ראיון עם גנרל פאונל במשרד-המלחמה (אנגלית)                                לונדון, 24.8.1939

במברק ששלח מז'נבה ביקש ד"ר ויצמן מקולין קוט[1] להציגני בפני הגנרל פאונל. שעה שהגיע המברק לא נמצא מר קוט ולפיכך לא יכול היה לעשות דבר. הוא הציע שאתקשר בעצמי טלפונית אל גנרל פאונל. בהתאם לכך התקשרתי עם מזכירו, קולונל איזאק, שביקשני לבוא מייד.

בבואי מצאתי את גנרל פאונל שקוע בהתבוננות במפת פולניה. אמרתי לגנרל שבאתי זה עתה מז'נבה כשבאמתחתי הודעה מיוחדת מד"ר וייצמן אשר הסמיכני למסור לממשלת הוד מלכותו על נכונותנו לסייע במצב-החירום הנוכחי. כשהגעתי ללונדון למדתי לדעת שלמשרד-החוץ כבר נמסרה גישתנו זו, ברצוני עתה שמשרד-המלחמה ידע באופן מדויק מהן הצעותינו.

ראשית, אנו מציעים להקים בארץ-ישראל כוח על-מנת שישרת במקום, כמובן, תחת פיקוד בריטי.

שנית, במה שנוגע לעולם בכללו, יש בדעתנו להציע הקמת כוח יהודי שיהיה נתון תחת מרות הפיקוד של הצבא הבריטי בכל מקום שיידרש.

בקשר להקמת היחידות היהודיות הצעדים הראשונים שיש לנקוט בהם הם אימונם של קאדרים של קצינים ונגדים. יש ברשותנו חומר אנושי מעולה וקצינים ששירתו בארץ-ישראל יכולים להעיד על כך. אנו מאמינים כי כבר הוכח שניתן להפוך את היהודי הארץ-ישראלי לחייל בזמן קצר מן הרגיל. סיבת הדבר היא שיהודי זה מתמלא בלהט חלוצי לקראת כל מפעל בעל אופי לאומי.

גנרל פאונל הניד בראשו ואמר ששמע מפי כל על החומר האנושי הטוב המצוי בארץ-ישראל. הוא מניח כי ידוע לנו שבשנתיים האחרונות היה בדעתו לצייד בנשק את היהודים בארץ-ישראל. דבר זה לא יצא לפועל בגלל סיבות שונות. הוא המשיך וטען כי אחד הקשיים לזיין את היהודים כיום הוא הספקת הנשק הדרוש. בהנחה שנגייס 10,000 איש כיצד יציידו אותם? הפסקתי את הגנרל ואמרתי שמדובר ב-20,000 עד 40,000 מארץ-ישראל בלבד. הגנרל אמר כי גם את ה-10,000 יקשה מאוד לצייד. קיימת גם בעיית המדריכים שחסרים מאוד לממשלה. אמרתי שאין זה מתפקידם של היהודים להציע כיצד ואיך יימצא הנשק הדרוש. כל שאנו יכולים לעשות הוא להציע אנשים מתאימים, חדורי הרוח הנכונה. בקשר למדריכים לא נראה לי שהבעיה אכן תתגלה כחמורה.

גנרל פאונל הוסיף כי באפריל אשתקד הרחיבה הממשלה את הצבאות האזוריים. הם עוסקים עדיין בציודם של כוחות נוספים אלה. הוא אמר כי ההצעות שהעליתי בפניו חשובות מאוד וביקש שהדברים יועלו על הכתב כדי שיוכל להעבירם לדיון במועצת-ההגנה של האימפריה. התחייבתי למסור לו תזכיר בנושא.

אמרתי שיש להניח כי אם הצעותינו תתקבלנה, משרד-המלחמה ימסור הוראות מתאימות לגנרל בארקר[2], המפקד העליון בארץ-ישראל, וזה יהיה לנו לעזר רב אם במקרה כזה יודיעו על-כך גם לנו כדי שנוכל להשלים את חלקנו במשימה. אף-על-פי שכבר השלמתי סידורי לצאת לארץ-ישראל, אני מוכן להישאר בלונדון, אם הדבר דרוש, כדי לחכות לתשובה. גנרל פאונל אמר כי הוא אינו מניח שהתשובה תינתן ביום או ביומיים הקרובים. אמרתי כי מכיוון שכך אסע לארץ-ישראל בהתאם לתוכניותי. ציינתי את שמותיהם של ד"ר ברודצקי ומר ניימיר כאנשים אחראים ממשרדנו בלונדון שאתם הוא יכול להתקשר.

אמרתי כי פגשתי את כל מפקדי הצבא הקודמים בארץ-ישראל, גנרל דיל, גנרל וייוול וגנרל היינינג, אך עדיין לא נזדמן לי לפגוש את גנרל בארקר. גנרל פאונל העיר כי הוא בטוח שגנרל בארקר ימצא חן בעיני מאוד.

בעוזבי אמרתי כי ללא קשר להחלטת ממשלת הוד מלכותו לקבל את הצעתנו או לדחותה, ברצוננו שגנרל פאונל ידע כי אנו חשים שמלחמה זו אינה מאבקה של אנגליה בלבד. ליבותינו מלאי תקווה להצלחתה של מדינה זו.

גנרל פאונל הסכים ואמר כי בסופו של דבר מלחמה זו היא בין הרע והטוב. בסכמו את הראיון שהיה לבבי מאוד, לכל אורכו, הוא שאל על תוכניותיו של ד"ר וייצמן. עניתי כי כוונתו הנוכחית היא לנסוע לאמריקה בראשית אוקטובר.

הערות