דברים בישיבת הנהלת הסוכנות (אנגלית)                                          לונדון, 18.7.1939

המצב בארץ-ישראל

היישוב מצוי בעיצומו של משבר פסיכולוגי אשר היה קשה מאוד לטפל בו. הוא דרש להילחם בספר הלבן בצורה שתיראה לעין ורצה להרגיש שכל יהודי אכן משתתף במאבק זה. מפאת חוסר התנגדות מצד השלטונות נראו הפגנות המחאה לציבור בכללו כעדינות מדי (מלבד ההפגנה הראשונה המצערת, בירושלים אשר בה נשפך דם). היות שהממשלה קיבלה את העולים הבלתי-לגאליים במקום לשלחם חזרה, כפי שנהגה קודם-לכן, היות שלא נקטה בשום צעדים לעכב בעד הקמת התיישבויות שנבנו על קרקע יהודית בלי להתייעץ בשלטונות - אנשים רבים הרגישו שדבר ממשי לא נעשה כדי ללחום ב"ספר הלבן". הלך-רוח זה, שגילוייו היו באופן ברור רבים יותר בערים מאשר ביישובים [החקלאיים], טמן בחובו סכנה בעיקר משום שקבוצות יהודיות מסוימות ניצלו אותו באופן מכוון כדי לגרום צרות. הנהלת הסוכנות עשתה כמיטב יכולתה כדי להביא את הדברים נכוחה בפני הציבור ולהדריכו, אלא שמשימה זו הייתה קשה במיוחד משום שהמקורות לפעולה היו מוגבלים ביותר, עצבים שנרגעו ליום אחד במחיר של מאמץ רב הוסערו שנית למחרת בגלל התרחשות בלתי-צפויה כלשהי.

לדעת החברים בארץ ולדעתי אפשר להילחם בתגובות פסיכולוגיות ממוכנות אלו רק באמצעות עלייה והתיישבות בקנה-המידה הרחב ביותר האפשרי. ודבר זה כמובן מעלה את שאלת הכספים שעליה להיות הבעיה העיקרית שידון בה הקונגרס הקרוב.

יחסינו עם כוחות הצבא טובים מאלה השוררים בינינו ובין הממשלה. במקרה שתפרוץ מלחמה אין ספק ששלטונות הצבא יבקשו מהיהודים לספק יחידות-הגנה, אף כי הכנות לקראת אפשרות זו עדיין לא נעשו על-ידיהם. להתפרצויות של הטירוריסטים היהודים הייתה השפעה שלילית על יחסים אלה, משום שהצבא חש, כמדומה, שהיהודים פונים נגדו, ושאנשי-הצבא דרשו כי הטירוריסטים יוסגרו. דבר זה יצר בעיה סבוכה ועדינה.

כמעט שלא היה לי זמן לשוחח בארץ עם החברים על האיום להפסיק את העלייה. (חברי ההנהלה המצויים בירושלים היום הם בן-גוריון, קפלן וגרינבוים בלבד, האחרים מצויים בחוץ-לארץ). לדעתי, פוגעת הממשלה לא רק ביהודים אלא גם בעצמה, משום שבכך הראתה עד כמה ביצוע המדיניות החדשה הוא בלתי-אפשרי. בעמדה על הגשמת מדיניות זו תביא הממשלה את הדברים לידי משבר הרבה לפני תום חמש השנים. אם תטיל איסור על העלייה הבלתי-לגאלית, המיכסה של 75,000 [עולים לגאליים] תנוצל במהרה. ואז יתברר שהממשלה אינה מסוגלת לסגור את הארץ בפני יהודים נוספים שיגיעו.

הודעת הנציב העליון על ביטול השדיול הבא, אשר מקדונלד הסמיך אותו למוסרה, עדיין לא נתפרסמה. הסיבה עדיין אינה ברורה, אבל קיימת האפשרות שהודעת מיניסטר-המושבות בבית-הנבחרים[1] לא הייתה אלא איום בלבד. אני חוזה אפשרות קלושה שהפסקת העלייה, אם אכן תופעל, לא תיוחס למיכסת הפליטים. למעשה התכוונה הסוכנות היהודית לדרוש מספר גדול של סרטיפיקטים לפליטים מאלו שאושרו בשדיול הנוכחי, בנימוק שמצויים המקורות הדרושים לסיפוק כל צורכיהם. כאשר פורסם השדיול שאלתי באופן רשמי: האם הסוכנות היהודית תנהג במסגרת זכויותיה אם תדרוש יותר סרטיפיקטים לעולים בתקופה הנוכחית (אם יימצאו בידיה האמצעים הדרושים). תשובת מר מילס הייתה חיובית.

מתהלכת שמועה שהממשלה אינה מתכוונת בעתיד לקבל עולים בלתי-לגאליים וכן לא לסלקם מן הארץ, אלא לרכז אנשים אלה במחנות שיוקמו מחוץ לארץ-ישראל. דין-וחשבון על תכניות להקים מחנה מסוג זה בקפריסין כבר הופיע ב"דיילי הראלד". כמו-כן מדברים על כוונת הממשלה להטיל קנסות משותפים [קולקטיביים] על יישובים יהודים שיימצאו מסייעים ומעודדים לעולים הבלתי-לגאליים. צעדים אלה, אם אכן ינקטו בהם, יהיו בעלי תוצאות מצערות משום שגביית הקנסות תיתקל בהתנגדות שתוביל להתנגשויות.

[---]

הערות