12-23/7/1955

יום ג',  12.7.1955

הלילה ראיתי בחלום את דב [הוז]. בחלומי והנה מתנהלת שיחה שמשתתפיה נמחו מזיכרוני. מדובר על דב כאיש חי, אך חולה אנוש שימיו ספורים. מסופר כי רבקה יודעת חומר מצבו ואף על פי כן עושה במסירות נפש לשמור עליו ולדחות קצו. זהו קטע אחד מהחלום. קטעו השני היה ראותי את דב עצמו, במלוא פניו, עובר על פני באפלולית. קלסתרו לא כשהיה במותו אלא כאשר היה מגיע להיות אילו נותר בחיים והזדקן במרוצת השנים.

 

[במקום זה חלה הפסקה בכתיבה עד 23.7; להלן ראשי הפרקים שהכין מ"ש ולא עיבד:]

 

יום ג',  12.7.1955 - המשך

למשה"ח, המפלה במוסקבה [מעצר יהודים שעמדו בקשר עם שגרירות ישראל], ההתקפה ב"הבוקר" [בעיתון זה, היום, במאמר מאשים על טבח יהודי הונגריה ומדיניות הנהגת היישוב בא"י, נאמר: "למה השתיק מ"ש שבועות רבים את הידיעות על שואת יהודי הונגריה?"], התגלית של הוועד הלאומי, בקשת ברני, ההתגרות ב"הבוקר", המאמר ב"הארץ", שאלות ב"למרחב", התייצבות [הציר] האוסטרלי.

אחה"צ חיבור התשובה ל"הבוקר" - איך [במשמע "מה פירוש"] לא ידענו?! [מה מתרחש בהונגריה בימי הכיבוש הגרמני].

מנכ"ל על ברנס, אהוד - [על פרשת ב"ג - מפרץ] אילת.

איסר - נגד פרסום, העיתונאים נקבצו ובאו, מצע ב"ג - ערכתי, מכתבי לנש"ם.

 

יום ד',  13.7.1955

פרסום מכתבי למערכות [העיתונים], "הבוקר" מתפתל [ראה נוסח המכתב המלא ב"דבר" מהיום, עמ' א'], חנוכת הכביש [עין-כרם - בר-גיורא] - חזרנו אחרי אחת, עם תימני ראש העין, מכתב לנש"ם, ברני על הרופאים, נשי "הדסה", הכנת נאום, "אוריון".

כסה בבית: מלא הערצה, "איך עמדת", מצבים נוראים, צל שדה-בוקר וכו', [סיפר כי] נתן א'[לתרמן] [אמר?] "איך זה? משה איש גדול, אומרים 'לא תקיף' - [קנה] אגמון - אבל לא נשבר'", הצעת כסה, באמצע [באו] זאב וטדי, דחיתי ונימקתי.

שכבתי בשתיים.

 

יום ה',  14.7.1955

באחד הערבים הקודמים – שיחה טלפונית עם יהודה – מורתח; אמש כסה, דוח תקוע.

עד 4 לא ישנתי, איחרתי לישיבה [של מטה הבחירות], בבואי - [עסקו ב]מה בכך, עסקתי בנאום הערבי [לאסיפות בחירות בנצרת ובשפרעם] - עם [אליהו] אגסי ערכתיו, שאלת התוכנית למחר.

ארוחת צהריים עם [שגריר בריה"מ] אברמוב, שיחה חשובה - סין/גרמניה/סוריה/ברית הגנה/עלייה.

עם זיאמה הביתה.

בבית - הבעייתנות הערבית (הגליל), נחתי ללא נים, באתי לישיבת המרכז [של מפא"י], ב"ג כבר החל [לדבר, קיבל את] כל תיקוני [למצע המפלגה לבחירות, שניסח ב"ג], אח"כ שמעתי: [ב"ג הכין?] נאום ולא ישאנו (כסה כיחד?), [ב"ג סיפר כי] אתי"ן [מילות החיבור "את", שב"ג כפר בנחיצותן] "הכניס [למצע] משה", [וחברי המרכז] נשמו לרווחה [נוכח "שיתוף הפעולה" ב"ג-שרת בהכנת המצע], בין החברים רגישות שיאית ליחסינו, הצעתי ג' [סעיפי מצע] נוספים, ערכתי סטנוגרמה, נאום חשוב.

עם רוקח והפתח-תקוואים, הביתה, למדתי [בעיית] עמישב, לעמישב [לאסיפת בחירות]. לראש העין [כנ"ל], חזרה.

עם [שאול] בר חיים ושמאי, מברק משילוח / מגן בסתר.

ארוחת ערב של חיים, דוח תקוע, יעקב חולה.

איחרתי לישיבת מטה, שקעתי בהכנות בנצרת, בעיית התוכנית.

עם אגסי הביתה, אחר הצהרים לרמת אביב – אברמוב, הביתה עם זיאמה.

בעיות הגליל, ישיבת המרכז – ב"ג על אתי"ן, עמד לנאום (?) ערכתי סטנוגרמה.

לעמישב ולראש העין.

אמש כסה, שכבתי בשתיים.

 

יום ו',  15.7.1955

למדתי הנאום [בערבית], בבוקר לנצרת, אילתרתי נאום, טבעון, שפרינצק ומק"י, מסתננים, שפרעם, אע'תיאלאת [רציחות, בערבית], לבית דוד [הכהן בחיפה], הכינותי נאום, עצרת [באיצטדיון קריית-אליהו בחיפה], מסיבה.

 

שבת,  16.7.1955

בחיפה - התכוננתי לנאום עין חרוד, קצרנות אמש נכשלה, ויכוחים עם דוד, נסיעה לעין חרוד, קבלת הפנים, תל יוסף, האסיפה [ב"במה המשותפת" עין חרוד-תל יוסף], המסיבה, יצאנו ב-1.30, הגענו [לירושלים] ב-4, שכבנו ב-4.45.

 

יום א',  17.7.1955

הדוד בנדט [קטינסקי, בעלה של גוטה שרתוק, אחות יעקב] מת.

החליטו לשבות [העובדים האקדמאיים והמינהליים ליום אחד כאזהרה], עם ג'ו על התפתחות שיחות עזה, ישיבת הממשלה - הרצאתי על עזה, המתג [הצעת ישראל לקשר טלפוני ישיר, ישראלי-מצרי, אך באמצעות מרכזיית האו"ם] נתקבל כמובן מאליו, ב"ג שתק - אח"כ אמר שבח לג'ו, שפירא על בר-אילן.

ארוחת צהריים לגרנדוס, לת"א עם צפורה - [לבית מש' קטינסקי ב]רח' שיינקין - בית הקברות [הישן] – דיברתי.

לדירה: עריכת המצע [לבחירות, של מפא"י], נאום עין חרוד נשאר ללא עריכה, בחטיפה הכינותי נאום בת-ים, לבת-ים - [הנאום נמשך] שעה ו-4 דקות, מראה הקהל.

 

יום ב',  18.7.1955

בת"א, במרכז המפלגה - הוסיפו לי [נאומי בחירות ב]רמת גן ומעברת נהריה, חדרה נפלה.

אריה אופיר ונמיר על נאומי (נמיר על י-ם), ערכתי אחרונה את המצע.

מטה [הבחירות ה]ערבי - הלבקר את [חה"כ] ג'אבר [מועאדי] ו[מסעד] קסיס [חה"כ השלישית (שניהם נציגי הרשימה הדמ' לערביי ישראל]? היתקיים טקס מים בנצרת?

ארוחת צהרים ואחר כך לירושלים, אסתר הרליץ [קונסול בנציגות ישראל בניו-יורק] על בוסטון והדור הצעיר והסטודנטים, שיחה עם [מושל מדינת ניו-יורק, אוורל] הרימן – פליטים.

התרגזות על אי-פרסום מכתבי לנש"ם, ארוחת ערב עם הרימן וכו', מתנה; אח"כ עם [אהרון] נתן [בהכנת] נאום ערבי, תמצית אנגלית לרוחמה, בלי סוף עבודה על ניירות, כי מחר דחוס ביותר.

 

יום ג',  19.7.1955

[הציר] האיטלקי, נוסח אנגלי של נאום המים, בבת אחת לחשוב על 3 נאומים וכה שונים, פרסום מכתבי לנש"ם (התקר אמש), שינון נאום בקה [אל גרבייה], לחדרה, בקה אל-גרבייה - המשלחות והמעמד, מתי [במהלך הנאום] מחאו כף [הגיבו על הערבית שלי באומרם כי] אני "משורר".

ישר לראש העין - השערורייה, הכנתי נאום בחיפזון; תקר בחלוקת התרגום האנגלי, ב"ג על חופשתו ותגובתי, מהנאום ישר למעברה, צפורה נשארה לנסוע לכנרת.

הביתה - חביתה - הכנתי נאום, להרצליה, שני הגושים, ההתלהבות, נאום טוב - הַסְבָּרָתי - דעת אווה ק' [קירשנר].

ג'ו טילפן, הסתייגות ב"ג, טלפון - נוכחות או"ם, חתימה.

 

יום ד',  20.7.1955

צפורה באה הבוקר, נסענו לי-ם, קלקול, הכתבתי נאומי, מכתבים למערכות, קו"ח - רופא גרון (רוחמה).

ארוחת צהריים לקוּבִני ולקוֹלוֹמבי [נציגי ארצותיהם באו"ם].

 

[המכתב להלן נתפרסם ב"הארץ",  21.7:]

 

ברשימה שנתפרסמה ב"הארץ" ביום א' על ביקורו של ראש הממשלה בנצרת, אשר אין לו אלא להודות עליה, ראה הכותב לציין כי שפת נאומו של ראש הממשלה הייתה "ערבית מסולסלת". בתיאור החי של ביקור ראש הממשלה בבאקה אלגרביה, שנתפרסם היום ב"דבר", צויין כי הוא דיבר "ערבית נמלצת". יש לי יסוד להניח כי שני הכתבים הנכבדים אינם שומעים ערבית ואין ביכולתם להבחין בין סתם ערבית תרבותית לבין ערבית מסולסלת ונמלצת. כמי שמבין ערבית הנני להעיר כי שפת שני הנאומים הייתה אומנם נכונה, אבל פשוטה בתכלית ומובנת היטב לקהל אנשי הכפרים שהאזינו להם.

 

                        משה שרת

 

הרעיון על נציג אזרחי לאו"ם בדרג גבוה, חיברתי לשידור.

לת"א, סרלין, ג'ו תקוע: הוסכם על טלפון בתנאי של מתג, בת גלים - למסאווה, אדרבה! הודעה משותפת, הכנתי נאום, חולון - [יצא נאום] הַצְהָרָתי - עייפה מחשבתי.

שיחה עם זאב: רשמית שבועיים יחלפו ללא כלום, אפשרית הכנה, תוכנית ב"ג - אשאר חודשיים [בממשלה החדשה שלאחר הבחירות], נקודת [ה]מוצא [של ב"ג]: "שיגיון שלי, הכל חייבים להסתגל".

 

[להלן רשם מ"ש את תוכנית 34 הופעותיו ב-25 ימים במסע הבחירות לכנסת השלישית:]

 

יום ו' [1.7] - ר"ג; שבת - ת"א; ב' - נצרת; ג' - י-ם; ד' - נתניה; ה' - מושבים; ו' - רחובות; ד' [13.7] - י-ם; ה' - עמישב; ראש העין; ו' - נצרת, שפרעם, חיפה; שבת - עין חרוד; א' - בת ים; ג' - בקה, ראש העין, מעברה, הרצליה; ד' - חולון; ה' - עקיר, גדרה, מעברה, מגדל [אשקלון]; ו' - כפר, כפר, מעברה, עכו; שבת - רמת-גן, נווה ים, פתח תקווה; א' - נצרת, ת"א; ב' – רמלה.

 

יום ה',  21.7.1955

לב"ג - יָשֵן, למפלגה - על שיחת סרלין, הסתייגויות איסר, הקלטה ב"גבע-כרמל", חזרה למפלגה - מכתב ירמה יפה - שלב שני בהכרעה על ב"ג.

ללשכה - בעיית נסיעתו [של ב"ג לחו"ל], אבנר ושות'.

ארוחת צהריים עם חיים, טלפון לז"ש, לי-ם, אח"כ דיווח: מבוטל.

אחה"צ עם אהרון נתן [להכנת נאום בחירות בנצרת, בערבית], לא גמרנו וקבענו מחר ב-7.20.

לעקיר - לגדרה - לקריית מלאכי - למגדל-אשקלון 27 דקות, חזרה לחצות עם רות גרובר.

צפורה 1.30.

 

יום ו',  22.7.1955

דיווח חיוור ב"דבר" [על נאומי הבחירות של מ"ש ביום הקודם], 7.30 א' נתן, 8.30 יצאנו, קריית ביאליק, גשר נעמן, ירכה, דרוזים, הבנות והמורה, לשבי ציון, ישבתי על הנאום, 1/4 שעה למעיליא, הנוף השגיא, נשים, הנאומים, עייפותי, המשלחות - טענות נוקבות, קשיחותנו, לפנסיון כהן בנהריה, האסיפה, היופי [נאום] שלושת רבעי שעה, חזרה לפנסיון, ארוחת ערב, לעכו, [נאום] שעה, יצאנו 10.25, הגענו בחצות, שכבנו באחת.

 

שבת,  23.7.1955

יום דחוס ומתוח, התכוננתי כהוגן ל[נאום באסיפת בחירות] רמת-גן, האסיפה בר"ג.

ארוחת צהריים עם צפורה, 3.35 אחר הצהרים לנווה ים, ל-5 הגענו, נוף עצים ואנשים, טיפת מים, [דיברתי] חצי שעה, מקהלה, שיחה על הדשא [עם בני המשפחה], נבות הסתבך [ביחסיו עם מפקד גדודו, סא"ל אריאל שרון, בגלל קירבתו המשפחתית אל מ"ש והחשד שהוא מספר לו דברים].

התכוננתי ל[אסיפת] פתח תקווה, אסיפת ענק, בית העירייה, 1.35 - [דיברתי] שעה.

ל"דבר" [הודעת גינוי] על פצצת רוקח [פצצה הונחה והתפוצצה בליל השבת במבוא ביתו של י' רוקח בת"א, יצאנו לירושלים 12.45, צפורה איננה, אחרי הקונצרט, אהרון נתן - הנאום, שכבתי 2.30.