שדר ללונדון *                                                                       ירושלים, 3.5.1940

 

]---]

האמיר [עבדאללה],[1] על-ידי שליחו,[2] מוסיף לדרוש [מאיתנו] הזדהות ועזרה לתוכניתו:

איחוד סוריה וארץ ישראל עם עבר-הירדן תחת מלכותו.

חוזה עם צרפת בצפון ואנגליה בדרום.

חופש פעולה מסוים לנו בארץ עם אפשרויות התיישבות בעבר-הירדן ובסוריה.

[הוא] נוסע בעשרים לחודש לטורקיה לרכוש תמיכתה לתוכנית ולהשפיע שתיכנס למלחמה. הנסיעה בהסכמת אנגליה וצרפת. לדבריו מחייבים האנגלים את התוכנית אך טוענים ששעתה תגיע אך בסוף המלחמה. [הוא] טוען שאין לדחות ועכשיו השעה ליצור עובדות. מגמגם ביחס לקשריו עם צרפת. מתפאר שרוב הפלשתינאים וחשובי הסורים לצדו. מתעלם מסכנת המופתי ועמדת מדינות ערב.

לדעתי הוא מושלה בשווא על ידי האנגלים ועוד יותר על ידי תאוותיו. אף על פי כן יש [לדעתי] לאמץ היחסים ולברר האפשרות. הודעתי שאנו מעוניינים בתוכנית אך [השגת] הסכמת תנועתנו תקשה משום המלכות הערבית. ואם תיתכן, אזי רק תמורת עלייה גדולה והתיישבות ללא הגבלות בארץ ישראל. גם עבר-הירדן חשובה אך לא סוריה. לפי המצב [טענתי], מוקדם לקבוע עמדתנו ונמשיך בבירורים. לעת עתה הסתפק וביקש כסף לנסיעה. הבטחתי שאנשינו יבררו היטב בלונדון ובפאריס עמדת הממשלותיים לתוכנית. אבקש לעשות זאת. אולי יסתייע אביעמוס [דוד בן גוריון] בווקופ[3]. אם חיים [וייצמן] מוכן לטפל בזה יש להזהירו שלא יציג העניין כשלנו אלא רק כנושא שמועות שאנו מעוניינים לדעת אמיתותן ויחס הממשלה. מוטב שלא לספר על פניותיו [של האמיר] אלינו. אותה פעולה [צריך שתיעשה] בפאריס על ידי ליאון [בלום][4].

 

*  לחברי ההנהלה בלונדון - המערכת.

 

הערות