ח. אל: יקותיאל בהרב, יפו - ירושלים, 20.7.1919
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  ח. אל: יקותיאל בהרב, יפו - ירושלים, 20.7.1919
כותרת משנה  יום א'

ח

אל: יקותיאל בהרב, יפו

ירושלים, יום א' [20.7.1919]

יקירי יקותיאל,

 

[---]

אני מאושר במסעַי. נדמה לי, כי אם נעבור בכל הדרכים שבארץ לא יישאר כפר ערבי אשר לא אדעהו. היום היינו על הדרך ירושלים-עזה. מראש הר אחד ראיתי את כל ארץ פלשתים, החולות והים. נהדר!

מחר ניסע ליריחו, וכן הלאה.

לעבוד [למען ה"קונטרס"] אין לי כמעט שום אפשרות, אך בכל זאת עושה אני קצת בתיקון המאמר של ב"צ [יצחק בן-צבי] ובקרוב אשלחהו. לע"ע חֲדל מִתֵּת לו דבר, כי צָלֹחַ לא יצלח האיש למלאכה הן מפני רוע סגנונו העברי, והן מחמת אי-דייקנותו בהבנת דבר כתוב בכלל. יש גם שגיאות גסות מתוך אי הבנת מילים בשפה האנגלית.[1]

סלח על צורת הכתב ועל "התמחיקים" הרבים, שלא כדרכי, כי מאוד עייפה נפשי. הלכתי בכ"ז גם לנשף הרצל הירושלמי ונתתי אוזני לצורמים - המקהלה של אידלזון[2] והתזמורת של קובלסקי[3] - ולא עמדה בי רוח לחכות לחיזיון, כי התחילו העיניים נעצמות ואשוב המָלונה. אַי, להבדיל אלף הבדלות בין ירושלים ליפו חביבתנו. מה יש לדבר!

שלום, מחמדי,

 

                                                                                                      משה

 

הערות



[1] המאמר לא אותר.

[2] אברהם צבי אידלזון (1938-1982). מחלוצי המוסיקולוגיה היהודית. חזן ומורה בביהמ"ד למורים בי-ם. ב-1919 ייסד שם ביה"ס למוסיקה. ב-1921 השתקע בארה"ב. פרסם את "אוצר נגינות ישראל" ב-10 כרכים.

[3] כנראה מ' קובלסקי, "מוכר, מחליף ומתקן כל מיני כלי נגינה ומיתרים, תווים לפסנתר ולכלי נגינה שונים, מנויים שנתיים לכיוון פסנתרים. משרדי ע"י יפו מול גן העיר" (מודעה ב"הארץ", אוג' 1919).

 

העתקת קישור