יום א',  18/9/1955

[לימים 12-17 בחודש לא נמצאו תרשומות או שלד ראשי פרקים]

ב' דראש השנה. שקט ושלווה, אין פרץ ואין צווחה. אחותי עדה מתארחת אצלנו ופורקת בשיחות ממושכות מהמועקות שהצטברו. מה מאוד הייתי מאושר אילו יכולתי ללכת בבוקר לבית הכנסת ולהתפלל כדת וכדין את המוסף הנרחב והמסועף של רה"ש, אך נקעתי מאותה סביבה ואיככה אוכל להשתבץ מלאכותית. גם החשבון הארור של הזמן תמיד בעוכרי ומצפוני לא יתנני "לבזבז" יום יקר, כשערימות התיקים מגובבות בכל פינה.

עם צאת החג חזרה עדוצ'קה לתל אביב. ניגשנו אל טדי ותמר ובילינו שעה קלה בשיחת חולין. ב-10 בא הביתה וולטר ונשתהה עד קרוב לחצות. הוא חזר בערב החג ממסעו באירופה גדוש חוויות ורשמים. בתחילה דיווח במפורט על הוועידה האטומית בז'נבה - הלווייתן שבכינוסים הבינלאומיים: 1,400 צירים, 900 עיתונאים, מאות פקידים, 70 ארצות משתתפות. כל המשלחות שָרְצו יהודים ומעשה במלומד סובייטי שהלך לבקר מוצג של כור אמריקני וכשהתייצג לפני איש המדע האמריקני, שהיה ממונה על המוצג, התברר כי שם אחד לשניהם, והוא וקסלר, ולא עוד אלא הם קרובי משפחה, בני אותה עיירה אי שם בפודוליה. וולטר מעריך כי לפחות 300 מתוך ה-1,400 היו אחינו בני ישראל. אף על פי כן, כשערכה קהילת ז'נבה תפילה חגיגית בליל שבת, הופיעו רק חברי המשלחת הישראלית וראש המשלחת של ארה"ב, [אדמירל] שטרוס. כל השאר התכחשו.

ישראל נימנתה עם תריסר המדינות המתקדמות ביותר במחקר הגרעיני. מובן כי לא הגיעה לקרסולי הנפילים אך עלתה בקנה אחד עם ארצות כבלגיה או הלווציה [שווייץ]. אחוז הרצאותיה שנתקבלו לקריאה בוועידה היה מהגבוהים ביותר ולמגינת לבו של הנציג המצרי זכו שלושה ישראלים באיצטלת יושב-ראש של ועדה. עם זה נתגלו במעמדנו פיגורים ממאירים ומחפירים. ארגונה המרושל והבלתי מאוזן של ועדת חקר האטום שלנו נתן אותותיו באופיה הפגום והמרוסק של עבודתנו. וולטר מתריע זה כבר על ליקויים חמורים אלה ותובע להדיח את [דוד] ברגמן מתפקיד היו"ר ולמנות במקומו אדם בעל היקף משקי וחברתי, וכן להפקיע את הוועדה מרשות משרד הביטחון ולהעניק לוועדה מעמד עצמאי. ברגמן הוא כימאי השקוע עצמו במחקר ובהוראה ואין ביכולתו להקיף את הבעיה מכל עבריה ואילו כפיפות המפעל למשרד הביטחון אף היא מצמצמת ומשבשת את אופקיו ומחבלת בהתפתחותו. בז'נבה התברר לו עד כמה אין התקדמותנו המחקרית מלווה בהכשרה טכנית של כוח אדם לשם פעולה של ממש, וכן עד כמה מוזנחות אצלנו אפשרויות-לוואי של פיתוח האנרגיה האטומית המתבטאות בניצול חומרים ותהליכים מסוימים לקידום החקלאות והתעשייה.

להלן סיפר וולטר רבות על ביקוריו בנציגויות. ראה עיסוק מלא ומתח רב בעבודה, אך נתגלו לו הפעם כמה נקודות תורפה רציניות, בעיקר אישיות.

לבסוף סח לנו וולטר מעשה מזעזע - דרמה אנושית כפולה שאירעה לאישה אנגליה ממכרותיו. אותה אישה בהיותה נערה עבדה במחיצתו בשנות מלחמת העולם. אח"כ נישאה תוך אהבה הדדית לוהטת וחיי משפחה שלה היו שטופי אושר. ילדה שלוש בנות ובן. יום אחד הוכתה רעם: בעלה התאהב לפתע פתאום באישה אחרת ועזבה כחתף. היא חלתה מעוצר יגון ואילו אותו בחור היה מתנפל עליה בשוכבה על ערש דווי ותובע ממנה למות, למען תעמוד ממותה הצלה לכל השלושה! דומה כי אסון נורא מזה לא יכול לפגוע בה לאחר תשע שנות אושר עליון, אך הגורל האכזר מינה לה שואה עוד יותר מחרידה. יום אחד שיחקו בנותיה בחורשה. התנפלה עליהן חיית-אדם בדמות פועל חקלאי, אנס את הבכירה, בת 10, ופגע באחותה בת 8. הפושע נתפס ונדון למאסר, הבנות נרפאו בגופן אך מי יודע אם לא רוטשה נפשן לכל ימי חייהן וחיי האם הפכו סיוט. הבנות מתחנכות עכשיו בפנימייה, הבן הקטן נתון להשגחת הסבתה והאישה הצעירה מבקשת להימלט אֵי לשם כדי להשכיח מלבה את האימים והבלהות שמצאוה. ממילא מובן כי וולטר הציע לה לבוא לישראל. הסיפור הישרה עלינו מרה שחורה ושכבנו לישון מדוכאים עד היסוד.