דברים בישיבת הנהלת הסוכנות-ירושלים, 12.9.1940
שם הספר  יומן מדיני 1940-41
שם הפרק  דברים בישיבת הנהלת הסוכנות-ירושלים, 12.9.1940

 

 

דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                             ירושלים, 12.9.1940

 

ביום ו' שעבר התראיתי עם המפקד הראשי[1] בארץ ישראל [---] הביקור נתקיים לאחר נאומו של המפקד ברדיו שבו הודיע על גיוס פלוגות ארץ ישראליות.[2] שאלתי מה על הסוכנות לעשות לשם הגשמת הגיוס בין היהודים. המפקד הודיע כי דבר הגיוס יתפרסם ברדיו בשבוע הבא והציע לנו לשוחה עם הבריגדיר ברונסקיל למען ברר את הפרטים.

בשבועות האחרונים היו לי כמה שיחות בקשר לגיוס. מדי פעם הדגשתי שהגיוסים מתעכבים כנראה מתוך אי ביטחון בחוגי הממשלה שגם הערבים יתגייסו, ואם לא יתגייסו הערבים הרי ייווצר כאילו מצב של אי שוויון בין היהודים והערבים. היות ואנו מעוניינים שהגיוס יצא לפועל נציע לממשלה להבטיח לערבים שהאנשים שיתגייסו לא יוצאו מהארץ, בשביל ערבי, כערבי, אין פרובלמה של הגנה על הארץ. הפרובלמה הזאת מעסיקה רק יהודים. ההליכה לצבא אצל ערבי היא שאלה אישית, ובתור פרט אינו מוכן להתרחק מביתו.

שאלתי את המפקד אם המתגייסים יצטרכו לחתום על תנאי שעליהם ללכת לכל מקום שישלחו אותם, והתשובה הייתה חיובית. עם זה הוסיף שכאשר תהיה לו הזדמנות הוא יודיע שהאנשים האלה ישרתו כאן, אך אם יהיה צורך בכך, גם בשטחים הקרובים. הכוונה היא לעבר-הירדן, סיני וכדומה. הודעה זו כוחה יהיה יפה ביחס לכל המגויסים.

הערתי שאנו מיחסים ערך רב להודעה הזאת, כי היהודים בארץ ישראל הם יישוב קטן, והממשלה אף חושבת להפסיק את גידולנו, לכן כל איש בארץ יקר לנו ביותר; משום כך אנו נעריך מאוד אם המגויסים יישארו בארץ ישראל.

המפקד מסר כי בימים הקרובים יהיה כינוס של נכבדים ערבים ואז ינאם לפניהם בנוגע לגיוס. אין בדעתו לעשות כן בפני יהודים, כי היהודים נענים לקריאת הגיוס והוא מנהל משא ומתן עם הסוכנות היהודית, ואילו לערבים אין "סוכנות" המייצגת אותם. מובן שיודיעו לנו אותם דברים שיודיעו לערבים.

שאלתי אם מפקדי הפלוגות היהודיות יהיו יהודים. התשובה הייתה כי הקצינים בפלוגות יהיו יהודים והמפקדים אנגלים, ובמשך הזמן, אם היהודים יראו כושר פעולה, יחליפו את המפקדים האנגלים במפקדים יהודים. המפקד הוסיף כי לדעתו יש בגיוס זה משום התחלה בלבד, ועוד יהיו זקוקים לאנשים רבים.

ד"ר ג'וזף ביקר אצל הבריגדיר ברונסקיל. הכוונה היא לגייס עתה 400 יהודים ומספר כזה של ערבים, ואחרי זה יגייסו עוד. הפלוגות היהודיות והערביות תהיינה קשורות לרגימנטים בריטיים, אבל הן תהיינה פלוגות נפרדות. ד"ר ג'וזף שאל אם הפלוגות תיקראנה "פלשתיין ג'ואיש קומפניס" והתשובה הייתה כי שם כזה ארוך מדי, ומיניסטריון המלחמה מתנגד בכלל ליתן שם מיוחד לפלוגות יהודיות או לפלוגות ערביות.

על ההנהלה, איפוא, להחליט אם עלינו להציג דרישה שהפלוגות תיקראנה פלוגות יהודיות. ידוע הערך של השם "פלוגה יהודית", אבל הטעם הזה מצדנו לא ישפיע ביותר, כי המפקדה משתדלת לשמור על השוויון. ייתכן שהערבים לא יתגייסו, ואז יהיה עליהם לחרוג משיטת השוויון, אבל השם "פלוגה עברית" יבליט את אי השוויון, וזה יקשה על המפקדה מאוד. למרות זאת נראה לי שיש להציג את הדרישה הזאת, אף כי איני בטוח שתתקבל.

יש שאלה שנייה, והיא, כינוס הערבים בלי שהמפקדה תכנס גם את היהודים. [---] לא איכפת לי, כמובן, כינוס הערבים בענייני הגיוס, אולם לא ייתכן שיינתן לזה פרסום מטעם הממשלה בלי שיתפרסם גם דבר המשא ומתן עמנו בענייני הגיוס.

[---]

ראיתי גם את המפקד הראשי הגנרל וייוול. [---] מצאתי אותו במצב רוח אופטימי יותר מאשר בפעם הקודמת. [---]

הטלגרמה, שנשלחה אלי מירושלים בעניין זה [ההגנה האנטי אווירית על תל-אביב], לא הגיעה אלי בהיותי במצרים. על הפצצת תל-אביב[3] שמעתי רק למחרת אחרי הצהרים, וזה היה כבר לאחר שיחתי עם וייוול. בערב צאתי את מצרים קראתי את ההודעה הרשמית על הפצצת תל-אביב וכתבתי מייד מכתב לאדיוטנט של וייוול כי מאז נכנסה איטליה למלחמה אנו טוענים, כי יש אפשרות שיפציצו את תל-אביב והממשלה אמרה שאין חשש כזה, והסתמכה על דעת המפקדה הצבאית. האבידות שסבלנו מכאיבות מאוד לציבור קטן כשלנו בארץ, אבל הכאב גדול עוד יותר כשישנה הרגשה שכאילו הופקרנו והאויב יכול לעשות בנו כרצונו. אין בתל-אביב תותחי הגנה ואווירוני קרב, ויש הכרח לתקן את המצב.

 

הערות

[1]  ליוט. גנרל סר פיליפ נים (Neame General Sir Philip Lt.) – איש-צבא בריטי ותיק, בשירות מ-1908. בחודשים האחרונים של 1940 היה המפקד הצבאי העליון של הכוחות הבריטיים בארץ-ישראל, עבר-הירדן וקפריסין. לאחר-מכן פיקד על דיביזיה בריטית נגד רומל במדבר המערבי. נפל בשבי הגרמני ונמלט ב-1943.

[2]  גנרל נים מונה מפקד עליון של הכוחות הבריטיים בארץ-ישראל בסוף אוגוסט 1940. ב-4 בספטמבר שידר הודעה לאזרחי הארץ בקול-ירושלים. בדבריו בישר על ההחלטה שקיבלה הממשלה לאפשר ליהודים וערבים להתגייס לפלוגות חיל-רגלים לוחמות להגנה על הארץ. מדבריו ניתן היה להבין כי בכוונת הממשלה להקים יחידות מעורבות.

בשידור לא נמסרו פרטים נוספים על היקף הגיוס וארגונו ואלו גובשו בשיחות שהתקיימו בחודש ספטמבר בין ראשי הסוכנות ומפקדי הצבא. לבסוף סוכם שתוקמנה 4 יחידות ערביות וארבע יחידות יהודיות.

הגיוס החל ב-15 בספטמבר. בצד הוראת הגיוס הרשמית של הממשלה התפרסמה קריאה מן הסוכנות לצעירי הארץ להתגייס לחיל-הרגלים.

[3]  ב-9 בספטמבר 1940 הפציצו מטוסי-קרב איטלקיים את תל-אביב וסביבותיה. בהפצצה נהרגו למעלה מ-100 אזרחים, ורבים אחרים נפצעו, נגרמו גם נזקים לרכוש.

 

העתקת קישור