מתוך יומן העבודה                                                                           לונדון, 28.5.1939

דוב חזר מהיבשת. הוא ראה את ואן אזבק[1], שוחח איתו רק חצי שעה, גם וולקני נתקבל על-ידיו, אך דוב נוכח לדעת שוואן אזבק אינו מוכן דיו והוא תאב לשמוע וללמוד. דוב חידש את ההצעה שאשתתף בהכנת חברי ועדת-המנדטים. אמרתי שיחסו של חיים והמברקים מירושלים מורידים את ההצעה מעל סדר-היום. אף-על-פי-כן טילגרף דוב לבן-גוריון שלדעתו אסור לתת לי לחזור לארץ בטרם אעשה מה שאפשר בז'נבה.

נתקבלה תשובת אמריקה על הצעת חיים לנסוע לשם פעולה כספית גדולה. מברקו של חיים, שנשלח ב-22.5, היה בלשון זו: "מעיין באפשרות בואי לאמריקה בשבוע הראשון ביוני. מאמץ כביר זה יהיה כדאי רק אם התוצאות תהיינה בהתאם לצורך המכריע לפתוח מייד אופנסיבה קונסטרוקטיבית בארץ. אבקשכם לברר את הסיכויים בדחיפות ובזהירות". התשובה: "ועידת המפלגות שנתקיימה ביום (27.5.) באה לכלל דעה שאין להתחיל בשום מגבית, לא לקרנות ולא למילווה, כל עוד מתנהלת המגבית של 20 מיליון דולר. נוסף לכך, החודשים יוני ויולי הם הגרועים ביותר לכל מאמץ כספי. הוועידה מבקשת אותך בדחיפות לציין תוכנית מסוימת של פעולה מדינית וכן את מדיניות היישוב כלפי הממשלה, כי ידיעות העיתונים והסוכנויות הטלגרפיות מבולבלות. הכרחי לקבל תשובתך לפני הישיבה הבאה ביום ג'".

הסתלקות אמריקה ממאמץ שיש בו משום תגובה מדינית ממשית יחידה לתביעות המצב, יחד עם דרישתה לתוכנית פעולה מדינית, היא מאלפת מאוד לגבי כישרון מלחמתו של העם היהודי. הברקתי את תשובת אמריקה לירושלים והצעתי לבן-גוריון לענות להם. טילפנתי את תוכן המברק לקפלן לפאריס.

ראש "בני-ברית" ביוון בא לתנות את צרת שתי האוניות - 1400 נפש - שהוחזרו מחופי הארץ ועוגנות עתה באחד מאיי יוון. הפליטים נמצאים בעירום ובחוסר-כל, לא כבהמות אלא כחבילות סחורה, מהם כבר מתו ממחלות שדבקו בהם ומהם שיצאו מדעתם. הרביזיוניסט פליש שאסף מהם כ-30,000 לא"י נמצא בלונדון ומשתמט, מנהל הג'וינט בפאריס ניער את חוצנו בטענה שעלייה לארץ-ישראל היא עניינה של הסוכנות. ביקשתים לבוא ביום ג' כשיהיו כאן קפלן, הרמן ואחרים ונטכס עצה.

[---]

בערב טילפן חיים מפאריס. הוא חזר מז'נבה. שוחח שם ארוכות עם ראפאר. בטוח בו בהחלט. דעתו על הספר הלבן ברורה והוא יעמוד עליה בכל התוקף. חיים נפגש בפאריס עם לדה, מזכיר מיניסטריון-החוץ, בעניין הדרוזים. הלה התייחס באהדה רבה לתוכנית והבטיח עזרתו.

הערות