אנרי פרנק (1937-1878). מהנדס יליד פריז משנת 1903 בהנהלת יק"א ואחראי לניהול מושבות הברון. אח"כ ממנהלי פיק"א.

[11] ברחוב רַסֶל 77 שכנו משרדיה ההנה"צ בלונדון.

[12] אברהם רוטנברג. היה פקיד גבוה בחברת החשמל ויורשו של פ"ר בניהולה.

[13] גלויה ששלח בהרב מדרכו לא"י על סיפון האונייה "וינה".