מתוך יומן העבודה                                                                             לונדון, 2.6.1939

האיגרת לחבר הלאומים נתקבלה חזרה מפאריס, חתומה על-ידי חיים. הוא מציע שני תיקונים. העמודים הנוגעים בדבר עובדו והועתקו מחדש. אגב כך הוכנסו עוד כמה שינויים קלים שהוצעו על-ידי בפי, לואיס ולוקר.

לוריא לקח את האיגרת למשרד-המושבות. היא מופנה אומנם רשמית לנציב, אך משרד-המושבות הסכים לקבלה ולהעבירה לז'נבה.

[---]

טלפון מבפי ואחר-כך מלואיס. הם קראו את תזכירו של שטיין על הספר הלבן, שכתיבתו נגמרה היום וטרם הספקתי לקוראו. הם מלאים התלהבות מהעבודה - עוד לא בא כבושם הזה! שטיין מטפל לא רק בספר הלבן אלא גם בהגנתו הפרלמנטארית של מלקולם עליו - מתוך כך גם בהצהרת הוגארת. לואיס סבור שגם תזכיר זה צריך להגיש לוועדת-המנדטים. אין זה די שחברי הוועדה יקבלוהו באופן אישי. אמרתי שטרם קראתי את המסמך, אך אני סומך עליהם ומוכן לפעול לפי זה. לוריא ילך מחר אל דאוני במשרד-המושבות ויודיעו כי אנו מגישים עוד תזכיר אחד על הספר הלבן כתוספת לתזכיר הקודם. אם דאוני יתחיל רוטן שהשעה כבר מאוחרת ואין הם יכולים להעביר לז'נבה חומר כה רב יודיע לוריא שבשבילנו העניין חשוב במידה שאין למעלה ממנה וידרוש ראיון בשבילי עם מלקולם, ליום ב' בבוקר. אומר למלקולם שאין הם יכולים ביד אחת לשחוט אותנו וביד שנייה לסתום לנו את הפה לבל נצעק.