מתוך יומן העבודה - לונדון, 12.11.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 12.11.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                            לונדון, 12.11.1939

 

לפי חשבוננו צריך היה בן-גוריון להגיע היום ללונדון, אך לא בא.

אתמול הופיעה על ה"סרט" של מברקי רויטר ידיעה זו מבגדאד:

"נורי סעיד הצהיר בישיבת בית-הנבחרים העיראקי לאמור: תוצאות מאמצינו להשגת פיתרון צודק של בעיית פלשתינה אינן בלתי-מניחות את הדעת. אין אנו חוששים עוד פן תיהפך פלשתינה לציונית. אין לנו ספק שהרוב הערבי יישאר שליט על ארצו. מייד לאחר שבריטניה תפתור את שאלת העלייה היהודית באופן שיתקבל על דעת הערבים, לא תיתקל בשום קושי לשכנעם בכנות כוונותיה להקים את מדינת פלשתינה העצמאית. בית-הנבחרים אישר הקצבת 6000 לי"ש לעזרת ערביי ארץ-ישראל".

מעניין שידיעה זו לא פורסמה בשום עיתון לונדוני, לא אתמול ולא היום. מבין עיתוני ערי-השדה מצאנוה רק ב"יורקשיר פוסט".

מברק מברלס: שנים-עשר פליטים שנמלטו מוורשה הגיעו לגבול הפולני. בתוכם ד"ר גוטליב. בידי כולם ויזות-תיירים לארץ-ישראל (?) אנו מתבקשים להשיג כאן הוראה לקונסול בטרייסט לתת להם ויזות חדשות על חשבון המיכסה לפליטי פולין (כלום היא קיימת?). אם לא - סכנה שישולחו חזרה וייכלאו במחנות. ברלס פנה גם לירושלים, אך הוא חושש שבלי משרד-המושבות לא יזוז העניין.

אין כל שחר לפנייה בעניין כזה למשרד-המושבות. מנין לו רישיונות-עלייה? הברקתי לירושלים שאני מניח כי הם מטפלים בעניין. במקרה שיועבר על-ידי ממשלת ארץ-ישראל ללונדון - יודיעוני כדי שנטפל בו כאן. הברקתי זאת גם לברלס.

[---]

ישיבה עם שליחי ההסתדרות להחלוץ האנגלי והגרמני - בשאלה הצבאית. מראשית פרוץ המלחמה עומדת על הפרק שאלת החתמת החלוצים הגרמנים על גיליונות-ההתנדבות שלנו. מתנהל בעניין זה ויכוח רב בתוך מרכז החלוץ ובין חבריו לבין צבי ורדי. אנשי "השומר הצעיר" מתנגדים לכל צורת התנדבות המחייבת שירות מחוץ לארץ-ישראל וגם לא כל חברי הקיבוץ המאוחד ליבם שלם עם הרחבת המסגרת. אילו הייתה נוסחת ההתנדבות קשורה לפחות בארץ-ישראל, כפי שרצה ברל כצנלסון כשניהל כאן את הוויכוחים עם ניימיר, היה יותר קל להתגבר על ההתנגדות, אך הנוסחה נקבעה בלשון סתמית וכוללת, ועכשיו קשה לשנותה, כי מאות אנשים כבר חתמו עליה. בעצם אין הנוסחה מכרעת, כי ההתחייבות היא כלפי הסוכנות ולא כלפי הצבא הבריטי וחזקה על הסוכנות שתשתמש בהתחייבויות רק כאשר הדבר יהיה כדאי מבחינה ציונית. חלוצים הנמצאים בהכשרה בבריטניה יכולים לסמוך בעניין זה על הנהלת ההסתדרות הציונית. אבל במחלוקת לשם שמים אין ויתורים ואין קבלת סמכות וגם מצווה היא להבליט שליטה של אידיאולוגיה מסוימת.

בתחילת הישיבה הצגתי שאלה: האם זה בירור חופשי בינינו, אשר אם ירצו יקבלו את עמדת ההנהלה ואם ימאנו הריהם רשאים לדחותה, או שהם מסכימים שלא ייתכן לתת למחנה חלוצים שנקלע לבריטניה, או לקבוצת מדריכיו, חופש של הגדרה עצמית בשאלה כזו, בלי קשר עם יתר חלקי התנועה; ואם הם מסכימים שצריך להיות בעניין זה פסק מוסמך של מוסד מרכזי - מהו המוסד המחייב אותם - ההנהלה הציונית או ההסתדרות או איזה מוסד אחר? בן-ישראל[1] מ"השומר הצעיר" ענה מייד כי ברור להם שאינם חופשים בעניין זה והם סבורים כי עליהם להיות סרים למשמעת ההסתדרות בעניין זה. הסכמתי שזוהי עמדה נכוחה. עמדתה הרשמית של ההסתדרות אינה ידועה לי - ידוע לי שנתקיים בירור בשאלה זו בוועד הפועל, אך לא ידוע לי אם נתקבלה החלטה מסוימת. בימים אלה יבוא בן-גוריון, הוא ודאי יודע. הצעתי שההרשמה לא תידחה עד לבירור עמדת ההסתדרות, אלא שהחלוצים יחתמו בתנאי שההסתדרות תאשר אחר-כך את חתימתם. הצעה זו נתקבלה.

אחד מחברי "השומר הצעיר", נורמן כהנא[2] מ"במפנה"[3], ביקש בכל-זאת להביע דעה לעצם העניין. השיג על דברי בהרצאה לפני שליחי ההסתדרות בשאלת הצורך באקטיביזם ציוני צבאי במלחמה זו. החלוציות היא אקטיביזם ציוני מתמיד. אקטיביזם זה כולל גם הגנה בארץ-ישראל והגנה על ארץ-ישראל. במצוות נוספות אין צורך. פריץ ליכטנשטיין קבע בתשובה את עמדתו האישית (נראה שהוא בודד בקרב חבריו): העיקר כיום הוא הקו הפוליטי העשוי להגביר את מעמדנו כתוצאה ממלחמה זו. אמרתי לכהנא ולחבריו כי עם כל חשיבותו המכרעת של האקטיביזם החלוצי בארץ, בעלייה ובהכשרה דווקא בשנות המלחמה והחורבן - בו בלבד לא נצא ידי חובה כלפי השעה ההיסטורית. גורלו של העם היהודי תלוי במלחמה הזאת ושום התעלמות מעובדה ניצחת זו לא תועיל לנו. עלינו לחתור להשתתפות ציונית במלחמה - במידה שנצליח בזה ניצור לנו עמדת-כוח חדשה לתקופה שלאחר המלחמה. ישנה גם שאלה של כבוד יהודי במלחמה נגד היטלר.

 

הערות:

[1]  ארתור בן-ישראל - יליד גרמניה (בשטח הכלול היום בפולין). עלה ארצה ב-1920. היה חבר תנועת-הנוער "בלאו-וייס" בגרמניה ועם עלייתו לארץ הצטרף ל"השומר הצעיר" ונמנה עם מייסדי קיבוץ בית-אלפא. היה בשליחות ההסתדרות ו"השומר הצעיר" ל"החלוץ" בגרמניה 1933-1928, ובמרכז "החלוץ" הגרמני בלונדון מ-1938 ובשנות המלחמה.

[2]  נורמן כהנא - יליד גרמניה (1914) ומפעילי "השומר הצעיר" שם. עלה לארץ ב-1935. ממייסדי קיבוץ דליה. בשנת 1939 היה שליח ההסתדרות ו"השומר הצעיר" ל"החלוץ" באנגליה. שירת בצבא הבריטי 1946-1941.

[3]  "במפנה" - שם הקיבוץ אשר לאחר-מכן התיישב בדליה.

 

העתקת קישור