מתוך יומן העבודה - לונדון, 18.5.1939
שם הספר  יומן מדיני 1939
שם הפרק  מתוך יומן העבודה - לונדון, 18.5.1939

 

 

מתוך יומן העבודה                                                                    לונדון, 18.5.1939

 

עיתוני-הבוקר מלאים תגובות על הספר הלבן. המאמר הראשי ב"טיימס" מותח ביקורת עוקצנית על הממשלה על היסוסיה והפכפכותה בעבר; אינו מזדהה עם המדיניות החדשה; מביע ספקות באפשרות הגשמתה; מדגיש את פגיעתה ביהודים; עומד על הכרח קיום העלייה כזכות יהודית מוחלטת. מסמן אפשרות של פיתרון פדראלי עם עלייה ברשותם של היהודים לתוך שטח מצומצם. המאמר הראשי ב"מנצ'סטר גארדיאן" מוכתר "מדיניות הרת-אסון". ב"דיילי הראלד" - "מדיניות בלתי-צודקת". לעומתם ה"דיילי טלגרף" מכריז: כזה ראה וקדש.

לווייצמן הייתה היום פגישה עם הלורדים ושאר בלתי-ציונים.

[---]

חיברתי ראשי-פרקים לנאומו של וייצמן באולם קינגסויי הערב. נסעתי אליו למשרד-המלחמה (הוא נפגש שם עם קרידי ואחרים) כדי להראות לו את הנוסח ולקבל את אישורו. לאחר שאישרם מסרתי את ראשי-הפרקים לעיתונות מבעוד יום, כי הניסיון לימדני שנאום אשר העיתונאים שומעים אותו לראשונה בשעת אמירתו בערב אין לו תקווה לזכות לפירסום הוגן בעיתוני-הבוקר, המתמלאים עד אותה שעה. ביקשתי מחיים רחמים שישלב ראשי-פרקים אלה בתוך דבריו.

ב-4.30 ישיבת הוועד הפרלמנטארי. נכחו כחמישים צירים. וייצמן הרצה ואחר-כך ענה על שאלות. קזליט הודיע כי הגיש הצעת תיקון בשם 20 צירים הדורשת בירור בז'נבה בטרם ייתן הבית את אישורו. משמע שהצעה זו תבוא מלכתחילה ולא כפי שחשבנו בסוף הוויכוח. מילא.

ב-9 בערב בקינגסויי - אסיפת-הסיום של ועידת ציוני אנגליה. האולם היה מלא. וייצמן נשא נאום חשוב, עצור בלשונו וחדור רגש רב, אך נאום מקורי בהחלט, אשר מחוץ לפרט אחד או שנים לא היה לו דבר עם ראשי-הפרקים שהצעתי לו.

אחרי האסיפה הוזמנו על-ידי מרכס לארוחת-לילה בסאבוי. בשבתנו שם הגיעונו הידיעות הראשונות על המהומות בירושלים,[1] על יריות במשטרה הבריטית ועל המון הפצועים בין היהודים. נסעתי מסאבוי למשרד וקראתי את הידיעות הראשונות של פלקור.

 

הערות

[1]  למחרת פרסום "הספר הלבן"' קרא הוועד הלאומי לעצרות-מחאה במרכזי הערים הגדולות ולמפקד יישובי ב-18 במאי. בתל-אביב, בירושלים ובחיפה נערכו מצעדים המוניים בהשתתפות ראשי היישוב והוקרא נוסח מיוחד של שבועה ציבורית למלחמה נגד "מדיניות הבגידה" ולאי-שיתוף-פעולה עם השלטונות בהגשמת המדיניות החדשה. בשעות הערב, לאחר שנתפזרו ההפגנות הרשמיות ונסתיים המפקד, ניסו קבוצות מפגינים בירושלים לפגוע במשרדי הממשלה ופרצה תגרה המונית. המשטרה הפעילה אש ובמהומה נפצעו למעלה ממאה מפגינים יהודים ועשרות שוטרים בריטים, אחד מהם פצעי-מוות.

 

העתקת קישור