45. מברק שר החוץ משה שרת אל נציגויות ישראל בחו״ל - הישג היסטורי למדינת ישראל - 8.9.1952
שם הספר  פולמוס השילומים
שם הפרק  45. מברק שר החוץ משה שרת אל נציגויות ישראל בחו״ל - הישג היסטורי למדינת ישראל - 8.9.1952

 

45. מברק שר החוץ משה שרת אל נציגויות ישראל בחו״ל[1]

8.9.1952

הישג היסטורי למדינת ישראל

 

 

להלן הערכת השר להסכם השילומים. הַסבירו בעקבותיה לעיתונות היהודית והכללית, מייד עם פרסום אישור ההסכם על-ידי ממבון [ממשלת בון] ביום ב', על-מנת לכוון מראש תגובת העיתונות לחתימת ההסכם ביום ד'. פרט לסעיפים הפנימיים כל התדריך לשימוש אך אין לייחסו לשר החוץ או לכל מקור רשמי.

(א) הסכם השילומים הוא הישג היסטורי למדינת ישראל. לא זו בלבד שהמבצע כולו פרי יוזמתה אלא רק הופעת מדינה כתובעת אילצה הצד שכנגד להיענות ובפעם הראשונה בתולדותינו מוחזר לעם היהודי לפחות חלק מרכושו הגזול. מבחינה זו מהווה ההסכם חידוש רב-ערך ביחסי עמים, כתקדים ראשון לתיקון עוול מצד תקיף כלפי חלש, כאזהרה לכל חמסן כי עתיד הוא לשלם קנס. כל זה באם יקוים ההסכם ואין לראות הנולד אבל חובה לתבוע חוב גם אם גבייתו אינה בטוחה.

(ב) ועידת הארגונים היהודיים אף היא נוצרה ביוזמת המדינה שהציעה לסוכנות לכַנסה. משנוצרה הפגינה אחדות העם היהודי בתביעותיו מגרמניה ובתמיכתו בתביעת ישראל. התחייבות בון לוועידה לגבי תחיקה[2] מבטיחה סיפוק תביעות יחידים כולל רבבות אזרחי ישראל בהיקף הרבה יותר רחב מעד כה. כן מקבלת הוועידה שילומים לשיקום קורבנות הנאציזם בתפוצות. בגביית אלה ובהבטחת זכויות הוועידה על-ידי בוררות מופיעה ישראל בפעם הראשונה בחוזה בינלאומי כמדינת חסות לגולה היהודית. יש להרים על נס ההזדהות הגמורה של ועידת הארגונים לכל חלקיה עם תביעת ישראל, זיקתה המהודקת למשלחת ישראל בכל שלבי המשא-ומתן המסובך ותמיכתה הנמרצת של ישראל בתביעות הוועידה.

(ג) סכום ההתחייבות מהווה אחוז גבוה מסכום תביעתנו אשר בון הסכימה מראש לקבלה רק כבסיס למשא-ומתן. הניסיון שעשתה בון בהמשך המשא-ומתן ושהביא להפסקתו, להבחין בין הסכום המגיע לנו לדידה לבין האחוז שישולם, נדחה ונתבטל ועכשיו בון חייבת בתשלום כל המגיע. כן נתחסל הניסיון לתלות את ההתחייבות כלפינו בתוצאות המשא-ומתן [בוועידת הנושים] בלונדון. החוב לישראל הוצב על בסיס נפרד ועצמאי ואינו משולב במערכת חובות אחרים. ההתחייבות כלפינו קוצצה פחות מלנושים אחרים - זמני הפירעון לנושים אחרים ארוכים הרבה משלנו ומגיעים עד 40 שנה, ואנו מתחילים לגבות מייד, בעוד שאחרים רק כעבור חמש שנים.

(ד) ישראל תקבל מוצרים חיוניים כמעט במלוא סכום שילומיה ושילומי ועידת הארגונים. כן ייהנו רבבות אזרחי ישראל וייהנה משקה מהסכומים הגדולים הנוספים המגיעים מעתה ליחידים. הסדר הסחורות מאפשר כיסוי מלא של חשבון הדלק הבריטי שהיה עד כה קשה מנשוא. פרט לזה מבטיח יבוא השילומים זרם כביר של חומרי יסוד ואמצעי ייצור וגם האחוז המועט של חומרי צריכה הם מהחיוניים ביותר.

הפרק הבא רק להסברה פנימית: יש כאן תרומה של שליש למאזן התשלומים, שערכה נמדד לא בשליש אלא בהשפעתו על מעמדנו הכללי, על כושר האשראי שלנו ועל קידומנו לקראת איזון משקי גמור. מכל הכנסות החוץ של המדינה זוהי ההכנסה החלקה והזולה ביותר.

(ה) מכאן ואילך התוּרְפּוֹת. תקופת התשלומים ארוכה הרבה יותר מכפי שרצינו. היא הוארכה גם מכפי שחשב בתחילה הצד שכנגד וזה לרגל התווספות התשלום לוועידה. אפשרית גם הארכה נוספת על-ידי הקטנת השיעור השנתי כעבור שנתיים. לעומת זה, נראה כממשי הסיכוי לקיצור-מה על-ידי המלווה המיוחד, שיעניק לנו סכום מסוים במטבע זר. מכאן פנימי: בון מעוניינת להשיג המילווה כפטר כניסה לשוק הממון הבינלאומי והיא סבורה שהקדשת המילווה לשילומים תסייע להצלחת יוזמתה בארה״ב. ההתעקשות הנמרצת מהצד שכנגד על אריכות התקופה ועל המקסימום השנתי אינה מעידה דווקא על רצון מחושב מראש להשתמט ממילוי ההתחייבות אם גם אין לשער החבוי בערפילי העתיד.

(ו) סעיף יציבות המטבע שבהסכם רחוק מלספקנו, אך יש לדעת,

ראשית, כי הוא הוכנס בניגוד להחלטה עקרונית של ממבון נגד כל זכר לבעיית יציבות המרק באיזה חוזה בינלאומי-שהוא כדי לא לפתוח פה לשטן.

שנית, כי בון קשורה בהתחייבותה כלפי מעצמות הכיבוש לא להתחייב על תשלומי דולרים,

ושלישית, כי לעת-עתה המרק הוא המטבע היציב ביותר בעולם אחרי הדולר והפרנק ההלווצי, והביקוש אחריו במעלה.

(ז) פנימי: להלכה תיתכן שביתת מוכרים, זאת אומרת סירוב יצרנים ויצואנים למכור לישראל יען אין ממבון מתחייבת להמציא סחורות אלא רק לשלם כסף ולאפשר ולהקל הרכישה. טענתה היא כי אינה רודנית במשק אלא מקיימת קניין פרטי וחופש יוזמה. למעשה היצוא הגרמני במעלה תלול והכל להוטים למכור, גם אין מסורת של יד אחת ויש חוקים נגד קנוניות קרטלים. אכן נגד מהפכה ניאו-נאצית ממש אין עצה כשם שאיננה נגד כל שואה מדינית או כלכלית. עד כאן התורפות.

(ח) לפי חוקי ישראל יש להסכם תוקף מלא עם חתימת הממשלה. לפי חוקת בון מחייב ההסכם אישור הפרלמנט שכיום בפגרה. לאחר חתימת ממבון יש לקבל האישור כנתון שכן מפלגות הממשלה לא יכשילוה והאופוזיציה של ס.[וציאל] ד.[מוקרטים] תומכת. אין הפרלמנט יכול להכניס שינויים אלא רק לאשר או לחדול.

(ט) שני הסעיפים הבאים להסברה פנימית: מהצד שכנגד, הסכם השילומים הוא בעיקר מפעלו האישי של ראש ממבון הרואה העניין כחובה מוסרית, המאמין כי זה מכניסו להיסטוריה היהודית והכללית והמקווה כי בזה נסללת דרך לשלום עם ישראל והיהדות העולמית שהוא מחשיבו לגופו ובטוח בהשפעתו לטובה בחוגים מכריעים בארה״ב ובארצות אחרות. הכוחות התומכים הם,

ראשית, ס.[וציאל] ד.[מוקרטים];

שנית, חסידי ראש הממשלה;

שלישית, מספר פקידים גבוהים המבקשים להרים קרנם כלפי חוץ;

רביעית, שר המשק [הכלכלה] ואחרים הסבורים כי לאורך ימים יועיל העניין לגרמניה כלכלית בכיבוש שוק וברכישת זיקה מסחרית;

חמישית, מספר אישים כפרופ' בֶּהְם המבקשים בתום-לב כפרת עוון לעמם. בציבוריות הגרמנית קרן העניין במורד ורבים המתנגדים בפה מלא. קרבת הבחירות וסכנת זריקת הבעיה לזירה הפומבית גורעת מהסיכויים יום-יום. אויבים גמורים הם שר האוצר וחוגים בנקאים, הטוענים כי התביעה כולה ללא יסוד וממדי סיפוקה מופרזים ללא שיעור. במצב זה ברור כי דחיית הטיוטה מצדנו לשם ניסיון לסחוט תוספת ושיפורים רק תחזק שוללים, תייאש מחייבים ותביא לידי החמצת הזדמנות היסטורית בלתי-חוזרת.

(י) כלפי פנים חובתי להדגיש חלקם הדגול של כמה חברים במבצע לפי סדר הזמנים:

לדוד הורוביץ היה חלק מרכזי ביוזמת הגשת התביעה במועד שהוגשה, בקביעת ממדיה ובצעדים הראשונים למימושה והוא שהגה רעיון ועידת הארגונים.

ליאו כהן חיבר האיגרת המזהירה למעצמות הכיבוש שהכילה ביסוס התביעה על הוצאות הקליטה, קו טיעון שמילא תפקיד מכריע בתוצאות המשא-ומתן.

נחום גולדמן מילא תפקיד דינמי מכריע בגורל העניין על-ידי רכישת לב ראש ממבון, חישול החלטתו לבצע תוכנית השילומים והשגת התחייבותו לקבל תביעתנו כבסיס למשא-ומתן וכן בהידוק הקשר בין ועידת הארגונים לבין משלחת ישראל.

בשגרירות וושינגטון, לונדון ופריס נעשתה עבודה רבה ויעילה לגיוס תמיכת חוץ בתביעתנו.

הנטל הכבד ביותר נפל על משלחתנו ולכל חבריה יאתה תהילה על תבונה ותוקף, עבודה עצומה ללא ליאות, כושר פעולה כביר ועמידת כבוד למופת, גם על אחדותם הפנימית ותיאומם הגמור.

(יא) כלפי חוץ רצוי לדאוג כי בעיתונות היהודית והכללית יודגש חלקו האישי המכריע של ראש ממבון בהסכם שהושג.

 

הערות

[1] המברק נשלח מטעם מחלקת ההסברה של משה״ח. ר׳ תלחמ"י 7, עמ' 503־505.

[2] עדכון, תיקונים והשלמות בתחיקת הפיצויים של גרמניה המערבית על מנת להתאימה להתחייבות, כלפי ועידת התביעות. ר׳ גולדמן עמ' 239 ;256־257.

 

העתקת קישור