יום ה', 6/10/1955
איחרתי מאוד קום הבוקר. ביקשתי לנסוע למשה"ח אבל הוזמנתי לישיבה דחופה אצל ב"ג. בבואי למשרד רה"מ נכנס מייד לחדרי. התברר כי חברים אחרים אינם בירושלים והוא בא להתייעץ איתי ביחידות. נוהג זה הוא כמעט ללא תקדים ביחסינו משנים עברו והעובדה כי הדבר קרה כבר פעם-פעמיים בימים האחרונים מעידה על חומר הקושי ועומק המבוכה שבהם נתון עכשיו "הזקן". ובכן משבר חדש. לאחר שבעיית תיק החקלאות נפתרה, כנראה - אחה"ע קיבלה את הדין לגבי השארת התיק בידי מפא"י והיא מוכנה להסתפק כאן בסגן - צץ סלע מחלוקת חדש והוא משרד הפנים. כאן המצב הוא של "שניים אוחזים בטלית זה טוען כולה שלי וזה טוען כולה שלי". הפוהמ"ז רואה משרד זה בחזקתו ואילו שתי הסיעות השמאליות הצהירו כתנאי בל יעבור כי לא ייכנסו לממשלה אם אחת מהן לא תזכה בתיק זה. ב"ג עצמו מעיד כי בשלב מסוים הזכיר את משרד הפנים בין התיקים המוצעים לשתי הסיעות.
התחבולה שהמציא ב"ג אתמול ועליה קיבל אישורי - לתת את [משרד] המשטרה לאחה"ע - העלתה חרס. גלילי דחה את ההצעה בהנמקה מעניינת. משטרה פירושה גם משמר הגבול ואילו שליטה עליו עלולה לפתח יצר של תחרות עם צה"ל ומזה רצונם להתרחק.
הפכנו והפכנו בקערה והעצה היחידה שהגענו אליה הייתה לפייס את הפוהמ"ז על ידי סגנות במשרד החינוך ואילו את משרד הפנים לתת לאחה"ע, יחד עם תחבורה. מפ"ם תקבל אז פיתוח ובריאות. סעד יישאר בידי הפוהמ"ז וכדי ביזיון וקצף! אין כל ביטחון, כמובן, אם עצה זו תקום.
ראשית, מסוגל זיאמה [ארן] להתנגד לסגנות כלשהי במשרדו,
ושנית, מסוגל [משה] שפירא לדחות את הסגנות בחינוך כתחליף לתפקיד שר הפנים.
במשרד החוץ קיבלתי את אהוד בן-יהודה, הממלל רברבן, בענייני המילון [של אביו אליעזר]. אחר כך ביררתי עם ראש הטקס סימון את בעיית ביקורה של מלכת בלגיה בארץ. יעקב הרצוג בא להשמיע התנגדות לנסיעתי לארה"ב, אחת היא מה תהא המטרה. לדעתו אסור לי לצאת את הארץ בשבועות הראשונים שלאחר הקמת הממשלה החדשה - עד שתתיישב מדיניותה. יש צדק רב בטענתו.
לארוחת צהריים בבית משפחת לוריא: הזקנים וארתור וז'נט. לאמו של ארתור יום הולדת היום וצפורה הגישה לה ולבעלה מתנות קטנות, אשר שניהם שמחו עליהן כילדים. היא בת 71 והוא בן 80.
אחה"צ הלכנו להשתתף בחגיגת "הבית הפתוח" אצל הנשיא לרגל הסוכות. המוני המונים נהרו לתוך הבית וזרם אדם בלתי פוסק עבר על פני הנשיא ורחל - אנשים ונשים וטף, ותיקים ועולים חדשים, בני מערב ובני מזרח, יהודים וערבים, תושבי הארץ ותיירים - הרבה אלפים!
בבית כיבדה צפורה בתה חבורת נשים בבליות, תלמידותיה של אחותי עדה במעברת חירייה, שהובאו על ידיה לירושלים לראות בשכיות חמדתה. מיניתי את יעל ורד לשמש מורה דרך לקבוצה. רק בירושלים נתגלה לנשים אחות מי היא מורתם.
בערב נסענו לכפר הירוק שליד ת"א, למועצת העשור של "התנועה המאוחדת". מחמת הגשם הועברה הפתיחה החגיגית מהדשא לחדר האוכל. מאיר זרמי נשא נאום כהלכה ואחריו הוטל עלי לדבר. לא הייתי מרוצה מהנאום שנשאתי משך 40 דקה - לא חידשתי דבר.
שוב חזרנו לירושלים בחצות ושוב עבדתי עד 2.30.
