ה. אל: אליהו גולומב, מחנה הגדוד, רפיח - 3.7.1919
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  ה. אל: אליהו גולומב, מחנה הגדוד, רפיח - 3.7.1919
כותרת משנה  ה' תמוז ע"ט

ה

אל: אליהו גולומב, מחנה הגדוד, רפיח

ה' תמוז ע"ט [3.7.1919]

אליהו,

 

היום התראיתי עם שמעין קושניר.[1] הוא סיפר לי, כי אין עניין מכירת המניות בגדוד מתנהל כשורה, כי המספר יעלה לכל היותר ל-150, כי בפלוגה ג' קנה רק אחד - אברהמי - 3 מניות, ותו לא, הוא רמז לי, כי בן-צבי[2] ריפה את כל העניין בעדתו - הבעת יחס קר אל מפעל הוצאת-הספרים ומעין ערעור על החלטת הוועד הפועל.[3] אינני יודע אם נדון הדבר אך עליכם לדעת, כי הגדודים, בייחוד 40,[4] הם נקודת המשען של המנוף בייחוד בעבודה זו, כי השמועות שבגדודים אוספים סכומי כסף עצומים לטובת ההוצאה מעודדות את החברים בכל מקום ומעוררות גם אותם לפעולה, כי עוד טרם ביצענו את הבסיס הכספי של ההוצאה ועוד יכול הכול לחזור לתוהו ובוהו.

במצב כזה עליכם לעשות הכל, הכל. קודם כל, אם נכון הדבר, שהשפעת בן-צבי הייתה הדבר לרעה - הרי זה מעשה שלא יכופר. הוא, בתור חבר הוועד הפועל [של אחה"ע], זה אשר בשמו המפורש נחתם הכרוז ב"קונטרס" ה', צריך היה לשמור על המשמעת ולא להֵרָגֵןֵ בסתר. צריך לדרוש ממנו כי ישתתף בהשקעה ובתעמולה בעבודה לטובת הוצאת הספרים, שהרי זוהי חובתו. כל עוד טרי הוא רושם הבשורה הראשונה של ההוצאה, צריך לאמץ את כל כוחות ההשפעה האישית והציבורית ולהגדיל את ההכנסה. המרץ שעל-ידו ייווספו להוצאה 5 ל"מ עכשיו, לא יספיק להמצאת 1 ל"מ אחרי איזה חודש.

כתוב נא לי, אם נכונים דברי קושניר ומהו המצב.

אצלנו הכול שלום,

 

משה

 

שלום לדב. מובן שהדברים מכוונים גם אליו. כבר הוחלט לדחות את האסיפה המייסדת.[5] יתגדל ויתקדש!

 

הערות


[1] שמעון קושניר (1986-1885), איש העלייה השנייה. סופר. ממתנדבי הגדוד הא"י. ממייסדי אחה"ע ומפעילי התרבות בה.

[2] יצחק בן-צבי (1963-1884) (להלן: ב"צ). יליד אוקראינה. מאבות תנועת העבודה בא"י. מראשי היישוב בתקופת המנדט הבריטי, הנשיא השני של מדינת ישראל. ייסד עם בר בורוכוב את מפלגת "פועלי ציון" המרכסיסטית. עלה ב-1907. ממנהיגי "פועלי ציון" בארץ, וממייסדי "השומר". ב-1912 יצא עם חבריו למפלגה, ב"ג וישראל שוחט, ללמוד משפטים בקושטא כדי להכשיר את עצמו לפעילות פוליטית-פרלמנטרית באימפריה העותמאנית. בפרוץ מל"ע-1 חזר ארצה וב-1915 הוגלה ויצא לארה"ב. שם היה מיוזמי ההתגייסות לגדוד העברי וחייל בו. מ-1931 יו"ר הוע"ל ואח"כ נשיאו, חבר הכנסת הראשונה והשנייה. ב-1952 נבחר לנשיאה השני של מדינת ישראל.

[3] מדובר במניות למימון הוצאת הספרים של אחה"ע, שהוצעו למכירה בציבור הפועלים. על הקמת "הוצאת ספרים לחינוכו ולהשכלתו של העובד" הוחלט באספת הייסוד של אחה"ע במרס 1919. (ילקוט אחה"ע א, עמ' 4). ב"קונטרס" ה' (27.6.1919), ב"כרוז" "לחברינו בכפר, בעיר ובגדודים, לידידנו ולידידי הספרות העברית", הובאה החלטת הועה"פ של אחה"ע ב-11.6.1919 "לגשת למעשה: ליצירת הוצאת ספרים על יסוד מניות חברים, בשם "אחדות העבודה". מ"ש, שבד-בבד עם התמנותו לעוזרו של חנקין נשאב לפעילות מפלגתית באחה"ע, סייע לברל כצנלסון (להלן ברל, ב"כ) עורכו הראשון של שבועון אחה"ע "קונטרס". ה"קונטרס", שיצא לאור מ-14.4.1919 עד 1930, אז התאחדה אחה"ע אם הפוה"צ והוקמה מפא"י.

למשל, לקראת גיליון ל"א של ה"קונטרס" (26.3.1920) כתב מ"ש לב"כ:

ברל, קבל קטע, שדליתי מעיתוני דמשק. השגתי אחדים ובהם חומר מעניין. אני אערוך מטעמים לל"ב. זה מאוחר, אך בשום אופן לא יכולתי להקדים. קטע זה [על מגמת צבאו של פייצל להיכנס לגליל העליון] ייכנס, כמובן , בל"א. אתה ראשי להקדים ולהוסיף לפני גוף הידיעה ואחריו כרצונך. צריך שיהיה ברור, כי יכול מאוד להיות, שכיום הזה נמצא כבר בגליל העליון חיל-מצב ערבי. ה"מטעמים" אשר אני עורך יהיו: תעודות אחדות (החלטת הכנסייה הסורית, הנוֹטה ששלחה הממשלה הערבית לוועידת השלום ועוד), השקפות אחדות ותפקיד הממשלה [הסורית] החדשה לפי העיתונות, פרטים בנוגע לתנועה בלבנון ובעיראק בקשר עם מאורעות סוריה), ובנוסף - אולי - נופך משלי.

[4] הגדוד הא"י, אחד משלושת "הגדודים העברים". האחרים היו בגדוד האמריקני-קנדי והאנגלי.

[5] באסיפת "הוועד הזמני" ב-2.7.1919 נדחו הבחירות ל"אסיפה המייסדת" לאוקטובר 1920 (כעבור חודשים שונה שמה ל"אסיפת הנבחרים"). על הקמת האסיפה המייסדת כגוף הייצוגי של היישוב היהודי בא"י, הוחלט ב"אסיפה המכוננת" הראשונה ביפו, 2.3.1918.

 
העתקת קישור