ת"א,  יום ב',  12.8.1946,  בוקר השכם

יקירי משה,

ראשית כל יישר כוח לך! איש אינו צריך לדעת באיזה מאמצים עולה לך לשמור על כפות רגליך שלא תירטבנה בגלי העצבנות שאתה מתחיל לחוש סביבך.[1] התפעלתי אתמול בפעם, איני יודעת איזו, מכוח עמידתך.

אני כותבת בבוקר מתל-אביב. אתמול אחר הצהריים נסעתי הנה עם זאב, אריה ומשה יובל. מטרתי הייתה לשוחח עם אמי על לילי, להסביר שאנו מוכרחים לעזור לילדה להיכנס לבית-הספר. ועוד רציתי להיות אצל רחל לרגל חתונת תרצה.

הפסקתי כי ז' בא לקרוא לי לנסוע.

                                                           ____________________

                                                                                                                                               ירושלים

חזרתי הביתה וכעבור כמה רגעים הופיע השליח. אני שולחת מילון וציפיות. אייגה צילצלה שהורשו סוף סוף הביקורים. עם ביקורי אחכה לשובה של ללה בסוף השבוע. חיים נוסע לנסות את מזלו היום.

היום או הערב אכתוב על ביקורי בתל-אביב.

לפי שעה נשיקות ואימוצים,

צ.

להתראות בקרוב.