1-15/12/1955
[מ-9.11.1955 ועד 15.1.1956 לא כתב מ"ש יומן. ראשי הפרקים שהכין ולא עיבד, ושמר בצמוד ליומן, מובאים להלן. לנוחות הקוראים ראשי הפרקים של חודש דצמבר 1955 חולקו ל-2 מסמכים. להלן הפתקים מ-1-15 לדצמבר 1955:]
יום ה', 1.12.1955
קמנו ב-7, ב-8.45 יצאנו במכונית, שלגים, טעינו בדרך, ג'ואן [אשת מיכאל קומיי] על אקלים קנדה ונופה, נסיעותיהם ברחבי הארץ, מייק על היורדים בהשוואה עם דרום אפריקה - [היהדות] אותו חומר, [אבל] חוסר ארגון ומנהיגות.
רושם בית השגריר, היערות והאגם, הבית, ישר לתוך מסיבת עיתונאים וטלוויזיה, חדר מלא, [דיברתי] שלושת רבעי שעה, [לרבות על] אידן 1947 ואילת, אחר כך צרפתית.
ארוחת צהריים, אף לא רגע לפוש, טקס, 3 - צרפתית עם [רה"מ לואי] סן-לורן חצי שעה, copy [העתק של מדיניות] אנגליה, אני: [על] נשק [לישראל] ואי-ניצול [הספקתו] לסחיטה [של ויתורים מדיניים מצד ישראל], [שה"ח לסטר] פירסון שעה וחצי, רשמים [שלו] מנאצר - [אשר?] דחה [חזרה לגבולות חלוקת א"י ב-]1947. הוא: [נאצר פנה אל?] ברנדוט, לא למלחמה; אני על דו-פרצופיות נאצר, פליטים לא ישובו כי רע למיעוט, תשובתי: טוב, אך לא נחזיר, כיוון שמגמתם להחריב, call theirs bluff [לגרום להם לגלות קלפיהם], [הרציתי] ניתוח מפורט של [ברירת] "קיצוץ או ריסוק" [ישראל; ע"י ויתור על שטח או החזרת פליטים]. הוא על מעבר [ממצרים לירדן?] יותר מסוים (בי"ל?), רשמיו ממוסקבה - [הרוסים] בעד הפוגה עם כיבושים, נשק [לישראל] - הבטיח לעיין מייד, [אמר כי גישת] אידן – מישגה.
ביקור אצל מס' [?] (אי-הבנה), התעניינות, שנת הבריאה, תנ"ך, משק, עמדת אנגליה, יהודים ואנטישמיות.
גזה תקוות נופש.
קבלת פנים בבית השגריר, חילוף וארוחת ערב של פירסון עם נאומים.
בלילה תה וטלפונים - ראובן, נכאים, מברקים - ב"ג הבריא; רות [חביליו]: החודש [נתרמו] 7 מיליון - שיא מאז - התפעלות, מונטור - חצי מיליון, במברק אשכול; [לישון] קרוב לאחת.
יום ו', 2.12.1955
קמנו ב-7 ביקור בשגרירות, ב-9 המראנו, שיחה עם [הקרדינל הקנדי, אוהד ישראל] לג'ה, הגענו ל[שדה] לה-גווארדיה, עברנו לאיידלווייד, המטוס איחר לצאת שעתיים, עסקתי במברקים, טיסת יום ארוך, פגישה נלהבת בלוס-אנג'לס, ישר למלון, [פגישה עם] בירנים וכו', אליהו בן-חור.
שבת, 3.12.1955
צפורה נסעה לראות אולפן [הסרטה], נשארתי - מברקים ל[אליהו] אילת ולארץ על נסיעתי [לאירופה].
ארוחת צהריים ב"קאנטרי קלוב", אנגל שר, הסעודה, נאום גדול, [נרכשו איגרות בסך] 310,000 דולר, אחר כך במסעדה.
יום א', 4.12.1955
מסיבת עיתונאים, פגישה עם [ליאו] הרווי [תעשיין עתיר הון] ואליהו בן חור.
[להלן קטע ממכתב מ"ש לצ"ש מ-4.7.52, שכתב מארה"ב בהיותו בשליחות "המילווה" ו"המגבית", השופך אור על הפגישה עם אב"ח:]
חזרה למלון [בסן-פרנציסקו] לשיחה חטופה עם אליהו בן-חור הלומד כאן [הנדסה] בברקלי בהצלחה הראויה להערצה נוכח המאמצים שכניסתו ללימודים בגיל זה והשתלטותו על שפה זרה היו כרוכים בהם. הוא ידע כי אני עומד לבוא לעזרתו והתקשה מאוד למצוא מילים להבעת תודתו אבל חסכתי לו את הטורח. מסרתי אחר כך ל[מזכירי] אורי [לוברני] לסיים איתו את הסידור ואורי למד ממנו כי הוא מוכן להסתפק ב-750 דולר. בשובי לניו-יורק שלחתי לו המחאה. יוסי הראל (המבורגר) שמצאתיו לומד בלוס-אנג'לס אמר לי כי עשיתי דבר גדול במפעל העזרה הזה לאליהו וכי הבשורה עשתה לה כנפיים בין התלמידים הישראלים אנשי הפלמ"ח וצה"ל לשעבר ועוררה התלהבות ממש וכבר כתבו על כך לארץ והוא בטוח כי יהיה לזה שם "הד עצום" ---
טלפונים ל[בנימין] סויג [עתיר הון, משקיע ותורם לישראל], ל[שחקן] אדי קנטור, ל[מוריס] קרפף [מחנך ופסיכולוג, פעיל יהודי לא ציוני, היה חבר הנהלת הסוכנות].
ארוחת צהריים אצל [הקונסול אברהם] בירן - אווירה מצוינת, שיחה על הארץ, סיפורים.
אריזה, ארוחת ערב אצל צ'רלי בראון [מנהיג יהודי וציוני, בשעתו פעיל למען "ההגנה"] עם דוד הכהן, במטוס לילה, ישנתי 5 שעות.
יום ב', 5.12.1955
בבוקר [נמל האוויר] איידלווייד, למלון, לא התגלחתי, 11 - סוכנות - [דיון] על העתקת מרכז הכובד מנשק וחוזה ביטחון למזימת השלום, עם אייב טולין לג'רארד סוופ.
ישנתי חצי שעה, אלן ברונפמן [אחי סם ב'] על פעולה למען האוניברסיטה, עם אבא וראובן על תשובה לדאלס (נוספות מב"ג), ניסים ונפלאות על שלום קרוב ([מפי סגן הנשיא ריצ'רד] ניקסון).
לארוחת ערב אצל המזכ"ל [ד' המרשילד - דיון על] שטח רחב, נשק, נאצר, תקריות, תגובות, תיווך אידן, נגב, מים, ירדן, פנייתו לרוסים.
בלילה אהוד [אבריאל] - Town Hall [הופעה בשידור שנקרא "Town Hall on the Air"], דוד הכהן ערב נסיעתו, ללה וגדעון.
שדר מאיסר על ב"ג [כנראה דיווח שאין פני ב"ג לפעולות צבאיות לאלתר], טלפון מ[אברהם] דיקנשטיין [בנקאי, תעשיין, פעיל ציוני, נשיא אמפ"ל[: [עשית] 6-10 מיליון, מברק מפנחס ספיר, מכתב מלארי לסקי, מכתב מהֶרב, מכתב מרפאלי.
שכבנו קרוב ל-2.
יום ג', 6.12.1955
קמתי 7.15, טלפון ליעקב הרצוג [בי-ם] על בוא גולדה [בשליחות ל"מגבית"], [סיפר כי?] "הזקן" [ב"ג] דרוך [לפעולה צבאית?].
8.30 ללה-גווארדיה, בוושינגטון ראובן בנמל האוויר, ישר לשגרירות, התייעצות לקראת [פגישה עם] דאלס, אבא הכין תדריך, הוספתי [נושאי] נשק וג'ונסטון; [עם] פיל [ברנשטיין] וסיי [קנן] [ראשי ה"לובי" הישראלי בוושינגטון] - [ג'ורג'] אלן אמר להם כי [עניין הנשק האמריקני לישראל] יוכרע תוך שלושה שבועות, אפשרות "נידבך" וחוזה ביטחון.
ארוחת צהריים ב"מייפלאור", העייפות הנוראה לקראת שיחה עם [פוסטר] דאלס, [ה]שיחה עם דאלס 1.20 - [הכרעה בעניין] נשק עד יום ג', עיתונאים, למלון, אחר כך לפגישה עם האח [אלן דאלס, אחי פוסטר, ראש ה"סיאייא"י] 3 תנאים למיבצע [הפגשת דב"ג עם נאצר ביוזמה האמריקנית, שכונה "מיבצע זיקית"].
ארוחת ערב אצל אבא [אבן], שיחה 9-11 עם אבא, ראובן וכתריאל [שלמון], שיחת ראובן עם [פרנסס] ראסל - [על] "המשולשים" [רעיון פ' ראסל ליצור רצף טריטוריאלי מצרי-ירדני, ע"י משיכת טריזים מירדן ומרצועת עזה, שקודקודיהם ייפגשו בצפון הנגב, והשגת שלום תמורת הוויתור הישראלי לשתי השכנות]. תשובה על נשק [אמריקני תינתן] לפני צאתי; אבא שוב במ"מ [בעניין מלחמת מנע]; קטרוג ראובן על שלא מיגרנו נאצר, [בעד] משטר חירום ביישוב; ביקור לילה אצל ראובן.
שכבתי אחרי 1.
יום ד', 7.12.1955
בבוקר לשגרירות, טיוטת מברק ראובן על השיחה [עם דאלס], שיחה עם סגל השגרירות - 3 הסעיפים, בהאים, שיחה עם הרי לוין על הסברה.
ארוחת צהריים אצל ג'ונסטון - ילך לנשיא (מדוע לא סודרה ארוחת צהריים רבתי?), למלון - שיחה עם ראובן, סיכומים, המשך שיחה עם הרי לוין, עם [מאיר] שרמן על פנייה לייצב [כלכלת ישראל] - תזכיר השקאה, לבית הדין העליון, כמעט איחרנו למטוס, ראובן וכתריאל עם הודעת המנכ"ל והתשובה, במטוס לניו-יורק עם שרמן, מספרים על הכנות מילווה, במלון גדעון וללה - אכלנו ארבעתנו במלון.
שיחה עם אהוד על [הופעתי בשידור] th ["טאון הול" - מוסד עירוני בנ"י לפעילויות תרבות, נהג לערוך מישדרי אישים ועימותי בני-פלוגתא פוליטיים], נפגע עמוקות מהזקן ודחני שוב ל-18, קובי ורנה באו, ליוֹנְיָה [בֶּלאסְקוֹ, בן-דוד מ"ש (בן אחות-אמו, סימה לבית לב), שחקן תיאטרון וקולנוע] ו[אשתו] לוריין ([סיפורים] על המשפחה).
שוב באחת למיטה.
יום ה', 8.12.1955
דוח מרגיז ומסולף ב"הרלד טריביון", הכתבתי תגובה ל"ה"ט", [יעקב] בלאוסטיין [נשיא הוועד היה'-אמ'] לארוחת בוקר עם אוברי – עצתו: לסרב ולהחזיק מעמד, תיקון חוק האזרחות, הנרי ברנשטיין [מנהל "המגבית" בנ"י רבתי] בא לבקש כי אטלפן והנה: [סמואל דוד] ליידסדורף [איש הון ופעיל יהודי וציוני, גזבר "המגבית" בנ"י רבתי].
ארוחת צהריים עם אנשי "בונדס" מכל הארץ, תהילות ותשבחות והשתפכות נפש [להצלחת מסע ההופעות; הגדרתי אותם כ-] Order of Knights [מסדר האבירים].
עייפות איומה, בלבול לגבי ביקורי באירופה, מסתורין - הכל [יתברר] בפריס, ניסיתי לטלפן ל[שגרירויות] האג ובריסל ולא הצלחתי, נתמלאתי דאגה לתליית [הספקת] הנשק [האמריקני] במיבצע-קהיר ["זיקית"] - טילפנתי לוושינגטון ואיחרתי ראובן, משמע שכבר ראה ראסל, נימנמתי דקות מספר ואיחרתי ל[פגישה עם מערכת] "הרלד טריביון", המיבצע ב"הרלד טריביון", קובי נכח, נקודת המוצא - דוח [כתב] וושינגטון שלהם, האם [הלן ריד בעלת העיתון] ובנה [אוֹגדן], הלן נשמתה יוצאת לארחני.
שיחה טלפונית עם נחום גולדמן - צעדים לקראת גרמניה, יוצא מחר לארץ.
אבא וראובן, דוח ראובן על 8 נקודות של ראסל - אולי ג'ונסטון גרם, אבא - [על] "ני"ט", [ג'יימס] רסטון [בכיר כתבי "ני"ט"] סיפר כי כנראה [האמריקנים] יתנו משהו [בנשק]; עירא הירשמן על נסיעה לקהיר – שללתי.
לארוחת ערב אצל קובי, יורם מצייר בובות ["קומיקס"], חזרה למלון - אבא וראובן, הצעתי תגובה, הציעו מכתב, תוכנית השלום - במסיבת עיתונאים בירושלים, אבא יכין טיוטה עד 11.
נסעתי אל ללה, למיטה באחת וחצי.
יום ו', 9.12.1955
יום של הסברה, טלפון להאג ולבריסל על [בואי ל]פריס, 10.30 - [פגישה עם מערכת] "ני"ט", [הבעלים והעורך הראשי ארתור], קובי לא נכנס, סולצברגר חגיגי - כל הסגל, ראובן [היה] לעזר ([בדבריו על] נאצר וחשש [ה]מערב מהסתבכות עם רוסיה), קטלתי רעיון ההחזרה [של פליטים], ניתחתי כהוגן פסיכולוגיה ערבית - [הערבים] זכו [במדינות ריבוניות] מהפקר, לא בגרו כדי עצמאות פנימית והתמצאות בי"ל.
משם לארוחת צהריים של [ספיירו] סקוראס [יווני, נשיא חברת הסרטים "פוקס", אוהד ישראל] - קצת הרכב קלוש, ברני בלבן [נשיא חב' הסרטים "פרמונט"] על ראובן, נאום סקוראס ונאומי והתשובות (מה עשה מזה "דיילי ניוז").
אחה"צ [פגישה עם מערכות] "לייף" ו"טיים" (עם ללה) שעתיים תמימות, [נשאלתי: מה היית עושה] אילו היית דאלס? [עניתי: מה הייתי עושה] אילו הייתי אלוהים?
מברקים לארץ ולפריס על תוכנית [ביקור מ"ש ב]פריס, בערב אצל [סמואל אירווינג] רוזנמן [עו"ד עתיר הון, כותב נאומי הנשיאים רוזוולט וטרומן] עם הילדים, [אוורל] הרימן-[עדלי] סטיבנסון - מה החמיץ המערב: פצצותיים.
ערימת ניירות לשמאי.
שבת, 10.12.1955
9 - פרוסקאור, ניסה [לפתח רעיון על] פס [של שטח לחיבור מצרים-ירדן] בינלאומי וכשהסברתי [מה פירוש] מעבר [יבשתי חופשי מצרים-ירדן] - חדל; יהודי בכל נימי נפשו, מכתביו לדאלס, מה שאמר על ב"ג ולו.
נסעתי לרות, קו"ק ליום בונדס, ברנה לסילבר.
ארוחת צהרים S.P.L. המלצה וההשקייה (Barett).
נסיעה לברוקלין לדוד יוסף [אחי יעקב שרתוק], חזרה ונימנמתי, לקובי ליום הולדת [ראשון של] אורית.
משם להרמן לארוחת ערב, ישראל ברודי על עצמאות כלכלית ונפט (גם להם בן דגול), מברק על מועדה עם [שה"ח הבלגי אנרי] ספאק.
לאופרה - התנפלות [הקהל], תשואות.
נשיא אורווגואי ושלישו, כאורך הגלות.
ויתרנו על [ביקור] הקרובים בברונקס ובכל זאת שכבנו קרוב ל-2.
יום א', 11.12.1955
[מרדכי] נמיר לארוחת בוקר - 9, רק אז קמתי, ההחלטה - אינטרנציונל, תזכיר התוניסאי, צל בנדונג, לא סיימנו והזמנתיו שוב.
10.30 בקונסוליה - אהוד ודולה [דבורה, בני אליעזר בן-יהודה], [צמח] היימן, [שיחה עם] יעקב רובינסון: קבלת 18 [מדינות חדשות לאו"ם] - חשבון קודר [לגבי ישראל], שידוד מערכות? [באו"ם] - נוצרים (אירופה + אמריקה כולה) נגד סובייטים ואסיה-אפריקה, [על האו"ם מאיים צבע?] אוֹדֶם.
ארוחת צהריים אצל הלן ריד - חקרה [למהות] יום הכיפורים, ליד השולחן פתחה: pick brains. היא: [ההסגר המצרי במפרץ?] אילת, איזה עוול! הסברתי אחר כך [סוגיית] פליטים, [הנרי] לאבואיס [מנהל ססו"ת] הצטדק - לא הוא אלא או"ם קבע מסקנה: לחדול לדבר בהחלטה על חופש בחירה [של הפליטים בין חזרה ופיצויים], עיראק וסוריה לא רק קרקע, מה הפיתרון [לבעיית הפליטים]: [אמרתי] כל ארצות ערב וכל ממונם. אייברט מאשר: נחנקים מכסף (הבנקאי שחזר), אנא פני נאצר מועדות, שיחת [ארנסט] גרוס [חבר משלחת ארה"ב באו"ם, יהודי] עם עזאם [מזכיר הליגה הערבית] - 35-40 שנה [עד השלום הערבי-יהודי], אישרתי: "עוד דור". אני על אריק [ג'ונסטון], גרוס משמיצו. [הגדרתי:] Zionism civilization, not merely spiritual concept [ציונות היא ציוויליזציה, לא רק מושג רוחני] לאבואיס: מה בינתיים על הפליטים? הנה הנוער. אני על הפיתרון - pool [כל הערבים יפתרו במשותף]. זה ייתכן - [ראו] מה אנחנו [היהודים] עשינו [בקליטה]! עם גרוס על התקדמות הדרגים ותיווך, הפניתיו לסטייט דפרטמנט, הוא וג'קסון.
ישנתי חצי שעה, [אח"כ בא מרדכי] נמיר - דיווחתי, אחר כך [סיפר] על ב"ג - פניו רעים, מעורער, התקפות שיעול, [נכשל בדיבורו ב]חילופי מילים, כנראה התמוטט גופנית, ויתר מעייפות במו"מ [הקואליציה], דוכאתי.
אסיפה בג'רזי-סיטי - פשוטי עמך, להט עצום – [נתרמו] 200,000 דולר.
אצל גדעון [מדיני], [לישון ב-] 1.30.
[ב-]1.45 טילפן אהוד - [בוצעה] פעולה [של תגמול] בסוריה [מיבצע כנרת או "עלי זית"], 50 הרוגים, 30 שבויים [לסורים], 4 הרוגים 12 פצועים [לנו], תגובה על הרעשת יישוב ממזרח לכנרת.
חשך עולמי. עניין הנשק [מארה"ב וקנדה] נרצח. איך אראה שרי החוץ [המערביים] בפריס - בלי החלטה [אמריקנית] חיובית כאן [בעניין נשק לישראל] ונוכח תוקפנותנו?
התפלצות:
א) הזהרתי כי [פעולת] תגובה [צבאית] תקטול [מתן] נשק;
ב) הודענו [לירושלים] כי [בעניין] מצרים [(הפגישה עם נאצר) נקבעה] תשובה ליום ג';
ג) איסר הודיעני מה מדיניותו [של ב"ג]. ובכן הכל לפי נאום [ב"ג] במרכז [מפא"י] לגבי תפקיד שר החוץ [כמישני] בענייני "ביטחון".
שוב רושם של שאיפת דם רב והתגרות למלחמה [מצד ישראל] - לא קדם [למיבצע] שום הרג, [לא הייתה] שום הכנת דעת קהל, [לא נמסרה] שום הודעה [מוקדמת] לי.
שכבתי ב-2.30.
יום ב', 12.12.1955
9 - שיחה [טלפונית] עם וולטר איתן [על מיבצע כנרת], שנינו נשמרנו ללשוננו, הוא על הודעת דמשק: 25 [הרוגים], מקו שני הדפונו. האסע לפריס?
10 - ג'קסון, מכתב נאצר - "מוסריותו"; 11 - ארתור ליברן [עוזר משלחת ישראל באו"ם] - דרגתו; 12 - בן ברודי וגב' קלי – אסואן.
אהוד: משתולל מזעם, [אמר כי] ממשלה זו [בראשות ב"ג] סכנה לעם, גורל המדינה בידי, [למרות הכל] עלי לבקר בצרפת כמתוכנן.
טלפון לוושינגטון - אין תשובה.
ארוחת צהריים עם סם רובין, הברקתי כי [תרומתו להקמת] אקדמיה [למוסיקה בי-ם] מובטחת; הברקתי כי תוכנית [ביקורי ב]פריס בעינה, מברק מאיתן - מכתבו לב"ג, מברק מאיתן - תשובת ב"ג - לכלול [ביומן; לא נמצאה מצורפת], מברק מתקוע.
11 - כתריאל [שלמון] על אנדרלמוסיה והתרוצצות בין [משרד ה]חוץ ו[משרד] ביטחון, ובתוך ביטחון.
עם אוברי על טיוטת המכתב לדאלס, נסענו ליעל לאכול וחזרנו, אוברי, ראובן, כתריאל - סיכומים - נשק, חוזה ביטחון, יחס לנאצר, אסואן, סיפרתי על קלי, [ג'וזף] פרוסקאור, לאבואיס; טילפנתי לגולדה: לא אתפטר אלא אלחם [היא:] ב"ג [מתפקד] מצוין.
חיברתי מברק לב"ג [על משמעות מיבצע כנרת], קובי וצפורה קראו, [המזכירה] רגינה [מדזיני] באה אחרי חצות להחתים.
שכבנו 1.45.
יום ג' 13.12.1955
לארוחת בוקר אצל גולדה, אומדן הסכום הדרוש לנשק הולך ועולה - 40 - 50 - 60 - 80 [מיל']! בדעתה להגביה ה"מגבית" עד 100 [מיל' דולר], להשיג יהודי אחד שייתן מיליון; הרציתי העניינים כאן - לא התעלפה מדרישת החזרה [של פליטים] ואפילו מ"משולשים", אבל התרשמה מסרבנותי, [לדעתה] ב"ג מצוין, [כבר נכנס] בעובי הקורה של ענייני שכר, אשכול מאיים בהתפטרות אם [השכר] לא יוקפא.
אבא נכנס בדרך לוושינגטון - [ג'ורג'] אלן התקשר; משה טוב על ענייניו, סוף סוף כתבתי ל[יוסף] קיסרי.
לארוחת צהריים רג'י [קדרון] ו[אשתו] נורה, הכתבתי לרות חביליו, ראובן על אלחנן ישי [אז במשלחת משה"ב בנ"י], [ישעיהו] לחובר [ראש אגף האספקה במש' הביטחון] - תעלולים, הצעה למנות אהוד לציר [בוושינגטון]. אבא טילפן על שיחתו עם [ג'ורג'] אלן - בדיוק כאשר יגורנו [דחיית הספקת נשק בגלל מיבצע כנרת].
ג' שווארץ - [דיבר על] יעלי הישיר והעקיף; [שאל] התהיה מלחמה? הסברתי עמדתי, [שאל:] האם סוריה concerted [מתואמת]? עניתי: מצדנו.
כל הערב תנועה - הילדים, [עם] אסתר הרליץ - [על] עתידה, אהוד, תמר שוהם, אסתר על פניית אדי [ורבורג מנהל "המגבית"] לגבי גולדה, הזהרתי מפני התנגשות איתה - מוטב להניח לה להיאבק עם האמריקנים [בהנהלת ה"מגבית"], שלחתי אהוד אליה - [לשכנעה כי] כי אין להכריז [בנאומי "המגבית"] כי המלחמה בוא תבוא, [שכן] פירושו לקרוא למימון מלחמה, כל עניין סיסמת הנשק [כמנוף לגיוס כספים ל"מגבית"] עלול לחבל, אין לכפות 100 מיליון ויהי מה. חזר: היא מודיעה כי תיסע [חזרה לישראל] מחרתיים!
ב-2.15 טילפן הרברט פרידמן, אצלם [ב"מגבית"] אובדי עצות, אנשיו טוענים: הרי שר החוץ כאן, האומנם הוא דורש זאת [כפי שמשמיעה גולדה מאיר]? אהוד טילפן לטדי, יציע מברק מב"ג, שוב הזהרתיו מרושם קשר בין [היהודים] האמריקנים ובינינו נגד גולדה.
הערב נפרדתי מהילדים בעצבות רבה, ארזנו עד 3, הכתבתי לכל מיני.
יום ד', 14.12.1955
בבוקר גמר האריזה וסידור הניירות, סוריה דורשת [כינוס] מועב"ט [בעניין מיבצע כנרת], אהוד על שיחתו עם טדי, הזהרתי מחורבן [ביחסים עם ג' מאיר] אם ייוודע, טילפנתי להרברט פרידמן להזהירו מלהסתמך על חילוקים ביני לגולדה.
ביקור במשרד ה"בונדס", [הוראיתי] ערימות המחאות - "אילו נשארת עוד 2-3 שבועות!"
טלפון ל[מוריס] הכסטר [מנהיג יהודי, בשעתו מן הלא-ציונים בהנהלת הסוכנות], טלפון לרות גולדסמיט [עבדה בשנות ה-40 בסוכנות בי-ם, אח"כ בקונסוליית נ"י; נואמת מגביות], את [לואי] ליפסקי לא השגתי.
לארוחת צהריים גולדה - השתוללות סופה וסערה, טוענת כי בארץ הוחלט על 100 [מיליון כיעד ל"מגבית"], הסברתי עמדתי, אהוד: [דרישת תרומות עבור] "נשק לחוד - אבסורד!" גולדה על הממשלה ו[המצב] בארץ.
שדר לסם רובין, שדרים לקנדה, אבא על שיחתו עם אלן, יצאנו לנמל האוויר, עם אבא על מדיניות רבתי לקראת מועב"ט, שוב עיתונאים, צפורה השביעתני לשתוק, יצאנו ב-6, [פתרתי] תשבצים, ליל נדודים, ישנתי שעתיים והוערתי.
יום ה', 15.12.1955
הגענו לבריסל ב-2, הבלבול בנמל האוויר, הצטיינות [הציר יוסף] אריאל (ושמאי), הנסיעה במכונית, כישלון המסעדה במונס, גשם כל הדרך, הגענו [לפריס] ב-9 בערב כשאני מת, החבורה במלון, "רויטר" ידע על ההולנדי, הכל נרעשים מסוריה, שילחתי ה-6 ובכל זאת שכבתי קרוב לחצות והוערתי ב-7.15 [על ימי ביקורו של מ"ש בפריס השווה עם "יומן פריס" (1956-1953) מאת יעקב צור, "עם עובד" 1968].
