6

אל: המשפחה, תל-אביב

טירול, בדרך בין וינה לפריס ברכבת, כ"ז חשוון [8.11.1920]

יקירַי!

 

אתם דואגים בוודאי מאוד, ולאחר שתקבלו את גלויתי - תתמהו מאוד. איך זה לא כתבתי לכם מווינה ומדוע זה התמהמתי שם כל כך. לא אספיק עכשיו לספר לכם כיצד השתלשלו הדברים. קבלו את העובדה כמו שהיא. הימים בווינה עברו כך, שממש לא היה זמן לכתוב. וגם מכיוון שלא כתבתי תו"מ, בבואי, רציתי לכתוב כבר לפני הנסיעה למען אוכל למסור דו"ח על הכול, ולפני הנסיעה הייתה בהלה, כנהוג, ולא הספקתי.

רבקה תכתוב לכם. אני גרתי ואכלתי איתה יחד ונהנינו הרבה זה מזה. מה עשיתי בווינה? מלבד הזמן שנתבזבז באופן מבהיל לחיפושים, נסיעות וכו', הספקתי: למסור על המצב בארץ בקבוצת חברים קטנה (מא"י וממשרד פוע"צ) בשלוש שיחות ארוכות; לכתוב מאמר לא קטן על מצב העבודה בארץ; להיות פעמיים באופרה ופעמיים בתיאטרון; לראות הרבה אנשים; לקנות בגד.

ריבצ'קה מסודרת עכשיו טוב ומתחילה להיכנס אל המסלול. אין להצטער על כי נשארה בווינה. הכניסה לחיי נגינה ותרבות בהרבה מובנים קלה פה לאדם חדש יותר מאשר בברלין, וגם יותר נעימה.

שלום לכם ונשיקות. אכתוב מפריס.

 

משה