יום א',  21/8/1955

(נרשם ב-8.10 כנזכר ביומן מ-13.8)

בישיבת הממשלה הוחלט לפי הצעתי על הקמת חברת תיירות ליד משרד רה"מ והעברת מרכז התיירות לרשותה. בזה נתמלאה משאלת לבו של טדי ונפתח פתח לחילוץ עניין התיירות במדינה מן המצר שלתוכו נדחק עם הסגרתו בידי משרד מסו"ת ולהוצאתו למרחב.

מרבית זמן הישיבה הוקדש לדיון ולקבלת החלטות על דוח ועדת גורי.

הראיתי לב"ג את הדף מאותו עיתון אמריקני ובו "הראיון" עם קובי. תגובתו העידה על אופיו ובעיקר על טיב היסוד האנושי שבו. כמו שנאמר באותה מעשייה על שפינוזה: "הידעתם מה ענה שפינוזה לפלוני ששאלו כך וכך? שפינוזה לא ענה לו ולא כלום!" ובכן התגובה הייתה לא כלום: לא מילה חמה ולא מילה כלשהי ולא ארשת פנים, לא חיוך ולא הבעה כלשהי - ממש לא כלום, כאילו הישאלתי לו עיפרון והחזירו לי, כך קרא את הנייר שנתתי לו, הניחו הצדה וכשניגשתי לבקשו נטלו והושיטו לי ותו לא.

אחה"צ בבית - נחום גולדמן. סיפר לי על פגישתו האחרונה עם אדנאור אשר כוחו במותניו וכנראה הוא משתמש באיזו רפואה מיוחדת. לדעת נחום - תוך שנתיים שלוש עלינו להגיע לקשרים דיפלומטיים עם גרמניה. כל מאמציו מכוונים לקיצור תקופת השילומים, כדי להגיע לסיום עוד בתקופת אדנאור או זמן לא רב אחרי פרישתו הצפויה. שוחחנו גם על ענייני פנים. נחום בטוח כי "הכלליים" לא ילכו הפעם לקואליציה.

ביקרתי את הנשיא ודיווחתי על דא ועל הא.

שוב עם שאול והחבריא על בעיית התגובה להתעללות הרוסית.

שלחתי שדר למוסקבה לעודד את השגריר ושארית הפליטה עם עקירת שלושה עמודים כה איתנים מבניין השגרירות.

אמרתי לשאול לקראת מה אני הולך: לא אשאר בממשלה על מנת להיות שר חינוך או שר חקלאות או שר סעד; או אהיה שר חוץ, או לא אהיה שר כלל; לא אשב בממשלה רק להכביד על איזה שר חוץ טירון ולעשות חייו למכשלה על ידי עצם נוכחותי; גם לא אפקיר משרד החוץ להתפוררות בהיותי אני בממשלה. ומכיוון שאיני יכול להפקיר משרד-טיפוחי ומכיוון שאם אסתלק - יסתלק ב"ג ואז חוזר הכל לתוהו ובוהו, ומכיוון שאם אקבל עלי אז את המשימה להקים ממשלה יהפוך ב"ג את חיי הממשלה וחיי אני לגיהינום, ומכיוון שאין בכוחי להנחית למפלגה ולמדינה מהלומות כאלו - אין לי ברירה אלא להיכנע.

בינתיים נוכחתי לדעת כי הֵדו של מאמר קרליבך מנסר בארץ כולה מן הקצה אל הקצה. הרושם הוא כי אין אדם ביישוב שלא קראו ואין אדם שקראו ולא הסכים עם תוכנו בלב ונפש.

בערב הייתה אצלי יעל ורד וסיפרה כי ב"ג מדוכא מאוד מהמאמר.

אותו ערב אירעה לי תקלה. אידרת דג דקה מן הדקה נתקעה בגרוני ודקירותיה החלו משגעות. הבהלנו רופא גרון של "הדסה" ונסענו איתו לבית החולים ולאחר מאמצים של בילוש גילה את האידרה ולבסוף הצליח גם להוציאה. היא נתקעה עמוק ולא ניתנה לבליעה באמצעים רגילים.