יום א', 2/10/1955
הבוקר "עברנו דירה" בת"א - מרח' הירקון לרח' דיזנגוף. העקירה הייתה ספוגת צער. ברור כי החופש והנוחות והפרטיות הגמורה שנהנינו מהם בדירה הקודמת לא יהיו מנת חלקנו במעון החדש.
בלשכתי בקרייה קיבלתי את ניקולס ושוחחתי איתו על הקנוניה הסובייטית-מצרית, על בעיית המעבר למיפרץ אילת, על סכנת פריצת כנופיות מירדן ועל המגע בינו לבין שר החוץ לאחר חילוף הממשלות. כאנגלי טיפוסי הנאמן לקו של wishful thinking [היתפסות למישאלות-לב] ניסה להבחין בין מכירת נשק צ'כי לבין אספקת נשק סובייטי. עשיתי הבחנה זו לקלס. את האזהרה לגבי אחריות ירדן לכנופיות שיגיחו מתוכה קיבל ברצינות. אשר ל[מעמד] ירושלים, נראה כי דווקא עם האנגלים נכון לנו מאבק קשה.
ב-12 יצאנו את העיר. ביקרנו את רפי רופין במכמורת וסעדנו בביתו סעודת מלכים, אשר חנה אמו, המתארחת שם, תרמה תרומה דגולה לכמותה ולאיכותה. אחר כך סיירנו בבית הספר לדיג שהתפתח להפליא בשנתיים האחרונות, מאז ביקורנו הראשון בו, והפך מוסד מסועף ומאורגן כהלכה.
ב-3.30 יצאנו את מכמורת, יחד עם חנה רופין, והגענו קרוב ל-5 לטבעון. הכינוס הי"א לידיעת הארץ נפתח כבר. את ברכת הנשיא איחרנו אך הספקנו להיות מוצפים בזרם נדבות של ברכות ריקות מתוכן, פרט לזו של הרמטכ"ל. מדוע מוכרח כינוסם של ארכיאולוגים לשמוע ברכות מפי נציגי הסוכנות וההסתדרות - פליאה דעת מֶני. השרשרת הארוכה והמייגעת של ברכות תפלות הייתה התעללות בקהל העצום שנתאסף מכל קצות הארץ אך ורק במטרה אחת - לשמוע תורה על קדמוניותיה הנחשפות.
נלסון גליק דיבר כעשר דקות על הנגב והכריז כי חבל זה היה מיושב בצפיפות בימי קדם ומכאן שאפשר גם עכשיו לאכלסו בהצלחה. אפילו בנאום ברכה של 10 דקות מותר היה לצפות מצד איש מדע ליתר חדירה לעומקו של עניין וליתר ביסוס במסקנות.
יגאל ידין הירצה על החפירות בחצור שהוא מנצח עליהן. הייתה בהופעתו בשורת רעננות ותרועת ניצחון של המדע הארכיאולוגי הצעיר הנישא על כתפי מלומדים בני דור שני, ילידי הארץ או חניכיה. ההרצאה הייתה מלאה עניין בחומר המדעי שרוכז בה ומבורכת בהברקות של מחשבה וביטוי.
הוזמנו לארוחת ערב בחברת הנשיא בביתו של ליאופולד שן, יוזמה של טבעון. שוב נוכחנו לדעת איזו פינה מרהיבה היא שכונת גבעות וחורשות זו - לעילא מכל חמודותיה של [שכונת] בית הכרם [בירושלים], שהייתה פעם שיא של תרבות עיר גנים בארץ.
ב-10.30 חזרנו לירושלים. מצאתי מברק מפורט על שיחת אבן עם דאלס, שהיה נרעש מהלם העיסקה הסובייטית בקהיר אך "מפולש" במסקנותיו המעורפלות, שטרם נתפרשו ואפשר טרם נתגבשו.
שאלתי טלפונית את ה"מקור" שלי - חנה זמר ב"דבר" - על מצב ענייני הקואליציה. איני רושם ביומן את השתלשלות הפרשה היגעה הזאת,
ראשית, משום שאני למעשה לגמרי מחוצה לה,
ושנית, כי הייתי נלאה לרשום את כל פיתוליה ותהפוכותיה.
אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. אף על פי שההנחה השגורה בפי רבים היא כי אילו הוטלה עלי המשימה הייתי מבצעה "אחת ושתיים", אין בי שום ביטחון כי הייתי מצליח לעשות את המלאכה בתקופה הרבה יותר קצרה. עם כל זה עובדה היא כי כישלון אישי חמור וביזוי הדמוקרטיה והמשטר המפלגתי כרוכים בהיעדר ממשלה סדירה זה חודשיים לאחר הבחירות. בקיצור, לדעת חנה זמר - אף על פי שהמו"מ על המצע כאילו נסתיים סוף סוף, צפויה עוד סחבת רבה בעניין התיקים אשר חילוקי הדעות עליהם הם הרי משברים קשים.
