3. מכתב אל מזכיר הממשלה זאב
שרף מאת וולטר איתן[1]
17.12.1950
משרד החוץ מציע מגע ישיר
בזאת הנני מבקש שתואיל להעלות על סדר-היום בישיבה קרובה
של הממשלה את בעיית היחסים עם גרמניה כפי שהיא עומדת ברגע זה.[2] הנקודות אשר עליהן מבקש משרד החוץ החלטה הן:
א) איגרת שלוש המעצמות לקראת סיום מצב
המלחמה. האיגרת מודיעה ששלוש מעצמות המערב עומדות לסיים בקרוב את מצב המלחמה עם
גרמניה, ומקווה שנצטרף גם אנחנו אליהן ושניגש לעשיית הצעדים החוקיים הדרושים
להחלטה כזאת (ביטול מספר חוקים על מסחר עם האויב וכו').
1. לא לענות בכלל.
2. להשיב שלקחנו את תוכן האיגרת לתשומת-לב.
3. להשיב שלמעשה [לא] היינו במצב מלחמה
עם גרמניה ולא נוכל להצטרף לדעה שהובעה באיגרת שלוש המעצמות.
4. לכרוך באיגרת אחת תשובתנו לפי (3) או (2) וגם הרצאה
מחדש של תביעותינו נגד גרמניה בשטח החזרת רכוש, רפרציות, פיצויים והעברה.
5. שתי איגרות נפרדות, האחת תשובה לפי (2) או (3), השנייה אשר תַרצה
את תביעותינו.
שר החוץ ממליץ על אפשרות מס' (5)
(תשובה פורמלית לפי (2) ואיגרת נפרדת על תביעותינו).
אני מצרף שתי חוות-דעת,
אחת מהיועץ המשפטי שלנו הקובעת שאין בכלל
מצב מלחמה בין ישראל ובין גרמניה,[3]
והשנייה מאת מנהל האגף הכלכלי שלנו, המתנגדת
להשקפה זו.[4] בגלל חשיבות העניין אני מציע שהממשלה תכריע בדבר.
ב) האיגרת השנייה בדבר תביעותינו: כאמור
לעיל מציע משרד החוץ להשתמש בהזדמנות זו על-מנת להגיש איגרת מקיפה בדבר תביעותינו
ובדבר האחריות הרובצת על מעצמות המערב לדאוג לכך שגרמניה תמלא את התביעות של העם
היהודי. הננו מבקשים אישור למשלוח האיגרת הזאת.
ג) כמו-כן אבקש להחליט אם ובאיזו צורה
אפשר להודיע על עמדתנו גם לשלטונות גרמניה המזרחית. במקרה זה אין לנו דרך פורמלית
להסתמך על ההצעה של שלטונות הכיבוש, מאחר שבריה״מ לא פנתה אלינו. יש להחליט איך
ובאיזו צורה ניקח מצדנו את היוזמה.
ד) החלטה עקרונית בדבר מגע עם שלטונות
גרמניה לשם קידום תביעותינו: כל הגורמים המטפלים בדבר תמימי-דעה שבענייני התביעות
אפשר להשיג התקדמות של ממש אך ורק אם ממשלת ישראל תיכנס למשא-ומתן ישיר לא רק עם
מעצמות הכיבוש בגרמניה, אלא גם עם השלטונות הגרמניים בגרמניה המערבית והמזרחית.
משרד החוץ מציע למצוא צורה אשר תאפשר מגע כזה עם שלטונות גרמניה, מגע אשר יהיה
מוגבל לענייני התביעות ולא יתפרש כקיום יחסים פוליטיים כלליים עם שלטונות גרמניה.
ישנם תקדימים בינלאומיים לכך שמשא-ומתן עם שלטון כל-שהוא בדבר תביעות הימנו, אין
פירושו הכרה פוליטית בשלטון זה.
המחשבה היא לשגר לגרמניה משלחת מיוחדת תמידית לענייני
תביעותינו. בגרמניה עצמה קיימים היום תקדימים לכך בצורת משלחות שונות של מספר
ארצות, אשר מטפלות בבעיות מסוימות על בסיס אד-הוק.
הננו מבקשים אישור הקו הזה, מאחר שיש צורך לדרוש באיגרת
הנזכרת בסעיף ב׳ דלעיל את הדרישה לאשר קבלת משלחת כזאת בגרמניה. עלינו לנצל את
ההזדמנות הזאת להגיש את הדרישה הזאת. אם נמתין, ישנה סכנה רצינית שבינתיים תועברנה
כל הסמכויות הללו לגרמניה ואז נהיה תלויים בגרמניה בדבר אישור משלחת מיוחדת מטעם
ממשלתנו.
משרד החוץ מבקש את אישור הקו ואת הסמכות לבצע אותו
בצורה הנאותה. לדעת-הקהל הישראלי[ת] צריך יהיה להסביר את הצורך במגע כזה עם
שלטונות גרמניה ואת משמעותו המוגבלת בהחלט.
בברכה,
ו. איתן
המנהל הכללי, משרד החוץ
הערות
