נספח 6. הודעת דובר ממשלת ישראל - עם ההצהרה הגרמנית - 27.9.1951
שם הספר  פולמוס השילומים
שם הפרק  נספח 6. הודעת דובר ממשלת ישראל - עם ההצהרה הגרמנית - 27.9.1951



נספח 6. הודעת דובר ממשלת ישראל[1]

27.9.1951

עם ההצהרה הגרמנית

 

 

רציחתם של שישה מיליון יהודים בידי הגרמנים בימי השלטון הנאצי, שהייתה מלווה ביזה ושוד בממדי ענק, הינה ללא תקדים בדברי ימי הציביליזציה האנושית.

פשע זה לעולם לא יימחה מספר תולדות האדם על-ידי הצהרות, תהיינה כנות וחדורות חרטה כאשר תהיינה.

שליש מכלל העם היהודי הושמד. סבל בל יתואר הוסב למיליונים של בני אדם חפים מפשע. קהילות מהמפוארות והוותיקות ביותר באירופה, נמחו מעל פני האדמה. משך שנים רבות יוסף העם היהודי לשאת את הפצעים אשר נגרמו לגופו ולנשמתו. משך שנים רבות יעמוד העולם התרבותי המום נוכח ההשמדה הזדונית של עם אחד בידי משנהו אשר בוצעה לא עקב מלחמה כי אם בדם קר, במסע שיטתי של רצח עמים ושדידתם.

על רקע זה יש לראות את הצהרתו של ראש ממשלת הרפובליקה הגרמנית הפדרטיבית על בעיית גרמניה והעם הגרמני.

נראה כי הכרזת ראש ממשלת גרמניה הינה ניסיון מצד ממשלת הרפובליקה הגרמנית הפדרטיבית להכיר סוף סוף בקיום בעיה חמורה זו, ולנקוט יוזמה לגבי מידה כלשהי של שילומים מוסריים וחומריים לעם היהודי. יצוין במיוחד כי ההצהרה מלווה פנייה ישירה לעם הגרמני לפרוק מעצמו את הירושה הארורה של אנטישמיות והפליה גזעית. הצהרותיהם ופעולותיהם האחרונות של חבורות ניאו-נאציות בגרמניה עוררו דאגה עמוקה בלב כל יהודי באשר הוא. נראה אפוא כי משמעות מיוחדת נודעת לכוונת הממשלה הגרמנית הפדרטיבית לנקוט בצעדים משפטיים נגד חבורות אלו ולפתוח בפעולות חינוך בקרב כל שדרות העם הגרמני במטרה לעקור משורש מגמות והלכי רוח מסוכנים אלה.

דומה כי הממשלה הגרמנית הפדרטיבית מודה ללא הסתייגות, כי פשעים שאין בכוח אנוש לתארם בוצעו בשם העם הגרמני, וכי מעובדה זו משתמעת התחייבות לגבי מתן שילומים מוסריים וחומריים לפרט ולכלל כאחד. ממשלת הרפובליקה הגרמנית המזרחית, אשר עליה מוטלת אותה החובה עצמה, עדיין לא גילתה דעתה כי היא מודה בחובה זו.

בשטחים רבים יוכלו השלטונות הגרמניים, מרכזיים ומחוזיים כאחד, לסייע בהחשת תהליך החזרת הרכוש, פיצויים לפרט ושילומים. על שלטונות אלה שומה להחדיר ללבות האחראים לביצועם של פעולות אלה, הלכה למעשה, ההכרח המוסרי העליון בתיקון מהיר ומקיף מבחינה חומרית של הגזל אשר היהודים באירופה סבלו מידי הנאצים.

יתר על כן, הכרחי הוא כי העם הגרמני ייטול חלק בשיקומו הקיבוצי של העם היהודי בתורמו תרומה רבתי לקליטתם ויישובם מחדש של ניצולי הרדיפה הנאצית, אשר מרביתם מצאו בית חדש במדינת ישראל. ממשלת ישראל כבר הודיעה למעצמות הכיבוש על תביעתה לגבי הוצאות שיקום אלה. תביעתו של העם היהודי, אשר סבל לאין שיעור יותר מאכזריות הנאצים מכל עם אחר, אשר הללו השתלטו עליו, מהווה סוגיה בפני עצמה הדורשת סיפוק מיוחד ומקיף.

 

הערות


[1] להלן הנוסח העברי של תגובת דובר ממשלת ישראל להצהרת אדנאואר ב-27.9.1951, שנמסרה לפרסום בעיתונות גם באנגלית. את התגובה ניסח גרשון אבנר, מנהל מח׳ מערב-אירופה במשרד החוץ, לבקשת המנכ״ל וולטר איתן (משרד החוץ, ידיעות לנציגויות ישראל מס׳ 372; תלחמ״י 7, עמ׳ 668-667).

 

העתקת קישור