דברים בישיבת הנהלת הסוכנות-ירושלים, 23.3.1941
שם הספר  יומן מדיני 1940-41
שם הפרק  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות-ירושלים, 23.3.1941

 

 

דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                             ירושלים, 23.3.1941

 

ביום ה-19.3 הגיעה לחיפה אונייה עם פליטים.[1] היו לנו ידיעות על אונייה זו. אנשים שהגיעו מקושטא מסרו לנו שהיא עגנה שם. [---] קודם מסרו לנו שכאילו אוניית-מלחמה תפסה את האונייה והביאה אותה לחיפה, אולם מתברר שבאה בעצמה, וסירת משטרה הראתה לה מקום לעגון. כאשר שאלו את רב-החובלים לשם מה בא, הודיע שיש לו באונייה נוסעים בעלי ויזות לארץ-ישראל, והוא בא להורידם. ואומנם, היו שם 6 אנשים בעלי ויזות. הם הועלו לחוף כיאות לעולים לגליים, אבל עתה מוסרים שנאסרו והוחזרו לאונייה. אומרים שהמשטרה הטורקית העלתה את ה-6 לאונייה, ומשום כך נפל עליהם חשד הממשלה. האונייה קטנה, אבל די טובה. יש בה 792 איש. הצפיפות גדולה מאוד ויש מחסור במזון. כמעט כולם עולים מרומניה, רק חלק מבולגריה. יש ביניהם חלוצים רבים. בהיות האונייה בווארנה העלתה הממשלה הבולגרית אליה את ניצולי סלוואדור", וכשהגיעו לקושטא צירפה גם הממשלה הטורקית פליטים נוספים.

פנינו בעניין זה לממשלה בכתב, והדגשנו שהפליטים האלה עשו צעד נואש בשעת-חירום זו, בגלל הטרגדיה של יהדות הבלקנים, ואנו מבקשים במיוחד מהנציב העליון ומממשלת הוד-מלכותו להכניסם לארץ ולמנוע מהיישוב דיכאון והתמרמרות.

[---]

באוניה 60-50 ילדים, 250 נשים. השאר גברים בגיל עד 40. יש ביניהם אנשים חמי-מזג, בייחוד מבולגריה, השולפים סכינים לסידור העניינים בינם לבין עצמם.

קהילת חיפה נפגשה עם המושל וביקשה רשות לשלוח מזון לאונייה. המושל הודיע שהעביר את בקשתם לירושלים. אתמול התפרסמו כרוזים בירושלים ובהם פנייה לממשלה לתת ליהודים לעלות לחוף.

אין ספק שממשלת ארץ-ישראל מתכוונת לשלוח את האנשים מהארץ. ייתכן שירצו לשלחם באותה אונייה, אבל זה קשה מאוד בגלל המצב באונייה. הכל תלוי עתה בהחלטת לונדון.

 

הערות

[1]  האונייה "דאריאן 2" נרכשה על-ידי נציג "המוסד לעלייה" ונועדה להעביר פליטים יהודים, שהתקבצו ביוגוסלביה, לארץ. לפני הפלגתה לארץ נמכרה האונייה לביון הבריטי כדי להשתמש בה למטרות חבלה במאמץ-המלחמה הגרמני בבלקנים, בשיתוף-פעולה עם ה"הגנה". בניגוד להוראות מטה "המוסד לעלייה" העלו אנשיה באירופה על סיפונה של "דאריאן 2" כ-800 מעפילים מרומניה, בולגריה ותורקיה והפליגו לחופי הארץ. האונייה עגנה בחיפה ב-18.3.1941. בלחץ דעת-הקהל ושגרירות בריטניה בארצות-הברית נאלצו שלטונות המנדט לוותר על כוונתם לגרש את המעפילים מחופי הארץ. האנשים הורדו מן האונייה ונכלאו בעתלית. רק לאחר 17 חודשי-מעצר שוחררו המעפילים באוגוסט 1942. במשך כל ימי-מעצרם ניהלו המעפילים, שחלק גדול מהם היו חברי "החלוץ", מאבק מר לשחרורם ואף פתחו בשביתות-רעב, אך, כאמור, מאמצי הנהגת היישוב והמעפילים נשאו פרי רק לאחר תקופת-מעצר ממושכת.

 

העתקת קישור