מכתב 63 - פואה יקרה - 8.8.1946
שם הספר  מאסר עם ניר ועיפרון
שם הפרק  מכתב 63 - פואה יקרה - 8.8.1946
כותרת משנה  א-ן, יום ה', בערב

 

                                                                                              א-ן,  יום ה',  8.8.1946,  בערב

פואה יקרה,

 

היום קיבלתי את מכתבו של חיים בדואר. אענה עליו מחר בדואר. למכתב תוספת מאת הצנזור, בזו הלשון: "לפי דרישת חיים אני מעביר את המכתבים בהקדם". אגב, מהדף האחרון של המכתב גזורה חתיכה מרובעת, בפינה השמאלית מלמטה. האם כך היה הדף מלכתחילה? אם לא - שמא חיים זוכר מה היה כתוב באותה פינה?

מדוע אינך כותבת לי אם עשית משהו לחיזוק האנגלית של חיים?

בניתוח שלך לגבי זאב צדקת בהחלט. לא עלה בדעתי לפקפק ביושרו ובנאמנותו, כל שכן בשכלו וביתר הסגולות - התנועתיות - שמנית בו. גם לא התרעמתי עליו מלכתחילה על מחשבתו לגבי "דבר" - אם גם עכשיו אינה נראית לי. אבל בחוזר לחו"ל חוששני שהייתה התעלמות שלא מדעת, ישנם תהליכים נפשיים כאלה, שאדם מתמלא רעיונות והם מכים שורשים בתוכו, ואילו שורשם שמחוצה לו ניתק ונשכח. לא נורא.

אשר לעתידי ב"תקופת המעבר", החלטתי לא לחשוב יותר, כי אין בזה כל טעם זולת פורקן לשעה. מי ינחש המסיבות שתהיינה אז והשיקולים שהן תחייבנה? לעת עתה אני קובע לעצמי קביעה ארעית רק מסקנה אחת, והיא שנצטרך לפרוש לתקופה. אשר לשאר - נחיה ונראה.

התוכלי להוליך ידיעה ללונדון, כי אפשר לכתוב לי בדואר ישר הנה? שמא יימָצאו ידידים שישתמשו בזה. כיתבי נא לבתנו שתכתוב לי בדואר.

 

מ.[1]


[1] ביום הקודם הוסיף מ"ש במכתב לבנו יעקב את המילים הבאות לצפורה:

אימא, אף אני אקצר הפעם. כיתבי לי מה סיפר בן-אהרון. אֵי לָרוּס? ואצלנו שוב החלו לילות ירח. והבוקר הייתה נשיבת סתו, אלא שהגלגל עוד יתהפך בוודאי כמה פעמים. אחה"צ היה שרב מחניק. חדלתי לגמרי לשכב ביום, למען יֵקַל להירדם בלילה.

שלום, נפשי.

מ.

 

העתקת קישור