יום ד', 24/8/1955
בבוקר במשה"ח לפתע פתאום הרצאה בכינוס נציגי המשרדים המופיעים בוועידות בינלאומיות על בעיות הופעתה הבינלאומית של ישראל.
במשרד רה"מ קיבלתי משלחת של .a.f.l מארה"ב, גויים ויהודים.
ערכתי מחדש וסופית את מכתבי לארבעה.
[להלן מכתב מ"ש לוועדת הארבעה, שנמצא בתיק צמוד ליומן:]
אישי וכמוס בהחלט 24.8.55
לח"ח לוי אשכול, בבה אידלסון, יונה כסה ומרדכי נמיר.
הנני להודיעכם כי החלטתי להמשיך בתפקיד שה"ח בממשלה שיעמוד בראשה חברנו דב"ג.
לאחר ששמעתם את דברי בפגישתנו ביום ו' שעבר תבינו, כי החלטה זו עלתה לי בלבטים קשים ביותר, שמקורם,
ראשית, בניגודים העמוקים שנתגלעו ביני לבין ב"ג בתפיסת כמה מענייני יסוד במדיניות חוץ וביטחון של המדינה,
ושנית, בהגדרה שנתן ב"ג עצמו בישיבת המרכז מיום 8 בח"ז לתפקידו ולסמכויותיו של שר חוץ בישראל.
קיבלתי את ההחלטה להיכנס לממשלה החדשה ולהמשיך בתפקידי כדי -
א) לא להפסיק את שותפות הפעולה ביני לבין ב"ג הנמשכת זה כ"ב שנים;
ב) לא לגרום זעזוע נוסף ואנוש למפלגה לאחר פורענות הבחירות האחרונות;
ג) לא להפגין קרע בצמרת המפלגה ובהנהגת המדינה כלפי הציבור הישראלי כולו והעם היהודי בגולה;
ד) לא לערער, ולו גם במידת-מה, את מעמד המדינה בחזיתות חוץ.
עם זה עלי להודיע כי בישיבה מתאימה של המרכז אמסור הצהרה אשר תכלול:
1) תביעת בירור עקרונות מדיניות חוץ וביטחון בישיבה מיוחדת של הוועדה המדינית;
2) שלילה גמורה ומנומקת של גירסת ב"ג לגבי סמכות שר החוץ בענייני מדיניות הביטחון;
3) שמירת זכותי לערער לפני הממשלה על הכרעות ראש הממשלה.
זוהי הצעתי להתרת התסבוכת שנוצרה בשאלת השתתפותי בממשלה העתידה לקום. בעקבות התסבוכת הזאת הנני לקבוע כי עם כל רצוני העז למנוע משברים במדינה ובתנועתנו ולסייע במידת יכולתי לליכודה וליציבותה של הממשלה, ייתכנו מצבים שיימנעו ממני את היכולת להמשיך בתפקידי כשר החוץ וכחבר הממשלה. מצבים כאלה עלולים להיווצר בכל פעם שאהיה נתבע לבצע או להצדיק מדיניות תוך אונס מצפוני ועשיית שקר בנפשי לגבי עניינים העומדים לדידי ברום עולמנו המדיני.
העתק לח' ד. בן-גוריון
בברכה,
משה שרת
שוחחתי עם מאיר שרמן, נציגנו הכלכלי בניו-יורק, והזמנתיו להשתתף במשלחת לעצרת או"ם.
אחה"צ ישיבה עם אשכול, וייץ, רפאל ופלמון על תוכנית ניסיון לבירור אפשרויות התיישבות בשביל פליטים ערבים. ההצעה היא כי פלמון ויואב צוקרמן יתיישבו למספר חודשים בז'נווה, יבואו בדברים עם אישים בקרב הפליטים, מבין בעלי האחוזות לשעבר ויתהו על קנקנם.
אחרי הישיבה הודעתי לאשכול את החלטתי ומסרתי בידו טופס של מכתבי. שלחתי העתק לב"ג למען ידע - כל הימים האלה מגיעים אלי הדים ממנו כי הוא רואה עצמו רק כממלא רצון הנשיא ומנסה להרכיב ממשלה, לאו דווקא על מנת שהוא עצמו יעמוד בראשה.
אחר הצהריים במשרד רה"מ השגריר לאוסון. כשביקש את הראיון לא היה לי מושג על מה רצונו לדבר והנה פצצה מרעישה ועזת מחץ: בעוד יומיים, ביום ו' זה, ימסור מזכיר המדינה דאלס הצהרה פומבית על מדיניות ארה"ב במזרח התיכון. על ישראל בה ידובר ועל מדינות ערב ועל התנאים המוקדמים להסדר ביניהם. ציפיית ארה"ב היא כי תגובת ישראל תהא שקולה ומתונה.
היה ברור לי כי נָכונה לנו פורענות רצינית. אם ארה"ב תציין תנאים לשלום, חזקה כי יהיו מכוונים לסיפוקם של הערבים. עצם הגדרתם של תנאים אלה ברבים תחסום את הדרך לנסיגה מהם. נשקף ממהלך זה עידוד מרחיק לנוקשות הערבים והרחקה נוספת של סיכויי השלום. חיתיתי גחלים על ראשו של לאוסון המיסכן והזהרתי את ממשלתו מפני צעד נמהר העלול לגרום נזק ללא תקנה.
לאוסון נפטר לדרכו חזרה לרמת-גן והניחני נרעש ונפחד. הייתה לי הרגשה כמעין זו של ערב "הספר הלבן" ב-1939. ודאי, כל ההבדל שבעולם בין מעמדנו אז ועתה. אף על פי כן, במידה שאנו ניפעלים גם היום מעמדתן של מעצמות, בייחוד של ארה"ב, הרי עלול צעד שלילי בעל טווח כה רב להיות ממאיר ביותר. מהלומה כבדה תונחת על ראש ציבורנו בארץ ובעולם. וקודם כל תשמש ממשלת ישראל מטרה לחיצים. ובתוכה יהיה הקולר תלוי בעיקר במשרד החוץ. וראשית הקטרוג תהיה כי שוב הופתענו, לא חזינו מראש את המתרקם מאחורי הפרגוד, לא הזהרנו את הציבור ולא הקדמנו רפואה למכה. ובאמת, הן שמענו רמזים ברורים זה חודשים על חודשים כי במיטבחה של מח' המדינה מתבשל נזיד, ואף טבח מומחה מינו על כך, הלא הוא פרנסיס ראסל, יועץ שג' ארה"ב בת"א לשעבר, ובשיחתו האחרונה עם אבן אמר דאלס עצמו דברים מפורשים על איזו תוכנית שהוא הוגה בה - הרי שלמעשה הוזהרנו ומדוע לא הזהרנו?
הופיע ניקולס, אף הוא על פי מועדה מראש, ולא בא אלא להודיע כי ממשלת ארה"ב נמלכה בדעת מה"מ על נאומו של מזכיר המדינה וממשלת מה"מ סמכה ידיה על הגדרת מדיניות זו. אף הוא שקל מנה כעמיתו האמריקני.
נזכרתי כי גדעון רפאל סיפר לי על איזו ידיעה שנתקבלה ממקור כמוס של חקר בדבר פניית הרוסים לנאצר וניסיון מצידם לרכוש לבו על ידי הצעת נשק ועזרה כלכלית. אמרתי לעצמי: שמא מכוונת הצהרת דאלס להסב לב מצרים מעל עגבי מוסקבה? אם כן, הרי אין בידם לפייס את קהיר אלא על חשבוננו.
בינתיים נתקבלה ידיעה כי נאצר הכריז על הפסקת שיחות עזה עקב מעשה מפלסים. טוב איפוא, כי הקדמנו רפואה למכה והכרזנו על אותה תקרית כהתגרות מכוונת מצד מצרים המיועדת לחבל בשיחות.
נכנסתי לחדרו של ב"ג לספר לו על הצרה הממשמשת ובאה - מה מסר לי לאוסון וכיצד הגבתי.
בדרך הביתה הירהרתי: לאחר האסון שקרה לנו במוסקבה הנה לפנינו התנגשות חזיתית עם וושינגטון. כיצד יכולתי לנטוש את החזית ולערוק מפני שתי מפלות כאלו!
בבית נועדתי לשיחה עם קנט לאוו, כתב "ניו-יורק טיימס" שכיהן בקהיר ועתה הועבר לתקופת-מה אלינו, תוך חילופים עם גילרוי. בחור לא ידידותי כלל, אך ער ויעיל, הרבה יותר מוכשר כעיתונאי מגילרוי, הן בחשיפת החדשות והן בניסוחן. כיוונתי את השיחה, שנועדה כולה לפרסום, להרשעת נאצר על כל קו התנהגות מצרים בשיחות שנסתיים בניתוקן ועל התפקיד שיעדה מצרים ביודעים לתקרית מפלסים כפתחון-פה לניתוק זה.
משהלך הזמנתי לטלפון את ראובן שילוח בוושינגטון. אבא אבן בחופשה וראובן מכהן ימים אלה במקומו. קיבלתיו מייד והשמיעות הייתה כשורה. הוא לא ידע על ההצהרה העומדת להתפרסם ביום ו'. מסרתי לו השערתי בדבר פיוס בריה"מ והמרצתיו לפעולה - יעשה מה שניתן להיעשות כדי לדחות ולהמתיק.
בעקבות השיחה ניסחתי מברק מפורט לוושינגטון.
גדעון רפאל בא להביע השערה, כי הצהרת דאלס מכוונת לשמש הכנה להעלאת בעייתנו באותו כיוון על ידי ארה"ב בעצרת או"ם, לשם גיוס חזית לתמיכה במדיניות הזאת.
חנה זמר נכנסה לספר חדשות ובפעם הראשונה שמעתי מפיה את ההצעה בדבר מסירת תיק מסו"ת לפנחס ספיר. ודאי שמעה זאת מאשכול.
מאוחר בערב ערכתי את טיוטת מזא"ר לאיגרת מחאה לבריה"מ על גירוש שלושת חברי סגל שגרירותנו.
