דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                             ירושלים, 27.4.1941

 

עקב המצב בחזית הבלקנים וגם במדבר לוב, יש סבורים כי אין לפסוק מראש שאין אפשרות שהארץ תיכבש על-ידי האויב. אומנם, אפשרות זו היא רחוקה מאוד, ואינה מערערת במאומה את הביטחון הגמור בניצחונה [הסופי] של בריטניה; אבל אנו יודעים מה פירושו של כיבוש זה בשביל הבית הלאומי. פלישה נאצית לארץ-ישראל אינה כפלישת הגרמנים לפולין, אפילו [לא] לגבי יהדות פולין. אין זה מן הנמנע שיהיו כאן מעשי-זוועה. במובן זה מפעמת דאגה רבה בחלקים מן היישוב והלחץ על ההנהלה גובר והולך בימים האחרונים. שואלים לקו ההנהלה. בצורות שונות העמידו על הפרק גם את שאלת הפינוי. היו גם כאלה שדיברו רק על פינוי נשים וילדים. בייחוד גדולה התסיסה בחוגים של עולי גרמניה, הטוענים כי מצבם מיוחד במינו; כי יש ביניהם רבים המסומנים לרדיפות על-ידי הנאצים ורק בקושי הצליחו להימלט משם.

אין בדעתי להעמיד את השאלה לדיון בהנהלה. רציתי רק למסור על הדברים ששמעתי ועל העמדה השלילית שנקטתי לגבי כל ההצעות האלו. אמרתי לאנשים כי אין זה מן הנמנע שתבוא שואה, אבל עלינו לפגוש אותה, ואסור לנו במו ידינו להביא לידי יציאה חדשה מארץ-ישראל. אף איני יכול לקבל את ההנחה, שאם נצא את הארץ בשעת המלחמה נוכל לחזור אליה לאחריה כאילו לא קרה ולא כלום.

עם זה אין אנו פטורים, כמובן, ממעשים למען קדם את פני הרעה. יש להסביר לדעת-הקהל בעולם מה פירושה של נסיגה [של הבריטים] מארץ-ישראל, [---] אסור לנו לחכות, והכרחי לעשות פעולה שדעתנו תובא לידיעת דעת-הקהל באמריקה.

אנשינו בקושטא קשרו קשרי-ידידות עם בא-כוח "ניו-יורק טיימס" שם, והוא מוכן, כנראה, להעביר טלגרמות מקושטא לניו-יורק. בדעתי לבקש מאליהו אפשטיין[1] לצאת לקושטא לשם העברת מאמר, בשאלה זו, טלגרפית לארצות-הברית. ניסיונותינו פה ובמצרים לא הצליחו בגלל הצנזורה. כוונת המאמר תהיה [לשכנע] שהכרחי לזיין את היהודים, ואם יש מקום להקים מצודה במזרח כדוגמת המצודה במערב, הרי זה רק בארץ זו; כי כאן יש יישוב שהעניין נוגע לחייו. כנגד הטענה שאין ציוד מספיק, יש להציג בארצות-הברית את הדרישה להמציא לצבא יהודי זה את ציודו המלא.

עלינו לעורר את ד"ר וייצמן לפעולה כלפי הממשלה בארצות-הברית, בשגרירות הבריטית ובדעת-הקהל שם; ולא מתוך בהלה של יישוב בורח, אלא מתוך ידיעה ברורה שיש כאן יישוב העומד במלחמה וגבו אל הקיר. רק על-ידי לחץ בארצות-הברית אפשר, לדעתי, להזיז את עניין הצבא היהודי והציוד הדרוש לו.

כן נצטרך לעשות מאמצים נוספים בלונדון בדבר הכוח היהודי המזוין.

נראה שיש לצפות באנגליה לזעזועים פנימיים נוספים. אין שם, כנראה, ביטחון שהכל נעשה בזמנו ובסדר. נשמעו רמזים שמיניסטרים כמו אידן יצטרכו לתת את הדין. אין שם ביטחון שגם צ'רצ'יל התנהג בכל כשורה. ייתכן שזו השעה הכשרה לעורר שוב את שאלתנו.

יש עוד דבר שיכול לסייע לנו בעניין זה. ווייוול הוא הלא המתנגד העיקרי לצבא יהודי. אך ייתכן שהוא מקבל בעצם את דעת חבריו, כהלכה שאין להרהר אחריה. אין ספק שיש החלטה מגובשת של השגרירים במזרח בשאלה זו, אבל גם שגרירים אלה אינם יכולים להתפאר עתה ב"הצלחותיהם". לדוגמה אפשר להזכיר את מפלתו של רנדל בסופיה,[2] את המעשים בבגדד, קאהיר וכדומה. ברור שיש ביקורת חמורה בלונדון נגד שגרירים אלה, ואפשר לקוות שהקו שהם נקטו יכול להישבר בעזרת ידידינו.

כל זה מביא אותי להצעה לבקש מבן-גוריון שיטוס ללונדון לשבועות אחדים כדי לנהל שם את הפעולה הפוליטית.

הייתה לי בשבוע שעבר שיחה עם המפקד המקומי, גנרל קלארק[3] הצגתי בפניו את שאלת הביטחון. [---] אמרתי לו שעדיין לא דרשנו נשק נוסף, אבל דרישה זאת עלולה לבוא בכל רגע. יודע אני שהייתה רזרבה של רובים בשביל חיל-הנוטרים, אבל השתמשו ברזרבה זו לצרכים אחרים, ויש להגדיל עתה את הרזרבה ב-10,000 רובים ומאות מכונות-ירייה.

המפקד הבטיח לעיין בשאלה זו, ואמר שיהיה כנראה קושי להשיג רובים. ייתכן, אמר, שיהיו רובים איטלקיים, כמובן בתנאי שתהיה להם גם כמות מספיקה של תחמושת.

דיברתי איתו גם על אימון צבאי לחיל-הנוטרים בלחימה נגד טנקים, צנחנים וגיִס חמישי. המפקד קיבל את ההצעה, ואמר שיַנה קצין מיוחד כמקשר לחיל-הנוטרים בשאלות אלו.

[---]

ביום ו' הגשנו לממשלה את דרישתנו למכסת-עלייה חדשה. התזכיר מסתכם בדרישת 425 עולים. מבחינה כלכלית דרישתנו מבוססת הפעם, אבל אין לדעת מה תהיה עמדת הממשלה בעניין זה.

כידוע נמצאים עתה בעבר-הירדן כמה מדינאים ערבים, פליטים מעיראק. שלושה מהם היו בזמנם ראשי-ממשלה, ביניהם גם נורי סעיד פחה. באמצעות יהודי אחד, צורף-זהב, מסר נורי סעיד ברכת שלום לבן-גוריון ולי. טילפנו לארמון האמיר ושאלנו אם רצוי שאנו נבקר אצל נורי סעיד. תשובת האמיר הייתה שמצדו אין כל התנגדות לכך, אולם אם אנו דואגים לנורי סעיד, הרי אין לעשות זאת. יריביו טוענים בלאו הכי שהם הם הפטריוטים האמיתיים ונורי סעיד הוא סוכן בריטי, ואם ייוודע שהוא נפגש עם באי-כוח היהודים, אז התעמולה נגדו תלך ותתחזק.

קיבלתי ידיעה שמיניסטר עיראקי אחד [לשעבר], קורדי, יבוא אלינו. היה קושי רב להיפגש איתו כי שמרו עליו מכל הצדדים. הוא ביקר בביתי וביקש לעזור בפרסום מאמרים נגד הממשלה החדשה, שהיא כולה פרו-נאצית. השבתי לו שאנו מוכנים לעזור להם בעניין זה. אומנם יש סכסוך גדול בינינו, אבל זה אינו מונע קואופרציה במלחמה נגד היטלר. אך לשם פרסום הדברים יש צורך בדין-וחשבון עובדתי ומפורט, כי בפרסום יהיה צורך להתבסס על עובדות ממש. האיש קיבל את ההצעה והבטיח לשלוח לנו מאמרים אחדים למחרת היום, אולם למחרת הודיע כי יש להם התייעצות וזה ייקח ימים אחדים. עד עתה טרם שמענו ממנו דבר. בינתיים קיבלנו מהאמיר הבעת תודה על קבלת-הפנים לאיש והעזרה שהבטחנו.

 

הערות