דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                           ירושלים, 22.12.1940

קיבלנו הודעה טלגרפית מלונדון, מה-13 בדצמבר, ששני ידידים שלנו, הקרובים לאנשי הממשלה, סבורים כי ביחס ל"אטלנטיק" ואוניות אחרות ייתכן שהקבינט יהיה מוכן לעיין בעין. טובה בהצעה שממעפילים יובאו למושבה בריטית אחרת, על-מנת לשוב לארץ-ישראל לאחר המלחמה כעולים לגליים. זקנים ונוער יורשו להישאר בארץ מייד. טלגרמה שנייה, מה-17 בחודש זה, מוסרת כי הכוונה לכל טראנספורט, בין שהגיע, בין שיגיע ובין שלא יגיע לחופי ארץ-ישראל - נוער וזקנים יוכלו להיכנס מייד לארץ והאחרים יוכלו לבוא יותר מאוחר. כן תינתן אולי אפשרות להשגחה שלנו על האנשים שישולחו למקומות אחרים, שתכליתה הכשרה לצורכי ארץ-ישראל. הטלגרמה מדגישה כי ההצעה היא פרטית ולא תוגש אלא בהסכמתנו המוקדמת. כן אמור בטלגרמה שיהיה צורך בהודעה פומבית.

לדעתי, אפשר לקבל את ההצעה בתנאי שהסידור יחול גם על אנשי "אטלנטיק" ואפשר יהיה להחזיר לארץ-ישראל מספר אנשים גם במסגרת השדיולים הקרובים. חוששני שהממשלה לא תקבל את ההצעה, כי לדעתי יש בזה משום התקדמות גדולה מאוד במלחמתנו על ענייני העלייה, ומקצת כפרה בעד אסון "פאטריה" וזוועות "אטלנטיק". נראה לי שידידינו בלונדון התעוררו להציע את ההצעה כתוצאה מאסון "פאטריה".

איני סבור שאנו יכולים לתת הסכמה פומבית למשלוח יהודים מהארץ. לדעתי, עלינו להשיב כי אנו מסכימים שיציעו זאת לקבינט, ואם ישיגו החלטה חיובית, הרי יהיה בזה משום הקלה גדולה לנו ונקבל את ההקלה בברכה, אבל אין לדרוש מאיתנו להסכים בפומבי לגירוש יהודים מארץ-ישראל.