פתח דבר - משה שרת
שם הספר  בשער האומות
שם הפרק  פתח דבר - משה שרת

 

בספר זה כונסו נאומים שנשאתי בחזית חוץ, ובמוסדות פנים על ענייני חוץ, תוך תקופה של שלוש שנים – בשנתיים שקדמו להקמת המדינה,כשהייתי ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ובשנת קיומה הראשונה של המדינה, בתפקידי כשר החוץ של ישראל.

פתיחת הפרשה היא בהופעה לפני "ועדת החקירה האנגלית-אמריקנית", באביב 1946, וסיומה בדין-וחשבון לכנסת על קבלת ישראל כחברה לאו"ם באביב 1949. לפי חלוקתה הטבעית של תקופה זו יש בספר שלושה חלקים: הראשון – עד להכרעה בעצרת או"ם ב-29 בנובמבר 1947; השני – מאז ועד להכרזת העצמאות, והשלישי – מהכרזת העצמאות ועד לקבלת ישראל לאו"ם.

את הנאומים שהשמעתי בפומבי לפני "הוועדה האנגלית-אמריקנית" ובכל שלבי המערכה בזירת או"ם תירגמתי עכשיו מאנגלית והם מתפרסמים במלואם ובעברית זו הפעם הראשונה. שניים מפרקי הספר הם דברים שבשעתם נאמרו בין ארבעה כתלים ועד כה לא ראו אור גם בסיכומם: אלה הם תמצית שיחתי עם מזכיר המדינה של ארצות-הברית ג'ורג' ס. מרשל, שנתקיימה בוושינגטון ימים אחדים קודם לכן (פרק 14), והדין-וחשבון הפנימי שמסרתי בשובי לארץ מאמריקה ערב ההחלטה על הכרזת העצמאות (פרק 15).

בעוד שהנאומים שנישאו בעצרת או"ם ובוועדותיה, וכן במועצת הביטחון, הוכנו כמעט כולם מראש ונקראו מהכתב, בהתאם למקובל בכינוסים בינלאומיים, הרי "דברי העדות" לפני שתי ועדות החקירה, וכן הדוחות שנמסרו למועצת המדינה הזמנית, נאמרו על-פי רוב בהרצאה חופשית וניתנו בזה לפי הרישום הקצרני, אגב תיקוני לשון והשמטות קצרות, כדי להקל על הקורא.

לשם שלמות התמונה, ולמען השמירה על רציפות השתלשלותם של האירועים המדיניים בתקופה סוערת ורבת-עלילה, הוקדם לפרק הראשון מבוא, ואילו בין פרק לפרק באו שילובי-דברים [תחת הכותרת: "רקע היסטורי"], מהם קצרים ומהם ארוכים, הסוקרים את ההתפתחות שחלה בינתיים ומסבירים את הרקע של כל מעמד ומעמד.

פרשיות ביניים אלו, עם כל המאמץ שנעשה אגב חיבורן לדרוש ברשומות כדי להעמיד עובדות ועיונים על דיוקם, ולהחיות בזיכרון מאורעות וחוויות כהווייתם – הריהן משקפות ממילא את ראיית הדברים זמן רב לאחר מעשה, תוך האחדת-מה של היריעה כולה. לעומת זה, הנאומים עצמם הם בני-זמנם ואפילו בני-יומם – כל אחד מהם הוא בבחינת מיבצע-קרב שנערך בנסיבותיו המיוחדות ולמטרתו המסוימת – ובמעברים מנאום לנאום משתקפים ממילא שינויי רקע וגלגולי בעיות, ובהתאם לזה גם התאמות הטכסיס וקו הטיעון. הקורא ישפוט אם יש במזיגה זו שניות או השלמה הדדית, ואם בוקעת מכל גיווני הדברים האמת האחת. כן ייווכח הקורא, כי כמה עמדות שננקטו בשלבים מסוימים נשתנו במרוצת הזמן, וכן כי כמה הנחות-יסוד, שעליהן הושתת הטיעון, לא נתאמתו עד היום. אבל הדברים שנאמרו מהווים כשלעצמם עובדות קיימות ועומדות, הנתונות במסגרתן ההיסטורית.

בסיכומו של דבר, חובק ספר זה תקופה שראשיתה בפרקי הסיום של המאבק עם שלטון המנדט הבריטי, בהם נתגוללה כל פרשת הקיפוחים והחבלות שנתנסה בהם היישוב מידי המשטר ההוא, בייחוד בשלביו האחרונים, וסופה במערכות הראשונות של העצמאות הישראלית על קיומה ועתידה. עם זה, אין לראות בספר ניסיון להקיף את ההיסטוריה של התקופה. בעיקרו הריהו דין-וחשבון על חלקו של יחיד בפרשת מאבק שהשתתפו בו רבים, מלווה סקירה – על-פי רוב קצרה מדי ובלתי-שלמה - על מה שנתרחש אותה שעה בגזרות אחרות של החזית.

*

אשרי כי זכיתי לעזרה כה ערה ונדיבה – בבדיקת עובדות ובהעלאת זיכרונות ובהמצאת מסמכים – מצד ידידים כה רבים, חברי לעבודה ולמערכה בסוכנות היהודית עד להכרזת העצמאות, ובמשרד החוץ ובשרות החוץ לאחר הכרזתה. הם רבו מלהזכיר כל אחד בשמו, והנני להביע להם רחשי תודתי העמוקה במקובץ; אך ברשותם אייחד דבר הוקרה מפורש לידידי ד"ר יעקב רובינסון, אשר גם לאחר פרישתו משירות המדינה מהוות בקיאותו ותבונתו נכס לאומי יקר-ערך.

כדי למנוע כל טעות אציין, כי רק אני בלבד אחראי לפירושים ולהערכות של מאורעות התקופה, אשר באו לידי ביטוי בספרי זה.

 

                       1957  משה שרת

 

המשך

העתקת קישור