נספח 8. הפגנת "חרות" בכיכר ציון ומול בניין הכנסת - מלחמת אבנים ואלות - 7.1.1952
שם הספר  פולמוס השילומים
שם הפרק  נספח 8. הפגנת "חרות" בכיכר ציון ומול בניין הכנסת - מלחמת אבנים ואלות - 7.1.1952


 

נספח 8. הפגנת "חרות" בכיכר ציון ומול בניין הכנסת[1]

7.1.1952

מלחמת אבנים ואלות

 

 

כשדה-קרב נראתה אמש הרחבה שליד הכנסת בין בניין הכנסת ובין פינת הרחובות בן-יהודה והמלך ג׳ורג׳. שוטרים ומפגינים עמדו אלה מול אלה במלחמת אבנים ואלות.

לפני צאת ההפגנה התקיימה בכיכר ציון בירושלים אסיפה מטעם ״תנועת החרות״. כמה אלפי איש התאספו והאזינו לנאומיהם של פרופ׳ י. קלוזנר ומ. בגין. זמן קצר לפני שעה 4 אחרי הצהרים הופיעו בכיכר ציון צעירים מאנשי אצ״ל לשעבר, שהפסיקו את התנועה וכיוונו את המכוניות לרחובות צדדיים.

ראשון הנואמים היה י. פריימן ממרכז ״חרות״ בירושלים ואחריו נאם הפרופ׳ קלוזנר, שתקף קשות את המו״מ עם גרמניה על שילומים. אחר-כך פתח מר מ. בגין בנאומו.

מר בגין הזכיר את הקורבנות של העם היהודי ובהגיעו לעניין השילומים אמר: ״ראש ממשלה יהודי עומד שם ומכריז על קבלת כסף מהגרמנים למען ׳סולל בונה׳. לא יקום ולא יהיה מו״מ עם גרמניה״. הוא קרא לבן-גוריון שלא ״להניח מוקש מתחת לבית ישראל אשר עלול לגרום להתפוצצותו על יושביו. אין קורבן שלא נקריב. ניהרג ולא יעבור הדבר״.

״זו תהיה מלחמה לחיים ולמוות״, צווח. ״היום אתן את הפקודה: דם! לא תהיה נסיגה. אין כוח שיכניע את חיילי הארגון הצבאי הלאומי. ממשלה יהודית אשר תישא-ותיתן עם גרמניה לא תהא עוד ממשלה יהודית. זו תהיה ממשלה שתבסס את שלטונה על רימון וכידון מתוצרת גרמניה״.

להלן עבר הנואם לדבר על אפשרות של התנגדות וצעק: ״אם נגזר עלי למות ולא לראות את בני - טוב לי המוות מהחרפה״.

מר בגין קרא את אזרחי המדינה להפסיק לשלם מיסים למחרת היום בו יוחלט על משא-ומתן עם גרמניה.

להלן תקף את המפלגות הדתיות ובין השאר כינה את ראש הממשלה, את שר החוץ ושר התחבורה ״פושעים, עוכרי ישראל״.

עם סיום דבריו קרא הנואם את המפגינים שלא לפחד וללכת לקראת השוטרים המזוינים ברימוני גז. ״על אחריותי״, צעק.

כמה אלפי מפגינים צעדו במעלה רחוב בן-יהודה. ליד פינת הרחובות בן-יהודה ורחוב הפועלים הוצב המחסום הראשון של המשטרה. שוטרים חבושי כובעי פלדה, מזוינים באלות ומגינים, עמדו בשורה מאחורי ״קונצרטינה״ של תיל ובמרחק כמה מטרים מהם שרשרת שוטרים שנייה. המפגינים, שהגיעו עד לגדר התיל, נעצרו לרגע אולם צעיר שרץ בראש המפגינים תפס את ״קונצרטינת״ התיל מהקצה והזיזה לצד הכביש. איש מהשוטרים שעמדו שם לא עשה דבר והדרך הייתה פתוחה למפגינים להתקדם. גל המפגינים הראשון דחף את השוטרים שכמעט ולא התנגדו. איש מהם לא השתמש באלות או בפצצות מדמיעות, והמפגינים הגיעו כעבור שניות מספר עד לפינת רחובות בן-יהודה והמלך ג׳ורג׳. כאן נעצרו לכמה דקות על-ידי זרם מים ממכונית מכבי האש, אולם לאחר דקות מספר נסתיים כנראה מלאי המים ומכונית הכבאים עזבה את המקום. המפגינים בצעקות פרצו ״קדימה״ עד לכ-200 מטר מבניין הכנסת במקום שהמשטרה הצליחה לעצור את גל המפגינים. פצצות עשן שנזרקו הן ברחוב בן-יהודה והן ברחוב המלך ג׳ורג׳ עיכבו את המתפרצים לעבר הכנסת לזמן קצר, אולם הרוח שנשבה העבירה את העשן המדמיע ומייד עם התבהר האוויר הוסיפו המפגינים להתקדם.

סמוך לשעה 6 בערב החל רם-קול שליד כיכר ההסתדרות בקריאות נגד המשא-ומתן - היה זה הרם-קול של מק״י, שכינס אסיפה בכיכר ההסתדרות. כאן אפשר היה לראות קבוצת עולים חדשים, לבושים בגדי עבודה, ועל דש בגדיהם הטלאי הצהוב המקורי שהוכרחו לענוד במחנות הריכוז. אסיפה זו הביאה גל נוסף של מפגינים, שהצטרפו למפגיני ״חרות״.

ההתנגשויות נמשכו בכל הרחובות שסביב בניין הכנסת כשעתיים. המפגינים הצליחו להגיע עד למכוניות שעמדו ליד הכנסת.

על כוחות המשטרה פיקדו קציני משטרה רבים ובכללם עוזר המפקח הכללי מר עמוס בן-גוריון, מפקד משטרת המחוז מר לוי אברהמי ואחרים. בין הקצינים שנפצעו, מפקד נפת הבירה מר י. מייבר, מפקד הענף הכלכלי מר איילון, הקצין גבאי והקצין שילוני.

65 שוטרים פצועים הובאו ונרשמו בתחנת מגן דוד אדום בירושלים. לסופרנו נמסר כי שוטרים רבים שנפצעו רק פצעים קלים באבנים ובמקלות לא נרשמו כלל בתחנת העזרה הראשונה. שניים מאנשי מכבי האש נפצעו והובאו למגן דוד אדום ו-21 אזרחים, כנראה מבין המפגינים, קיבלו אף הם עזרה ראשונה בתחנה. תחנת מגן דוד אדום, שסופרנו ביקר בה זמן קצר לאחר הפסקת ההתנגשויות, נראתה כבית חולים צבאי מלא פצועים. רופאים רבים שגויסו יחד עם מתנדבות מגן דוד אדום טיפלו בהם.

שוטרים רבים נחבשו והועברו, בגלל חוסר מקום, לבניין מטה המשטרה הסמוך שהפך בית חולים. מיטות ארעיות, ועליהן עשרות שוטרים פצועים, הונחו במסדרונות מטה המשטרה ובחדריו.

כ-70 אזרחים נעצרו על-ידי המשטרה במשך ההפגנה והועברו למטה המשטרה לחקירה.

בחצות מוסר סופרנו בירושלים: הסיכום של הפצועים שקיבלו טיפול בתחנת העזרה הראשונה של מד״א הוא: 69 שוטרים, 36 אזרחים, מהם 2 מכבי האש ו-2 חיילים שכנראה עברו במקום ונפצעו.

עשרות חלונות ראווה, מכוניות וחלונות בבניינים שבסביבת הכנסת ניזוקו. מכוניתו של ד"ר הראל, חבר הכנסת מסיעת ״הציונים הכלליים״, נשרפה ו-3 מכוניות אחרות, בהן טנדר משטרה, שעמדו ליד בניין הכנסת אמש, ניזוקו קשה.

התפרעות ההמון הגיעה עד כדי עצירת אמבולנסים שחשו להעברת פצועים מהמקום לתחנת העזרה הראשונה. נהג אמבולנס של מגן דוד אדום, יונה יצחק, סיפר לסופרנו כי כשהאמבולנס הוביל שוטר פצוע, נעצר על-ידי קבוצת-מפגינים שביקשו להוציא את השוטר הפצוע מהאמבולנס ולהכותו. הנהג הציל את הפצוע מידיהם. כל שמשות אמבולנס אחר, שעסק ללא הרף בהעברת שוטרים ואזרחים פצועים, נופצו, ואבנים הוטלו לרוב האמבולנסים שעברו במקום.

 

*

 

כמה מאות איש בלבד נכחו אמש ב-6 בכיכר מוגרבי בתל-אביב בעצרת המחאה, שנערכה מטעם ״תנועת השלום״ בישראל נגד המשא-ומתן עם גרמניה.

״ההכרעה לא תיפול בכנסת אלא בקרב העם״, אמר חבר הכנסת ד"ר מ. סנה. בהמשך דבריו הזהיר את הממשלה שלא להיכנס למשא-ומתן עם ממשלת בון. בסיום דבריו דרש מהקהל להרים יד ימינו ולהישבע נגד המשא-ומתן.

הנואמים האחרים בעצרת היו ה״ה י. מאיוס, מ. אלפן, רות לוביץ׳ ויצחק צוקרמן.

 

הערות


[1] מתוך ״הארץ״, 8.1.1952.


העתקת קישור