דברים בישיבת הנהלת הסוכנות                                             ירושלים, 28.6.1940

 

השלטונות הצרפתיים בסוריה קיבלו עליהם את משמעת ממשלת בורדו.[1] בריגדה פולנית, הנמצאת עתה בסוריה, עוברת לארץ ישראל. אין לעת-עתה ניתוק קשרים בין השלטונות בסוריה וארץ ישראל, אבל הדאגה כאן רבה. הממשלה אוחזת בכל האמצעים בהתאם למצב. המפקד ג'יפארד עזב את הארץ ועבר לאמריקה, ורק כעבור שבוע יגיע הנה מפקד חדש.

הממשלה הטורקית מודאגת מאוד מהמצב בסוריה. מניחים שאם תפרוצנה שם מהומות, או שהצבא הצרפתי יעזוב, או אם האיטלקים ינסו לכבוש את סוריה, הרי ייכנסו לשם הטורקים ויספחו לטורקיה את מחוז חלב ואלג'זירה. כנראה, טורקיה חושבת גם על ענייני ארץ ישראל. אומנם היא אינה שואפת לאימפריה עותמנית, כפי שמציעים לה כנראה הגרמנים, אבל היא מעוניינת באזורי הספר [שלה] עד מצרים. אגב, הקונסול הטורקי בירושלים הודיע לנו עוד שלשום שמיטלהאוזר[2] בגד באנגליה.

האמיר עבדאללה מודאג מאוד כי הוא חושש למרד בסוריה. הוא הציע לאנגליה לאחד את סוריה עם ארץ ישראל ועבר-הירדן ולהמליכו בדמשק. התשובה הייתה שלילית.

כן הגיעה אלינו שמועה משונה, שאנגליה מתכוננת להכריז על ארץ ישראל כמושבת כתר עד פתרון השאלה היהודית ערבית. עוד לפני 48 שעות דובר על לחץ מוגבר של הערבים בענייני ארץ ישראל. ידוע המשא והמתן של בא כוח אנגליה עם הוַופד[3] במצרים בדבר הכרזת מלחמה על איטליה. היה לחץ של הערבים [מהארץ] על נחאס פחה,[4] שלא יסכים להכרזת מלחמה עד אשר ישיג ויתור [לטובת הערבים] בענייני ארץ ישראל. [---]

 

הערות