מתוך יומן העבודה לונדון, 8.11.1939
נסיעה למחנה-הפליטים בריצ'בורו. ברודצקי ואני ביקשנו לראות את רדינג. התברר שהוא מבלה את כל ימות השבוע במחנה. הצעתי שניסע אליו ואגב כך נראה את המחנה. נסענו ארבעה: ברודצקי ואני, ארתור (הנהג) וצבי ורדי. הדרך כשלוש שעות במכונית. יצאנו בשמונה בבוקר וחזרנו ב-3 אחר-הצהרים.
מצאנו את רדינג עוטה מדים. תוארו – לט. קולונל. סגנו גוי - מייג'ור. אין הוא מפקד המחנה, אלא ממונה על הגיוס. המחנה הוא מפעלה של המועצה למען יהודי גרמניה. משקיבל רדינג מינוי צבאי התפטר מנשיאות המועצה. הסרים למשמעתו הם לא כל אנשי המחנה, אלא רק אלה שיתגייסו לפלוגות-העבודה. הגיוס טרם החל - הייתה רק הרשמה. בסך-הכול נמצאים במחנה למעלה מ-3000 איש, אך באים בחשבון לגיוס רק 2100, ומהם הודיעו על רצונם להתגייס כ-2000. [---]
לפי סיפורו של רדינג היוזמה לגיוס פלוגות-עבודה מבין הפליטים יצאה ממשרד-המלחמה. פנו אליו משם ושאלו אם יהא מוכן לקבל על עצמו את ארגון הגיוס ולהתחיל ממחנה ריצ'בורו, שבו מרוכזים אלפים. המחנה ישמש "מחסן" למגויסים. כאן תורכבנה הפלוגות למשלוח למקומות שונים ולאחר שייגמר הגיוס בריצ'בורו יתחילו לשלוח הנה מגויסים ממקומות אחרים, להרכבת פלוגות חדשות. פלוגות-עבודה אלו תהיינה מיוחדות לפליטים. אלו לא תהיינה יחידות יהודיות, כי ישנם באנגליה פליטים לא-יהודים, אשר גם מהם יגויסו לאותן פלוגות, אך הלא-יהודים יהיו מיעוט קטן. אין כוונה להשתמש בפלוגות הפליטים לחזית המערב. התוכנית היא להעסיק פלוגות אלו בעבודות הקשורות עם מצב המלחמה בבריטניה גופה, ואילו את פלוגות-העבודה הבריטיות לשלוח לצרפת. הגיוס עתיד להתנהל לאט ובכבדות ויעברו כמה חודשים עד שיגויסו כל האלפים הנמצאים במחנה. הסיבה היא שנוסף על הבדיקה שנעשתה לגבי כל הפליטים על ידי בתי-הדין המיוחדים, המטפלים בבירור עברם של הפליטים ופוסקים מי מהם נקי מכל חשד ומי טעון הסגר, תחול על המועמדים לגיוס בדיקה מיוחדת של האינטליג'נס הצבאי שהיא עניין ממושך מאוד.
[---]
הסברנו לרדינג שאילו הוקם צבא יהודי ובו גם פלוגות-עבודה היה זה כשורה, אך באין צבא ממש, הרי הגבלת גיוסם של יהודים לפלוגות-עבודה בלבד יוצרת מצב של נחיתות. רדינג הסכים שהיה רצוי להקים יחידות-צבא יהודיות, אך טען כי עמדת משרד-המלחמה היא שפליטים אינם באים בחשבון לתפקידי מלחמה ואילו יהודים אנגלים מתגייסים לצבא הבריטי לא כיהודים.
בשאלת הציונים שבמחנה (כחמש מאות) באנו לידי הסכם שתינתן להם האפשרות לחתום על גיליונות-התנדבות שלנו, כדי להוסיף משקל להצעת עזרתנו הצבאית, אך בתנאי שיהא ברור כי חתימה זו אינה פוטרת אותם מהחובה להתגייס לפלוגות-העבודה. אם יתקבל רעיון הגדודים העברים אפשר יהיה להוציא את אלה שחתמו מפלוגות-העבודה ולהעבירם ליחידות היהודיות, אך בינתיים יש לנהוג כאילו פלוגות-העבודה הן הצורה היחידה של שירות צבאי הפתוחה לפני הפליטים. יצאנו לסיור במחנה, בלוויית המנהל האנגלי, ממונה מטעם המועצה הבריטית למען יהודי גרמניה - בחור חביב ואיש-מעשה. המחנה הוא מורשה מימי קיצ'נר, המועצה קיבלה אותו מהשלטונות במצב עזוב ופרוץ והפליטים עצמם הקימו הריסותיו - תיקנו ושיפרו את הצריפים, סללו שבילים, ישרו וזרעו דשא בכיכרות. המנהל גאה בעבודה שנעשתה על-ידי אנשים שלא היו רגילים לשום מלאכת-כפים.אמרתי לו שבארץ אנו רואים כזאת על כל צעד ושעל. "אבל בארץ-ישראל פועל כוח מניע עצום" - ענה - "ופה אין שום כוח מניע". למרות הסידורים הטובים והדאגה הניכרת לסיפוק צורכי האנשים עשה ציבור זה של אלפי גברים במיטב שנותיהם, הכלואים במקום אחד, מנותקים ממשפחותיהם וכרותים מכל עבודה של ממש - רושם מדכא בתכלית.
נפגשנו עם אחדים מראשי הציונים. ביקשו מאוד שאבוא להרצות.
[---]
מברק מברלס: זעקת-שבר מהמשרדים הארץ-ישראליים בברלין, בווינה ובפראג על הסירוב להעלות את אלה שהובטחו להם רישיונות עוד לפני המלחמה - האנשים חיסלו את בתיהם ועתה הם תלויים באוויר.
עניתי שהצגנו את הדרישה וקיבלנו תשובה שלילית מוחלטת, אבל נראה שוב את מקדונלד ביום ה'.
ג'קסון בא מאסיפת הצירים והמועמדים של מפלגת הלייבור, שבה נשא אטלי את משאו על מטרות המלחמה. אמר פסוק אחד עלינו: השאלה היהודית טעונה פיתרון על-ידי שלטון בין-לאומי. את ארץ-ישראל לא הזכיר. אחרי הנאום נתקל ג'קסון במידלטון. הלה שאלו: מה תאמר לקו החדש שלנו? ג'קסון ענה בשאלה: האומנם יש קו חדש? מידלטון לא ענה על השאלה אך העיר: מה שנאמר הוא פרי מכתבו של לוקר, אלמלא המכתב לא היה נאמר כלום.
אם "קו חדש" פירושו הטלת יהבנו על איזה שלטון בין-לאומי שאינו כרגע אלא יציר הדמיון, הרי זו התפרקות מאחריות.
[---]
