"כך נעבוד ביחד?"
יום א', 11/9/1955
שוב חלה הפסקה ארוכה עד לייאוש בכתיבת היומן המרוסק הזה ושוב אני מחדשו ומקווה - ודאי לשווא - כי עוד אמצא זמן למלא את החללים שמאחורי.
הלילה נזדנח שעון הקיץ ואף על פי שזכינו מן ההפקר בשעת לילה נוספת נתחבלה שנתי וקמתי מיוגע מהשבת העמוסה.
בעיתונים הראיון שלי עם יופ"י על נאום דאלס - ב"דבר" "הארץ" ו"ג'רוסלם פוסט" במלואו, ביתר העיתונים תמציות.
לפני ישיבת הממשלה נכנס לחדרי ב"ג וסיפר כהוגה נכאים מלבטיו בהקמת הקואליציה. הסתבר כי עם כל הסבך בינו לבין ה"פרוגרסיבים" מזה והדתיים מזה עוד לא אבדה תקווה. מִשֶכּילה דבריו אמרתי: "האומנם אתה משלים עם אי-כניסת זיאמה לממשלה?" היה זה נוסח דיפלומטי לשאלה האמיתית שהייתה בדעתי: האומנם מנוי וגמור עמך לא להכניס את זיאמה לממשלה? ב"ג העמיד פנים תמהות וטען כי זו לו הפעם הראשונה שהוא שומע על אי-רצונו של זיאמה להיכנס לממשלה החדשה. אמרתי: "ודאי אין מגע בינך לבינו, שכן זיאמה חוזר ומשנן את הדבר באוזני חברים השכם והערב."
תקוע בא להדריכני למסירת דוח בממשלה על תוצאות מועב"ט. זו הפעם הראשונה לא גונינו על מעשה תגמול. המועצה סמכה אומנם ידיה על דוח ברנס אבל לא באה לכפות את הצעותיו אלא אישרה את עקרון ההפרדה בין כוחות שני הצדדים לפי הצעות "כגון אלו" של ברנס. לפי ידיעות כמוסות שהגיעונו אין בדעתו עכשיו לטרוח על הפגשת הצדדים אלא לשאת ולתת עם כל אחד לחוד עד שיתברר אם יש מכנה משותף. נוהל זה יותר נוח לנו, כי בפגישה משולשת תקבל מצרים הצעת ברנס על הרחקת המוצבים והסיורים מהקו ואילו אנו נתנגד ואז תהיה ידנו על התחתונה. לעומת זה, בשיחה בינינו לבין ברנס יש סיכוי-מה כי נשכנעו לא לעמוד על הצעה זו אלא להתרכז לפי שעה בביצוע תוכנית הגדר.
דיווחתי על כל אלה ועוד כהנה בממשלה. רוזן ושפירא חרדו לסכנת התנגשות חזיתית עם או"ם. לעומת זה ב"ג התריס: "מה זה עיסקו להתערב בעניינים פנימיים שלנו?" כאילו אין לראש מטה או"ם כל מעמד בענייני ש"ן וכאילו אין למועב"ט שום סמכות בענייני ביטחון בינלאומי, אלא כל הצעותיו של ברנס הן פרי יצר לבו הרע להתערב בעניינים לא לו ולהשתלט על ישראל.
מרבית זמן הישיבה הוקדש לדיון בענייני שכר. ההחלטות נתקבלו בדיוק לפי הקו שהותווה אתמול בהתייעצות המפלגתית. עתה יש לראות:
א) אם יסתפקו הרופאים בעדיפות שניתנה להם על ידי נכונות הממשלה לזכותם בהוספות לפי המלצות ועדת גורי במלואן;
ב) אם יקבלו אנשי הפקידות המינהלית והמקצועית את הדין של הקטנת ההוספות של גורי לדידם;
ג) אם יתפשרו הדרגות הנמוכות עם ההוספות המועטות שהחלטנו להעניק להם אף על פי שברור כי אין מגיעה להם בכלל כל תוספת שהיא.
קשה להעלות על הדעת כי תתחסלנה בבת אחת כל שלוש החזיתות - לפחות באחת אם לא בשתיים מהן מובטח לנו עכשיו סכסוך חמור מלווה בשביתה.
בשעת הישיבה ראיתי את ב"ג קורא את זיאמה לצאת עמו לחדר סמוך. כתום הישיבה סיפר זיאמה על שיחתם. - "האומנם נכון כי אין בדעתך להיכנס לממשלה החדשה?" - "נכון". "מדוע?" - "אינך רוצה בי!" - "מניין לך?" - "מן ה-lobby [מסדרון, במשמע החוג] שלך." - "לי יש lobby?" - "ודאי. אינך רוצה בי ואיני רוצה להיכנע לך בממשלה וגם לא להצביע נגדך, ומלבד זה אני עסוק בהסברה רק שלוש שעות ביום בעוד שאני יכול לעבוד עוד תשע." ב"ג טען כי שני הנימוקים הראשונים בטלים ואשר לשלישי - יש לברר. הרגשתי כי אצל זיאמה התפקעה השלפוחית של הקובלנה על ב"ג ושמחתי כי סייעתי לכך.
לארוחת הצהריים חבורה חמה - פבריגאט חסיד אומות העולם, מאיר וייסגל הסוער וגועש, משה ורחל טוב, גדעון ונורית רפאל, אמיל ואביבה נג'ר - שלושת הגברים כולם יוצאים לעצרת - ועוד טיפוסים אחדים עשויים קש, בהיעדר פלג-גופם בחו"ל: ורה צור, עליזה ש"ק ואייב הרמן.
אחה"צ קיבלתי לשיחה שלא לפרסום את העיתונאי הבריטי ביוואן, נציג "מנצ'סטר גרדיין", סוציאליסט וידיד ישראל. שאל נכוחה ועניתי כהלכה. בזמן האחרון צולחת עלי הרוח במיבצעי הסברה ואני מפשט ומלבן סוגיות סבוכות ללא מאמץ מיוחד ולסיפוקו הברור של השומע. הנושאים היו הודעת דאלס ותוכנית ג'ונסטון וסיכויי התקדמות לקראת הסדר כלשהו עם מצרים ועם ירדן ועניין חוזה הביטחון עם ארה"ב ופרצופה המדיני של הממשלה העתידה לקום וכו'. השאלה האחרונה הייתה: "מה עתידו של הסוציאליזם בישראל?" היא הוצגה ברצינות כזו שלא עמד בי ליבי להשיב פני השואל ולכן הזמנתיו לפגישה שנייה אשר תוקדש לבירור הנושא הזה בלבד.
הופיע מיודענו ומיטיבנו יחיאל נהרי השוכן עכשיו כבוד עם אשתו הצעירה ובתו התינוקת, עצמאות שמה, במונטריאול המעטירה ופיו מלא תלונה על קיללת החולין הרובצת על אותה קרייה והוא כולו כיסופים וגעגועים לארץ, אלא דאגת הפרנסה, רחמנא ליצלן, מרתיעתהו מלחזור, יען שם הוא עושה כסף רב ואילו פה במה ישלח ידו ולא יפסיד ממונו הרב?
המוּעדה האחרונה - עם אמיל, אשר סוף סוף נפניתי לשמוע מפיו דוח על מסעו במערב אירופהף איטליה, צרפת, בלגיה, שוודיה. קלט הרבה וסיפר בהתלהבות על תעלומות המדיניות האירופית שניגלו ונתפענחו לפניו. הוא מקבל הפעם את הדין ומוכן לצאת לעצרת כמישנה.
קיוויתי לשבת כל הערב בבית ולעשות עבודה רבה ושקטה אך לפתע נקראתי לישיבת ועדת הקואליציה של המפלגה.
בבואי למשרד רה"מ הודיעני נחמיה כי זה עתה הופיעו הרמטכ"ל וסגנו וראש אמ"ן ומסרו ל"זקן" חדשה מרעישה: הכנופיה שהשתוללה במעשי חבלה מסביב לטירת צבי ושדה אליהו אינה ירדנית אלא היא מצרית! ידיעות שקלטנו מעידות על כך עדות ניצחת ומתברר מהן כי קו חדש נקטה נגדנו מצרים - לשלח בנו כנופיות תוך הסתייעות בבסיסי פעולה בשטחי המדינות השכנות האחרות על מנת למחוץ בנו בעומק שטחנו, בכלל זה חבלות ברכבת ואפילו באוניות. מחר בבוקר תתקיים בעניין זה התייעצות בהשתתפותי. המחשבות שעלו בדעתי היו - לתת פרסום מפוצץ בעולם לשיטה החדשה לשם הרתעת בעליה, או להזהיר עליה את המעצמות למען ירדו לחיי נאצר, או להתרות בנאצר עצמו באמצעות ג'קסון. השאלה היא אם אין אנו מגלים על ידי כך את
עובדת קליטתנו את הידיעות הסודיות.
ישיבת הוועדה הייתה מקוצצת. גולדה נעדרה. אשכול בארה"ב. ב"ג הודיע בתרועה חרישית כי יש סיכוי לממשלת חמש מפלגות. ה"פרוגרסיביים" התפייסו. הבעיות הן – תיקים, והסבך קיים לגבי סיעה ב' והפוהמ"ז. יגאל אלון הודיע כי מסירת תיק החקלאות לידיהם הוא תנאי בל יעבור. חלקי היה מלכתחילה עם אלה שגרסו כי זוהי תביעה מוצדקת - בניגוד לדעת חברינו החקלאים, הן מתנועת המושבים והן מה"איחוד", שדרשו לשמור על תיק החקלאות למפלגה ויהי מה. אשר לפוהמ"ז הבעיה היא אם לתת להם את תיק הפנים גם לאחר שעוללו לנו מה שעוללו בעיריית ת"א או להודיעם נחרצות כי תיק זה לא יהיה נחלתם. הפכנו והפכנו באפשרויות שונות של חלוקת התיקים והסתמנה תוכנית כזו: ל"פרוגרסיבים" - משפטים; למפ"ם - תחבורה ופיתוח (הם דורשים עבודה אך הוחלט לא לוותר בעניין זה); לאחה"ע - חקלאות ו...סעד!; לפוהמ"ז - בריאות ודתות ודואר (שלושה תיקים לשני שרים, יען תיק הדתות במה נחשב?); למפלגה - רה"מ, ביטחון, חוץ, אוצר, עבודה, חינוך, פנים, משטרה.
