[1] ב"ג יצא מלונדון לווינה לאחר שעשה בלונדון 3 חודשים לקידום המשרד המדיני של אחה"ע, ללא תוצאות של ממש: הבקשה להתקבל לוועדה המדינית של ה"לייבור" נדחתה כבר ב-10.9.1920 והמקורות הכספיים שמהם המשרד היה אמור להיזוֹן יבשו (ר' קנאת ב, עמ' 137-105). על סגירת המשרד בלונדון הגיב ב"כ: "זוהי מכה קשה לתנועתנו [---] מצב העניינים בארץ מחייב לפעולה שיטתית ומתמידה באנגליה [---] בשביל הממשלה בארץ הננו כוח משום שיש לנו קשרים ישירים עם לונדון [---] אילו ידעו באמריקה מה זה בשביל תנועתנו כולה המשרד לונדוני, ואיזה מכה, מכת רצח, היא סגירתו, היו אולי מוצאים איזו תחבולה" (איגרות ב"כ 1, מכתבים 96-95).

[2] יצחק ניידיץ' (1949-1868). תעשיין. פעיל ציוני. ידיד קרוב של ח"ו. סייע בהקמת מפעל החשמל בנהריים. ממקימי "קרן-היסוד" יחד עם הלל זלטופולסקי (ר' הע' 8).

[3] יעקב פומרנץ (1954-1890). יליד פינסק. ב-1906 היגר לאנגליה. ממייסדי פוע"צ שם ומזכיר מפלגה זו שנים רבות. בפילוג שחל בפוע"צ נמנה עם האגף הימני, ששיתף פעולה עם אחה"ע.

[4] צאתו של ב"ג מלונדון נדחה כמה פעמים בשל סיבות שונות, פוליטיות ואישיות, ולבסוף לא ידע מ"ש על המועד הסופי (שבת 19.3.1921) ומכאן החמצתו.

[5] עניין ה"מכון" ותקנותיו לא נתחוור, אך נראה שמדובר במפעל ארצי לפיתוח מקורות מים והולכתם שתכנן יבנאלי - אולי בהקשר יוזמותיו של פ"ר - על יסוד תוכניתו לפיתוח ההתיישבות העירונית והחקלאית בארץ, שהתווה במאמרו "פתיחה לעבודתנו" ("קונטרס" י"ג, 14.9.1919; שמואל יבנאלי, כתבים א, עמ' 252-242. ושם בעמ' 245 על מים).

[6] על הקמת בנק הפועלים החליטה ועידת היסוד של אחה"ע בשלהי פב' 1919, ותקנונו נתקבל במועצת ההסתדרות ב-12-15.3.1921).

[7] משלחת בראשות ח"ו, שעמדה לצאת לארה"ב ב-24.3.1921 כדי לפתוח שם מגבית ראשונה ל"קרן היסוד". עם חברי "השיירה" נמנו מנחם אוסישקין, י' ניידיץ', ה' זלטופולסקי ואלברט איינשטיין (ר' להלן הערה 9).

[8] הלל זלטופולסקי, (1932-1868). מנהיג ציוני מראשי חו"צ ברוסיה. תעשיין ונדבן. תרם למפעלי חינוך ול"הבימה", ממייסדי רשת "תרבות" של מוסדות חינוך בעברית ברוסיה. ייסד את הוצאת ספרים "אמנות", שבתו שושנה פרסיץ, העבירה מרוסיה לא"י. ב-1919 עקר לפריז. מיוזמי "קרן היסוד"  ה"ז נתקל בקשיים בהשגת אשרת כניסה  לארה"ב.

[9] מדובר בפרשת הקרע החמור שנתגלע בין ח"ו והעומדים לימינו בהנהלה הציונית ובין קבוצתו של שופט בית המשפט העליון לואיס ד' ברנדייס בהנהגת ציוני ארה"ב, שאותה מכנה מ"ש "סיטרא אחרא". מנהיגי הציונות האמריקאית התנגדו עקרונית ונמרצות להחלטת הוועידה הציונית בלונדון, ביולי 1920, להקים את "קרן היסוד" כמכשיר כספי של התנועה הציונית. ברנדייס ותומכיו טענו כי אין זו חובתה של ההסתדרות הציונית לממן מפעלים כלכליים ומיזמי פיתוח; על כל אלה לקום בכוחה של יוזמה פרטית ולא בכספי קרנות וארגונים ציונים. לח"ו היה צפוי איפוא מאבק עז בארה"ב. ואכן במהלכו פרסם ב-17.4.1921 מנשר גלוי "אל יהודי אמריקה", שבו הכריז, למעשה, מלחמה על ברנדייס וקבוצתו. בוועידת ציוני אמריקה בקליבלנד, שהתקיימה ב-5.6.1921 ביוזמת ח"ו, הגיע מאבק זה לשיאו. ח"ו נחל שם ניצחון מוחץ בגברו על יריביו האמריקנים ברוב של 113 נגד 71. בתגובה התפטרו תומכיו של ברנדייס מתפקידיהם בהנהגה הציונית וברנדייס עצמו התפטר מכהונתו כנשיא כבוד של ההסתדרות הציונית העולמית (ר' על פרשה זו איגרות ח"ו 10, הערות-הסבר למכתבים 108, 153, 180 ואילך).