2

אל: המשפחה, תל-אביב

בלב-ים, שבת י"א חשוון פ"א [23.10.1920]

חביבי!

 

זה המעת-לעת השני שאנו מחליקים על הגלים, בלי הפסק ובאותו הקצב. מסביב - ים, ים, ים. ממעל – שמים. בתווך - אונייתנו, הכול כמתואר בסיפורי מסעות. פני הים אינם כראי, אך טלטלה אין. ההרגשה העצמית מצוינה והתיאבון כביר. מדי הצפיננו הולך האוויר וקר. לפנות ערב - סוברים - נעגון בטרנטו. תמול ראינו כמתוך ערפל את כרֵתה. ותוּ - ים. אוכלים וישנים כדת. מותר הזמן - קוראים ומספרים מעשיות. חֶברתי – וולודיה[1] וד"ר שרמן[2]. על הפרש המחיר בין [מחלקות] ג', וד', איני מתחרט. תא, מיטה, רחיצה מסודרת, אוכל במועדו וכו' - במה נחשבו.

מיסרו שלום לכל החבריא ביפו ובכל אתר. ולכם נשיקות.

מה חדש – כיתבו.

 

                                                                                                      משה

 

דֹביק, שלום,

 

אילו הייתי מֵליץ הרודף אחרי "לשון נופל על לשון", הייתי נושא מְשָלִי ואומר: "בלב-ים על דֹב לבי דָוַוי".[3] הלא תבין.

מסור שלום לאמך ונשיקה לשֶפֶר.[4] לא נפרדתי מהן - לא היו בבית.

שלך,

מ.

 

הערות