מתוך יומן העבודה לונדון, 17.5.1939
ישיבת ההנהלה על נוסח גילוי-הדעת. הוכנסו כמה שינויים שהברקנו אותם מייד לירושלים. מסרנו את גילוי-הדעת לעיתונות לפרסום יחד עם הספר הלבן. טילגרפנו אותו לוורשה, לניו-יורק וליוהנסבורג. ברודצקי הציע שנשלח חוזר טלגרפי פנימי להסתדרויות הציוניות הקורא להתעודד ולהמשיך במלחמה. חיברתי את החוזר בעברית ושלחנוהו טלגרפית.
הצענו לשטיין לחבר ניתוח משפטי של הספר הלבן. קיבל על עצמו. הוא חולק על סגנונו של גילוי-הדעת - יותר מדי חריף, לטעמו, ועלול לדחות אנגלים במקום לקרבם. לשום אנגלי לא ינעם לשמוע האשמה כלפי ממשלתו שהיא מפירת-ברית. בפי חלקה עליו.
וייצמן עורר את השאלה אם להזמין את ליאון בלום ללונדון לעזרה בהכנת הוויכוח. בהיות בלום כאן בפעם האחרונה הביע נכונותו לבוא אם ייקרא. אמרתי שאם כוונת בלום לעזור לנו אצל הלייבור, הרי אין צורך בעזרתו. השאלה היא אם יסכים לבוא על-מנת לשוחח עם צ'רצ'יל ואידן. החלטנו להודיע ליארבלום שיברר אתו את העניין.
אגב, אידן ודאף-קופר לא באו לארוחת-ערב בבית אמרי אמש. היו בארוחה כמה מידידינו הקבועים שבפרלמנט.
ארוחת-צהרים עם ראשי סיעת הלייבור: מאיתנו וייצמן, לוקר, דוב ואני. מהם אסלי, סנל[1], גרינווד ותום ויליאמס. שיחה כללית מאוד. וייצמן משפיע יותר על-ידי יצירת אווירה מאשר על-ידי נימוקים מנוסחים ומוגדרים. ביחסו של אטלי לענייננו חל שינוי ניכר לטובה.
אחר-הצהרים נפגש חיים עם פרופסור קופלנד, שאירגן את שרידי "הוועדה המלכותית" למכתב משותף ב"טיימס".[2] וייצמן כתב ללורד לוגארד[3] וביקשו שיכתוב אף הוא ל"טיימס".
לפנות ערב מסיבת-עיתונאים בסאבוי. נתאספו רבים, ברודצקי פתח, אחריו הרציתי אני. היו הרבה שאלות, מהן ידידותיות ומהן עוינות בגלוי.
ב-7 בערב הביאו למשרד את הספר הלבן. הפסקאות שלא קראתי עד עכשיו נתנו חומר נוסף ל"נקודות" בשביל הוויכוח [---].
עוד בבוקר קיבלנו מברק מירושלים המפציר בחיים להישאר בלונדון עד לוויכוח. היה לנו דין-ודברים רב איתו ולבסוף הסכים. טילגרפתי לירושלים שהוא דוחה את נסיעתו עד ליום ד' הבא - למחרת גמר הוויכוח.
על-פי בקשת חיים טילגרפתי לירושלים שאנו מניחים כי הם אחזו בכל האמצעים שההפגנות מחר תעבורנה בשקט. הוספתי כי לדעת חיים תזיק כל התפרצות למהלך הוויכוח. חיים מתפלא שהוחלט על הפגנות וטוען שבישיבת ההנהלה האחרונה בירושלים, שבה השתתף ערב צאתו ללונדון, הוחלט בפירוש שלא תהיינה הפגנות.
הערות
[1] הנרי סנל (Snell Henry) - (1944-1865) - מדינאי בריטי מראשי הלייבור. חבר הפרלמנט בשנים 1931-1922. היה חבר ועדת-שאו שנשלחה לארץ בעקבות מאורעות תרפ"ט, ופירסם דעת יחיד שהסתייגה מהמסקנות הפרו-ערביות של דעת הרוב. מאז אוהד התנועה הציונית.
[2] ראה עמ' 581, הערה 1 מ-22.5.1939.
[3] לורד לוגארד (Lugard Lord) - (1945-1858) - נציג בריטניה בוועדה המתמדת לענייני מנדטים של חבר הלאומים בשנים 1936-1922.
