מזהה |
2258 |
שם הספר |
פולמוס השילומים |
שם הפרק |
46. דברים לטקס החתימה - הנאום שלא ננאם - 10.9.1952 |
50
46. דברים
לטקס החתימה[1]
10.9.1952
הנאום
שלא ננאם
אדוני ראש הממשלה, רבותי,
החוזה שנחתם בינינו יחיד במינו ביחסי עמים.
לא היה בדברי ימי עולם כמסע ההשמדה שערכה גרמניה הנאצית על העם
היהודי. בזיכרון עמנו פצע מחריד זה לא נרפא. קשה להעלות על הדעת כפרה על חיי
המיליונים שנקפדו על לא דבר. ישראל והעם היהודי מצפים להיווכח כי שנאת הגזע נעקרה
לחלוטין מלב האומה הגרמנית.
הצעד שעשתה ממשלת הקהילייה המאוגדת של גרמניה - ברשותך
וביוזמתך, אדוני - כאשר קיבלה על עצמה התחייבות לשלם למדינת ישראל ולוועידת הארגונים
היהודיים סכום כללי של פיצויים בעד חלק של הנזק החומרי שסבל העם היהודי - וזה נוסף
על הפיצויים המגיעים ליחידים שנפגעו - הוא מעשה בעל חשיבות היסטורית, בייחוד
מכיוון שבא מרצון חופשי ומתוך הכרת אחריות מוסרית.
מילוי ההתחייבות שנחתמה יסייע לבניין משקה של מדינת ישראל -
הארץ שקלטה המוני פליטי חרב ואשר שעריה פתוחים לכל יהודי נרדף, לבל ייפול עוד
קורבן אין-אונים למשטמה עיוורת וליצרים אפלים.
על-ידי תשלום החוב לישראל ולעם היהודי תפגין גרמניה את החלטתה
להמציא תיקון-מה לעוול שנעשה ולתרום תרומה להשלמת החוק והצדק בחברה האנושית.
|
|
|